המדינה מסדרת 2 מיליארד שקל לסטארט־אפים

הרשות לחדשנות טכנולוגית יוצאת בתוכנית למתן אשראי לתעשיית ההייטק הישראלית - כך נודע ל"כלכליסט". במסגרת התוכנית, הרשות תעמיד ערבויות בגובה של כ־400 מיליון שקל לכמה בנקים ישראליים שיסכימו לתת הלוואות בהיקף כולל של 2 מיליארד שקל לחברות צמיחה מקומיות (חברות סטארט־אפ בנות 3 ומעלה המעסיקות 10–250 עובדים, אחרי שלב שחרור מוצר) בשלוש השנים הקרובות. היעד שהציבו ברשות הוא העמדת ערבויות לכ־200 הלוואות, שעל פי הערכות יוגבלו ל־10 מיליון שקל, ויועברו לכ־150 חברות. בשנה הראשונה תעמיד הרשות ערבות בגובה 80% מכל הלוואה, אך ייתכן כי בהמשך יישום התוכנית שיעור זה יירד. בנוסף, הרשות תגבה מהבנקים דמי ערבות בהיקף של כ־1%, שישמשו לכיסוי העלויות שלה במתן הכספים.

התחום שלא ייהנה מהלוואות חדשות הבנקים נרתעים ממתן אשראי לפינטק לפי גורמים במערכת הפיננסית, האשראי שניתן לחברות סטארט־אפ צפוי לצמוח במהלך השנים הקרובות — וזאת ללא קשר לתכנית ההלוואות החדשה של הרשות לחדשנות, בה תעמיד המדינה ערבות של 400 מיליון שקל לבנקים לטובת הלוואות בתחום הטכנולוגי רעות שפיגלמן לכתבה המלאה 

המהלך כבר קיבל את כל האישורים הממשלתיים הנדרשים, ובימים הקרובים הרשות צפויה לפרסם קול קורא לבנקים לקחת חלק בתוכנית. כיום, מרבית הסטראט־אפים הישראליים אינם משתמשים באשראי בנקאי - בעיקר בשל חוסר היכרות עם אפיק זה וחשדנות. חלק ניכר מהם מגייסים כספים דרך קרנות הון סיכון זרות, מה שגורם להם לדילול הבעלות הישראלית בחברה. ההתנתקות הזאת מהבעלות הישראלית היא שמטרידה את אנשי הרשות לחדשנות, ועל כן הם יוצאים במהלך לעידוד מתן הלוואות על ידי הבנקים, דבר שיאפשר למייסדים ישראלים לשמור על אחוזי בעלות גבוהים בחברה וייתן להם עצמאות רבה יותר בצמיחת החברה.

בנוסף, ההתנתקות מהשורשים המקומיים גורמת לחברות רבות לצאת את גבולות הארץ ולהתמקם בסמוך לבעלי המניות הזרים. כך, המדינה נהנית פחות מפירות המס שהיתה יכולה לקבל באקזיט או בהנפקה ישראלית למהדרין. מלבד זאת, נטישת חברות ישראליות את הארץ מפרקת את סביבת החדשנות הישראליות המעודדת עוד ועוד חברות ישראליות לקום.

ברשות לחדשנות מקווים כי שלושה בנקים לפחות יצטרפו לתוכנית ויכשירו כ־60 בנקאים ייעודיים לתחום. במקביל, ברשות לחדשנות ימשיכו לשתף פעולה עם הבנק האירופי להשקעות (EIB) גם בתוכנית זאת, והוא ימשיך להעמיד ערבויות לבנקים עבור הלוואות בסיכון נמוך יותר. כך, הבנק האירופי יעמיד בשלוש השנים הקרובות ערבויות עבור יותר מ־50 הלוואות בהיקף כולל של מיליארד שקל (כ־20 מיליון שקל להלוואה), וייתן 10 הלוואות ישירות נוספות בהיקף כולל של מיליארד שקל. כך, יעד־העל של תוכנית ההלוואות של הרשות לחדשנות מסתכם למתן ערבויות ליותר מ־250 הלוואות שיינתנו לכ־200 חברות בהיקף של יותר מ־4 מיליארד שקל.

הבנקים מלווים להייטק, אך באופן מצומצם

כיום, מרבית פעילות האשראי הבנקאי להייטק מרוכזת בשלושה בנקים, אך בהיקפים מצומצמים של מאות מיליוני שקלים בשנה. מי שנחשב לבנק הפעיל ביותר בתחום הוא בנק מזרחי טפחות, אך גם בבנק הפועלים ובבנק לאומי החלו לאחרונה בפעילות ענפה בתחום הדיגיטלי ובתחום החדשנות. עד כה, חברות ההייטק הלא רבות שביקשו לקבלת אשראי עשו זאת בעיקר דרך גופים חוץ־בנקאיים, בהם ויולה קרדיט, סיליקון ואלי בנק וקראוס קפיטל.

"בנקודת הזמן הנוכחית קיימת הזדמנות לבנקים לכניסה לתחום ההייטק", אמר ל"כלכליסט" היו"ר של הרשות לחדשנות טכנולוגית והמדען הראשי במשרד הכלכלה אבי חסון. "התבגרות התעשייה בעשור האחרון מביאה יזמים ומשקיעים מנוסים לבנות חברות הייטק ישראליות גלובליות, הזקוקות לאשראי במימון צמיחתן. כמו כן, אנו בעיצומה של תקופת גאות בהשקעות, שתביא להגדלה נוספת של הביקוש העתידי לחוב, עם הגעת החברות לשלבי מכירות. יצירת יכולות מימון בנקאיות לחברות הייטק הפועלות במודלים עסקיים מתקדמים תאפשר לבנקים לממן בעתיד גם פעילות חדשנית במגזרים נוספים העוברים שינויים משמעותיים".

מימין: אריק פינטו מנכ"ל בנק הפועלים אלדד פרשר מנכ"ל מזרחי טפחות ורקפת רוסק עמינח מנכ"לית בנק לאומי צילומים: אוראל כהן, אבשלום שושני

לדברי חסון, "המעורבות הנמוכה של המגזר הפיננסי־בנקאי בישראל בתחום ההייטק מביאה להיקף שימוש נמוך במימון בתצורת חוב ולהשקעה לא יעילה בחברות. זה מביא להקטנת תשואות המשקיעים והיזמים, ולאי־מיצוי של פוטנציאל הצמיחה של מגזר ההייטק".

עוד מקווים ברשות לחדשנות כי מלבד השמירה על יותר חברות כישראליות, תוכנית ההלוואות אף תצמיח מערכת דירוגי אשראי לחברות הייטק וכן מערכת הכשרה לבנקאים מומחים בתחום ההייטק. ברשות חוששים מאוד מפני חוסר מוכנות של הבנקים הישראליים להתמודדות עם שוק ההייטק, וטוענים כי תהיה לכך השפעה מהותית על הצלחת המהלך. הם מקווים כי שיתוף הפעולה המתמשך עם בנק ההשקעות האירופי (EIB) יקדם הכשרה מקצועית ברמה גבוהה. הם מקווים כי נכונות מצד הבנקים להכשיר צוותים בהיקף משמעותי יביא לקידום היכולת הארגונית ותתרום לגישור מהיר של הפערים המקצועיים בתחום המימון להייטק.

יו"ר הרשות לחדשנות אבי חסון. "המעורבות הנמוכה של הבנקים מביאה לאי־מיצוי הצמיחה בהייטק" צילום: עמית שעל

מתחרה במדינות שאימצו את המודל הישראלי

הרשות לחדשנות הוקמה בתחילת שנת 2016 במקום המדען הראשי במשרד הכלכלה. היא הוקמה כדי לשפר את יכולת ההתמודדות הישראלית עם מדינות רבות בעולם שהחלו ליישם את מודל ההשקעה של המדען הראשי, כשחלקן משקיעות מיליארדי דולרים בשנה בתחום הטכנולוגי. הקמת הרשות מאפשרת יצירת תוכניות מו"פ חדשות, מינוף הון וגמישות רבה יותר בהקמת גופי השקעות חדשים ויציאה לשיתופי פעולה עם גופים מסחריים.

ביוני השנה הושלמה הקמת מועצת הרשות, שהיא הגוף המרכזי לניהול התמיכה הממשלתית. למעשה, היא משמשת כגוף המבצע של משרד הכלכלה והתעשייה בכל הקשור למחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית. למועצת הרשות נבחרו שלושה נציגי ציבור: מנכ"לית חברת לומניס ציפי עוזר־ערמון; היו"ר המשותף של האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) ארז צור; וחיים רוסו, יושב ראש עמותת "תעשיידע" העוסקת בחיבור תלמידי מערכת החינוך לתעשייה הישראלית. בנוסף, לצד נציגי הציבור, במועצת הרשות מכהנים גם ארבעה נציגי ממשלה הכוללים נציג מאגף תקציבים באוצר, נציג ממשרד הכלכלה, נציג החשבת הכללית ונציג לשכת המדען הראשי.

לפני כשלושה שבועות חשף "כלכליסט" כי הרשות, שתקציבה היה אמור לעמוד השנה על כ־1.45 מיליארד שקל, עצרה את חלוקת מענקי התמיכה לתעשיית ההייטק ולתעשייה המסורתית. הסיבה לעצירה היא קיצוץ צפוי של כ־100 מיליון שקל בתקציב הרשות, בעקבות העברות כספים עתידיות המוערכות ב־300 מיליון שקל מתקציב משרד הכלכלה לתקציב המשרד לקידום הפריפריה, הנגב והגליל. מלבד זאת, הרשות היתה אמורה לקבל השנה תוספת תקציבית של כ־200 מיליון שקל מהרזרבות בתקציב המדינה - אך גם תוספת זאת בוטלה. עד כה לא נרשמה התקדמות בנושא, ומתן המענקים נשאר תקוע.

אף על פי שבתקופה האחרונה נרשמה בעולם ירידה חדה בהשקעה בהייטק, מצב התעשייה בישראל טוב יחסית. מספר האקזיטים במחצית הראשונה של השנה אמנם לא היה גבוה, עם סך ההכנסות מאקזיטים של 3.32 מיליאר דולר, אך רמת ההשקעות נשארה יציבה ועמדה על כמיליארד דולר ברבעון. ישראל עוד מהווה יעד אטרקטיבי למשקיעים זרים, בעיקר סינים ואמריקאים, אשר רואים חשיבות בהשקעה בטכנולוגיה ישראלית.

מענקי התמיכה של רשות החדשנות עדיין תקועים

שלושה שבועות אחרי שנחשף ב"כלכליסט" כי הרשות לחדשנות טכנולוגית הפסיקה לתת מענקי תמיכה לתעשיית הייטק ולתעשייה המסורתית, פתרון עדיין לא נראה באופק. הסיבה לעצירת המענקים טמונה בהעברה צפויה של 100 מיליון שקל מתקציב הרשות לחדשנות, שהיה אמור לעמוד השנה 1.45 מיליארד שקל, למשרד לקידום הפריפריה, הנגב והגליל של השר אריה דרעי.

מקור ההעברה התקציבית הוא במעברו של השר דרעי ממשרד הכלכלה למשרד הפנים בינואר 2016. באותה תקופה הובטח לדרעי - המחזיק כאמור גם בתיק לקידום הפריפריה, הנגב והגליל - כי 300 מיליון שקל מתקציב משרד הכלכלה יועברו לתקציב משרד זה. בשל ההעברה הצפויה של תקציב זה - ובשל אי העברת תוספת תקציבית של כ־200 מיליון שקל מהרזרבה בתקציב המדינה לה זכתה הרשות בשנים האחרונות - נפגעה יכולותה של הרשות לחדשנות להעניק מענקים לחברות המקומיות.

כיום, מענקי הרשות הם כמעט הדרך היחידה של חברות הייטק ישראליות לקבל מימון שאינו תלוי במכירת אחוזים מהחברה. באמצעות המימון שמגיע מהרשות לחדשנות - לשעבר המדען הראשי במשרד הכלכלה - רבות מהן מצליחות להגיע לשלבים מתקדמים בהליכי הפיתוח, ולגייס בשווי גבוה. העיכוב של הגעת כספים פוגע קשות בחברות אלו ורבות מהן נאלצות לפנות למסלולי גיוס אחרים או לצמצם פעילות עד הגעת הכספים.

כך, דווקא בשנה הראשונה לקיומה של הרשות לחדשנות טכנולוגית, שחרטה על דגלה את שיפור המענקים ודרכי המימון של תעשיית ההיטק המקומית, היא סופגת קיצוץ. תקציבה בשנים האחרונות, כשעוד תפקדה כלשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה, עמד על כ־1.5 מיליארד שקל. השנה תקציבה היה כאמור 1.45 מיליארד שקל, קוצץ ל־1.35 מיליארד שקל ואף עלול לספגוג קיצוץ נוסף.