האותיות הקטנות של תנאי השכר החדשים בלאומי

בנק לאומי פרסם אתמול את מדיניות התגמול שלו עד 2019, שנקבעה לאור החוק להגבלת שכר הבכירים בבנקים שייכנס לתוקף ב־12 באוקטובר. בכך הופך לאומי לבנק הגדול הראשון שמפרסם בפירוט נרחב את מדיניות התגמול החדשה שלו.

לפי החוק החדש, שאישורו הסופי תלוי בערכאה משפטית בשל עתירה שהגיש איגוד הבנקים, עלות שכר הבכירים בתאגידים הפיננסיים לא תעלה על 2.5 מיליון שקל בשנה או על פער של פי 35 מהשכר הנמוך בתאגיד. בכל מקרה שבו יתאפשר מתן שכר גבוה מ־2.5 מיליון שקל, ההפרש מסכום זה לא יוכר לצורכי מס.

לפי מדיניות התגמול החדשה, שכרה של מנכ”לית הבנק רקפת רוסק־עמינח יעמוד החל מ־2017 על 2.34 מיליון שקל. יחד עם בונוסים שהיא צפויה לקבל, הוא יוכל להגיע ל־2.5 מיליון שקל — פחות משכרה ב־2015 שעמד על 8.1 מיליון שקל. שכרו הצפוי של היו”ר דוד ברודט, שעלות שכרו ב־2015 עמדה על 5.8 מיליון שקל, לא פורסם, אך הוא לא צפוי לחצות את המגבלה.

מעבר למספרים עצמם, צלילה לעומק מדיניות התגמול החדשה שפרסם לאומי מאפשרת לבחון כיצד הבנק מתכוון להתוות את דרכו תחת המגבלה החדשה וכיצד הוא בחר להתמודד איתה.

משאירים למנהלים גמישות

אחד הדברים הבולטים שניתן ללמוד ממדיניות התגמול החדשה היא שהתלות בביצועים כבר לא משתלמת לכולם. בשל שינוי המדיניות, היו”ר והמנכ”לית לא יהיו זכאים עוד למענק שנתי משתנה שגובהו תלוי בביצועי הבנק. כלומר, שכרם יורכב רק משכרם הקבוע לצד מענקים אישיים. מנגד, מנהלים בכירים אחרים או מנהלים מדרג בינוני כן יזכו למענק משתנה על בסיס ביצועים שיימדדו ביחס לתשואה להון של הבנק וביחס לביצועי המניה בהשוואה למדד ת”א־בנקים. לפי המדיניות החדשה, תשואה להון של 11% או פער של 1% ומעלה בין תשואת המניה למדד ת”א־בנקים יכולה להניב להם מענק שנתי בגובה של עד 3 משכורות. בנוסך, המנהלים האלו יוכלו לקבל מענק אישי בגובה של עד 3 משכורות. במקרה שהמענקים יובילו לפריצת תקרת השכר המותרת, הבנק יאפשר להם לפרוס אותם על פני כמה שנים.

המדיניות החדשה עושה גם סדר בהיררכיה של הבנק ולפיה המשכורת הגבוהה ביותר של נושא משרה שאינו מוגדר כבכיר לא תוכל לעלות על 90% מהמשכורת הנמוכה ביותר של הבכירים. כלומר, הורדת השכר של הבכירים תגזור גם את השכר של הכפופים להם.

כמו כן, מגבלת השכר כורכת את שכר הבכירים בשכרם של העובדים הזוטרים. לפי המדיניות החדשה, העובד ששכרו הוא הנמוך בבנק קיבל בשנה שעברה 67 אלף שקל, מה שמשקף לפי המגבלה שכר מקסימלי של 2.34 מיליון שקל למנכ”לית וליו”ר. המדיניות החדשה מגדירה מנגנון גמישות שיאפשר לדירקטוריון להצמיד את שיעור עליית התגמול הנמוך בבנק לתנאי הכהונה של הבכירים. המשמעות היא שהבנק משאיר לעצמו את האופציה להעלאת שכר המינימום הנהוג בו, מה שיאפשר לו להשפיע על שכר הבכירים בלי שיהיה צורך לכנס את אסיפת בעלי המניות. לאור העובדה כי נערכו העלאות שכר לאחרונה בחברות אחרות בדיוק לשם המטרה הזו (הראל), זה תרחיש סביר שייטיב עם העובדים החלשים.

מנכ"לית בנק לאומי רקפת רוסק עמינח ויו"ר הבנק דוד ברודט. ייקחו את כל השכר במזומן צילום: אוראל כהן

היבט חשוב במדיניות החדשה היא העובדה שהבנק משתמש בה כדי להציב גבול ברור לימים שלפני ואחרי החוק. המדיניות החדשה מיישרת קו עם החלטת בג”ץ לפיה כל הזכויות שהמנהלים צברו יישמרו עבורם. כך למשל, רוסק־עמינח תשמור על זכויות בהיקף של 6.2 מיליון שקל. בנוסף, הוחלט כי המענקים לבכירים ל־2016 יחושבו כך ש־3/4 מהם יחושבו לפי התנאים הקודמים ו־1/4 לפי התנאים החדשים שכפופים למגבלה.

ההפרדה בין התנאים תקבל ביטוי גם בפיצויים ובחבילות הפרישה של הבכירים לאחר כניסתו של החוק לתוקף. לדוגמה: עם פרישתם יש לברודט ולרוסק־עמינח זכות למענק הסתגלות ואי־תחרותיות בגובה של 6 משכורות חודשיות. עם כניסת החוק לתוקף, המענק ייקבע לפי משכורתם החדשה. לברודט יש גם זכות למענק פיצוי בגובה של 150% ממשכורתו האחרונה כפול מספר שנות עבודתו בבנק עד לכניסת החוק לתוקף. מכניסת החוק לתוקף, יוגדר הפיצוי לפי משכורתו החדשה.

הצבת הגבול מחייבת את רוסק־עמינח לוותר גם על מעמדה כעובדת דור א’ של הבנק ועל הפנסיה התקציבית שלה היא זכאית מתוקף מעמד זה.

בחינת מדיניות התגמול החדשה מגלה כי בשל החשש מעזיבתם של בכירים, ניתנו להם תנאים נוחים יותר במקרה של עזיבה. כך, למשל, נקבע כי בכירים יוכלו לעזוב גם ללא הודעה מראש של חצי שנה. בחלק מהמקרים אף תישקל עזיבה ללא הודעה כלל. לפי ההסכם מ־2016, רוסק־עמינח תוכל לעזוב בהודעה של 3 חודשים מראש וברודט יוכל להודיע על עזיבה 6 חודשים מראש במקום 9. בנוסף, עובדים בכירים שפרשו בעקבות החוק יוכלו לקבל עם פרישתם על כל הכספים שמגיעים להם ולאחר מכן להתקבל לעבודה תחת המגבלות ותנאי השכר החדשים.

מרחיבים את הפטור

מי שלא יושפעו ממגבלת השכר הם מנהלי החברות־הבנות של לאומי בחו”ל. מדובר על מנכ”ל בנק לאומי ארה”ב אבנר מנדלסון ששכרו ב־2015 עמד על 5.7 מיליון שקל; מנכ”ל לאומי ABL מקבוצת לאומי בריטניה פול הירד ששכרו בשנה שעברה עמד על 5.5 מיליון שקל; וסמנכ”ל ABL פיל וודוורד שעלות שכרו ב־2015 עמדה על כ־5.4 מיליון שקל. בגזרה המקומית, ירון בלוך, מנכ”ל לאומי פרטנרס — זרוע ההשקעות הריאליות של הבנק — אינו כפוף למגבלה גם כן. שכרו ב־2015 עמד על 4.4 מיליון שקל.

לפי הודעת לאומי, האסיפה הכללית שתתכנס כדי לאשר את המדיניות החדשה תצביע גם על הכפלת מספר האירועים שבהם דירקטורים ונושאי משרה בבנק יקבלו פטור מאחריות ל־42, כך שהפטור הקיים יכלול גם פטור בדיעבד ומראש. לאחרונה אישר השופט חאלד כבוב את הפשרה בתביעה הנגזרת שהוגשה נגד בכירי לאומי לשעבר על חלקם בפרשת העלמות המס שבגינה נקנס הבנק על ידי הרשויות בארה”ב ב־400 מיליון דולר.