המהלך העסקי של השנה החולפת: רכישת הענק של טבע

רכישת החטיבה הגנרית של אלרגן, אקטביס, תמורת 40.5 מיליארד דולר סייעה לטבע לזכות בתחרות המהלך העסקי של השנה. למקום השני הגיעה שופרסל עם השקת המותג הפרטי שלה ולמקום השלישי מלאנוקס, עם רכישת איזיצ'יפ, הרכישה הכל ישראלית הכי גדולה שהתבצעה בהייטק. 

"המכנה המשותף לכולן: שוק רווי תחרות"

זו השנה השנייה ש"כלכליסט" בוחר, בשיתוף BDO זיו האפט, את המהלך העסקי הבולט של השנה שחלפה. חברי צוות השופטים — ליאורה עופר, יו"ר מליסרון ועופר השקעות; ענת לוין, המשנה למנכ"ל כלל ביטוח; פרופ' משה צבירן, דקאן הפקולטה לניהול באוניברסיטת ת"א; צביקה יוכמן, שותף־מנהל בקרן סקיי; דני מרגלית, יו"ר פירמת BDO זיו האפט; גלית חמי, עורכת "כלכליסט"; וגולן פרידנפלד, סגן עורכת "כלכליסט" התבקשו להכריע מבין שש החברות שעלו לשלב הגמר: טבע, קופיקס, מלאנוקס, תדיראן, שופרסל ואנרג'יקס.

"הדילמות כמו לפני שנה כמעט לא משתנות", אמרה עורכת "כלכליסט" גלית חמי במעמד ההכרזה על הזוכה. "מה אם מדובר במהלך שעדיין לא הבשיל דיו כדי לדעת אם הוא 'מנצח'? מה אם בשנה הבאה מה שנראה כמו הצלחה יתברר ככישלון צורב? ואיך ניתן באמת לדעת שמדובר במהלך מתוכנן ולא במזל שנפל בחלקו של מנהל?

"הנהלות החברות שעלו לשלב הגמר נבדלות לא רק בתחומי העיסוק, הפריסה הגיאוגרפית והיקפי הפעילות – אלא גם באתגרים שכל אחת מהן מתמודדות עמם. אבל המכנה המשותף לכולן — הן פועלות בתחומים רווי תחרות. מבחינה זו העולות לגמר מעבירות מסר חשוב לעולם העסקי — המצוינות צומחת במקומות שבהם יש שוק חופשי ותחרותי, שמחייב את המנהלים לחשוב כל יום וכל דקה איך לשרוד, איך לנצח ואיך להימנע ככל הניתן מטעויות שעשויות להיות בבחינת להיות או לחדול עבור החברות שבניהולם".

ארז ויגודמן מנכ"ל טבע צילום: אוראל כהן

רכישת הענק ששינתה את התמונה בענף הגנריקה

הרכישה של טבע ניצחה בכל הפרמטרים שנבחנו, אבל ללא ספק ההיקף הכספי של המהלך — 40.5 מיליארד דולר — היה נתון שהשופטים פשוט לא יכלו להתעלם ממנו. "טבע יצרה לעצמה תשתית למהלך האגרסיבי. הדרך לא היתה קלה", ציין מנכ"ל טבע ארז ויגודמן אתמול במעמד ההכרזה.

2015 לא היתה פשוטה עבור ענקית הגנריקה הישראלית. הפטנט על הקופקסון במינון 20 מ"ג, תרופת המקור הבולטת של טבע, פקע, ורמות ההכנסות והרווחים שלה התכווצו בהדרגה. החברה יצאה לתוכנית ההתייעלות שכללה פיטורי עובדים. אלא שבמקביל היא ייצרה לעצמה תשתית למהלך האגרסיבי של 2015 — רכישת חטיבת הגנריקה של אלרגן האירית בדרכה להפוך לחברת הגנריקה הגדולה בעולם.

הדרך לא היתה קלה. השלמת העסקה ארכה כשנה והיא נדחתה שלוש פעמים: מינואר־מרץ 2016 לאפריל 2016, לאחר מכן ליוני 2016 ולבסוף עד אוגוסט 2016.

בתווך אירעו שני תהליכים מרכזיים בכלכלה העולמית — הברקזיט בבריטניה (משאל העם שתמך בעזיבת האיחוד האירופי) ולחץ מחירים גובר בענף הגנריקה. למרות האירועים הללו טבע הצליחה להיערך לרכישה. "טבע הצליחה לממן את החוב לרכישה בריביות נמוכות מאוד, ציין ויגודמן. "זאת עם גיוס אג"ח של 15 מיליארד דולר, אג"ח של 4 מיליארד יורו ואג"ח של מיליארד פרנק שוויצרי".

בדרכה להפוך לחברה הגנרית הגדולה בעולם, הזדקקה טבע לאישור הממונים על הגבלים עסקים הן באירופה והן בארה"ב. בעוד האישור מאירופה היה מהיר יחסית, בארה"ב קבלת האישור היתה מפרכת. עד שהתרצו והעניקו את האישור, אנשי רשות הסחר הפדרלית (ה־FTC) ביקשו מטבע למכור שורה של מוצרים גנריים שיצרו חפיפה בין שתי החברות. לא פחות מ־79 תרופות גנריות שונות נמכרו, והן נרכשו על ידי 11 חברות מתחרות בענף. זהו המספר הגדול ביותר אי פעם של תרופות שחברה נאלצה למכור כחלק מדרישות ה־FTC. בסל התרופות שנמכרו מצויות בין היתר אנטיביוטיקה, תרופות לירידה במשקל וגלולות למניעת היריון. עם השלמת הרכישה לטבע יהיו כ־1,800 סוגי תרופות ו־16 אלף מוצרים עם נוכחות מסחרית ב־80 שווקים. כמו כן, לאחר הרכישה יהיו לטבע 338 מוצרים הממתינים לאישור בארה"ב ממינהל המזון והתרופות האמריקאי. זה כולל 115 מוצרים המיועדים להגשה ראשונה.

בחזית האירופית, לאחר השלמת העסקה, ממתינים 613 מוצרים של טבע לאישור. בסך הכול מתכננים בחברה השקות של כ־1,500 מוצרים גנריים בעולם בשנת 2017.

טבע דיווחה כי העסקה תתרום לצמיחה ברווח למניה (Non-GAAP) של כ־14% ב־2017 ושל כ־19% ב־2019, והוא ינוע בין 6.9 ל־7.4 דולר. עוד מעריכים בטבע כי החברה המאוחדת צפויה לייצר תזרים מזומנים של יותר מ־25 מיליארד דולר מסגירת העסקה ועד סוף 2019, קצב צמיחה של 11%.

שופרסל מתנערת מהתלות בספקים עם מותג פרטי

במקום השני ניצבת שופרסל, שהחליטה לצמצם את התלות ביצרנים ולהתחבר מחדש ללקוחות באמצעות המותג הפרטי. "ביצענו תוכנית התייעלות, שכללה סגירת סניפים וצמצום שטחם של סניפים קיימים, צמצום בכוח האדם וביטול הנחות למועדוני לקוחות", פירט מנכ"ל שופרסל איציק אברכהן. "הספקים והיצרנים הגדולים לא כל כך אהבו את המהלך של המותג הפרטי, אבל החלטנו על סדר עולמי חדש מולם, של שיתוף פעולה ולא של ניהול".

המוצר הראשון שהשיקה שופרסל, טיטולים חד־פעמיים, היה זול ב־30% מהקטגוריה. לדברי אברכהן, "הקהל הצביע ברגליים". שופרסל הרחיבה את המותג לחלב, בשר טרי, דגים, קפה, פסטה ואפילו הציעה אביזרי טיפוח וטואלטיקה מהמותג שלה. רק לאחרונה היא השיקה במותג הפרטי גם מזון לתינוקות. נכון לסוף 2015, מתוך מחזור מכירות של 11 מיליארד שקל בשופרסל, כ־2.5 מיליארד שקל הם של המותג הפרטי, עם רווח גולמי של 26%.

מלאנוקס: רכישת איזיצ'יפ יוצרת פתרון מקיף

מלאנוקס קטפה את המקום השלישי בתחרות, עם רכישת חברת השבבים הישראלית איזיצ'יפ בעסקה שהיקפה 811 מיליון דולר. המחיר, 25.5 דולר למניה, שיקף פרמיה של 16% על מחיר הסגירה ביום המסחר שקדם להכרזת העסקה, ופרמיה של 33.1% על המחיר הממוצע ב־12 החודשים החולפים.

במאי 2015 הודיעה איזיצ'יפ כי היא עלולה לאבד את הלקוחה הכי משמעותית שלה — סיסקו — שאחראית לכ־40% מהכנסותיה. סיסקו, כך נודע, החליטה לפתח מעבד בעצמה לדור הבא של מוצריה. מנייתה של איזיצ'יפ איבדה רבע משווייה ומחירה בנאסד"ק נפל ל־15 דולר — שווי חברה של 450 מיליון דולר. זאת לעומת שווי השיא בשנת 2012 — 1.3 מיליארד דולר.

מנכ"ל מלאנוקס איל וולדמן פנה למנכ"ל איזיצ'יפ אלי פרוכטר בהצעה לרכוש את החברה. רייג'ינג קפיטל, קרן הגידור האמריקאית שהחזיקה ב־6.5% מאיזיצ'יפ, הודיעה כי תתנגד ובכך איימה על העסקה, שנדרש לה אישור 25% מבעלי המניות. המיזוג נדחה ומלאנוקס נתנה לאיזיצ'יפ 30 יום למצוא רוכש שיגיש הצעה גבוהה יותר, כדי להימנע מקנס. בתום החודש פרסם הגוף המתווך ברכישה, בנק ברקליס, כי פנה ללא פחות מ־31 חברות כדי לעניין אותן ברכישה, אך ללא הועיל.

הרכישה של איזיצ'יפ אינה סינרגטית לטכנולוגיה של מלאנוקס, אלא מקבילה אליה. היא מאפשרת למלאנוקס לקחת את "המוח" ויכולות העיבוד של איזיצ'יפ ולחבר אותם לקישוריות שלה. "רצינו להעניק פתרון מקיף יותר ללקוחות", הסביר וולדמן את הרקע למהלך. על פי הערכות, עם לקוחות אלה נמנות הרשת החברתית פייסבוק ויצרנית הסלולר וואווי.

בשנה הקודמת קטפה טבע את המקום השני בתחרות

שלוש החברות הנוספות שעלו לשישייה הפותחת הן תדיראן, עם מהלך משמעותי למיקוד אסטרטגי בענף מיזוג האוויר, שהקפיץ את שווייה; קופיקס, שזעזעה את שוק בתי הקפה בארץ כשהציעה קפה ב־5 שקלים ואף פתחה רשת סופרמרקטים ביוני 2015; ואנרג'יקס, זרוע האנרגיה המתחדשת של אלוני חץ שמפעילה חוות סולאריות ותחנות רוח, שהצליחה להשלים שלב בפרויקט ענק בפולין בזמן שיא.

תחרות המהלך העסקי של השנה שמה לה למטרה להביע הערכה לחברות ולמנהלים שידעו לשלב עסקה פיננסית ובניית ערך כלכלי למהלך עסקי משמעותי. ההרשמה לתחרות היתה פתוחה בפני כל החברות הישראליות הציבוריות, המדווחות או הסחירות, בארץ או בחו"ל, תוך מתן דגש לבחינת המהלך ביחס לגודל החברה. זאת מתוך מטרה להעניק הזדמנות שווה לחברות בעלות שווי שוק נמוך.

התחרות שמה דגש על בחירת מהלך עסקי משמעותי שהוביל לתפנית בחברה, הניב ערך לבעלי מניותיה, הרחיב את תחומי פעילותה והשפיע על שווייה ועל הענף שבו היא פועלת. בשנה שעברה זכתה פרוטרום במקום הראשון, טבע — שקטפה השנה את המקום הראשון — במקום השני, וטאואר במקום השלישי.

מימין: אבי כץ מקופיקס, משה ממרוד מתדיראן, ארז ויגודמן מטבע, איציק אברכהן משופרסל, איל וולדמן ממלאנוקס ואסא לוינגר מאנרג'יקס צילום: אוראל כהן