ליל האירוע: האם גם השקל יכול לצלול ב-10% בתוך 20 שניות?
גם אם רק המטבעות של סיירה לאון ומוזמביק הם היחידים שגרועים ממנו, אף אחד לא יכל היה לדמיין את מה שקרה לליש"ט בליל חמישי לפני שבוע. האם זהו הנורמלי החדש בשוק המטבעות העולמי?
בדיוק לפני שבוע, בלילה שבין חמישי לשישי, בין הדיווחים על הסופה בארה"ב לבין עוד שערורייה של טראמפ, צללה הליש"ט מול הדולר בשיעור חד של כמעט 10% בתוך פחות מדקה והשאירה את סוחרי המט"ח בעולם פעורי פה. אמנם, בתוך שניות חזר המטבע הבריטי לרמתו בתחילת הלילה, אך עובדה זו לא הצליחה לכבות את נורות האזהרה שנדלקו בחדרי המסחר ברחבי העולם.
נכון לכתיבת שורות אלו, כשבוע לאחר האירוע שכבר כונה "פלאש קראש" (Flash Crash) - אף אחד לא יכול להצביע באופן חד משמעי על הסיבה לאותה צניחה חדה בליש"ט. ההערכות נעות בין הערה מיותרת של ראש ממשלת צרפת פרנסואה הולנד על הברקזיט, דרך חוסר נזילות (פקודות מכירה וקניה) בשוק בשעות הלילה המאוחרות ועד לחלקן של מכונות המסחר האוטומטיות. כנראה שהסיבה האמיתית לקריסה היא שילוב כל אותם גורמים - אולם זו לא השאלה המרכזית באירוע זה. השאלה צריכה להיות האם נכנסו לעידן שבו אירוע כמו ה"פלאש קראש" בליש"ט הוא הנורמלי החדש.
הצניחה החדה בליש"ט בליל חמישי
מזל שיש את מוזמביק
חשוב להבין, המטבע הבריטי נמצא בתקופה הגרועה ביותר שלו בשלושת העשורים האחרונים. למעשה, מדובר במטבע החלש ביותר בעולם מבחינת ביצועים מבין 32 המטבעות המובילים מתחילת 2016. ומאז משאל העם על ההיפרדות של הממלכה מהאיחוד האירופי (ברקזיט) ביוני האחרון - רק המטבעות של סיירה לאון ומוזמביק רשמו ביצועים חלשים ממנו. למרות זאת, ירידה כזו חדה בפרק זמן של משהו כמו 20 שניות - גם אם מדובר במטבע מהחלשים בעולם - היא לא משהו שניתן לעבור עליו לסדר היום.
אם בוחנים את ההיסטוריה של מקרים דומים בהיסטוריה של שוק המטבעות העולמי, מוצאים כי התרחשו 10 "פלאש קראש" ב-10 השנים האחרונות. הפעם האחרונה הייתה כאשר בריטניה הצביעה על הברקזיט ולפני כן נרשמה עלייה חדה בפרנק כאשר שוויץ ביטלה את תקרת שער החליפין. עם זאת, מדובר בשני מקרים אשר נבעו מאירוע נקודתי, מהותי וריאלי אשר ניתן היה, בתרחיש מסויים, לצפות את התנודה החריפה. שלא כמו במקרה של ליל חמישי.
הליש"ט מאז משאל העם בבריטניה ביוני האחרון
6 טריליון דולר - ואין נזילות?
לכאורה, אירוע כמו צניחת הליש"ט לא אמור להתרחש בשוק רווי נזילות שמגלגל משהו כמו 6 טריליון דולר ביום. עם זאת, סוחרים ברחבי העולם מדווחים לאחרונה על ירידה חדה בנפח המסחר ובחוסר נזילות בולט בשוק.
כלכלני בנק אוף אמריקה אף הגדירו במחקר מיוחד שפורסם מספר ימים לפני הצניחה בליש"ט, את הנזילות בשוק המט"ח כנזילות פנטום (phantom liquidity). כלכלני הבנק הסבירו שנזילות הפנטום היא מצב שבו הסוחרים רואים במסכים מיליוני פקודות קניה ומכירה וכאשר מחיר השוק מתקרב לפקודות אלו - הן נעלמות מהמסכים בתוך עשיריות שנייה. יתרה מכך, בבנק אוף אמריקה ציינו כי לפי הנתונים שבידם ההשפעה היום של עסקה מסויימת בשוק על המחיר - גבוהה בלא פחות מ-60% בהשוואה למצב שהיה בשוק לפני שנתיים. או במילים אחרות - חוסר הנזילות בשוק משפיע באופן שלילי על שערי המטבעות יותר מאי פעם. תוסיפו לכך את ההשתלטות המהירה של מכונות המסחר על השוק ותקבלו עתיד שבו קריסה של מטבע מרכזי יכולה להפוך לעניין שבשגרה.
צילום: רויטרס ומה לגבי השקל הישראלי? האם מקרה דומה יכול לקרות גם במטבע המקומי? היתרון המרכזי שלנו במקרה זה הוא יתרון הגודל. או יותר נכון החיסרון בגודל. מנגנון המסחר בשקל שונה ממה שקיים במטבעות המרכזיים בעולם. השקל אינו מטבע מרכזי ולכן הבנקים בישראל דומיננטיים יותר במסחר - מה שאומר שהגורם האנושי תופס תפקיד מרכזי. עם זאת, שוק המט"ח העולמי והמקומי, הוא שוק כמעט ללא פיקוח כאשר רוב העסקאות מבוצעות בו בשיטה של מעבר לדלפק (OTC). ובשוק כזה אף אחד, גם אם הוא בנק מרכזי, אינו יכול להבטיח שלא תתעוררו יום אחד ותגלו שהכסף שלכם, לפחות זה שמוחזק בשקלים, איבד עשירית מערכו.
