"שינוי מבנה הבורסה לא יביא לפתרון המיוחל"

"בסופו של יום צריך לטפל במספר החברות הנסחרות ובנפחי המסחר, ולייצר מקום שבו המוסדיים יוכלו לשים את הכסף העצום שבידיהם. שינוי מבנה הבורסה הוא לא כזה וואו, ולא יביא לפתרון המיוחל". זה רק אחד מהנושאים שהעלו יו"ר BDO זיו האפט דני מרגלית והשותף־מנהל בפירמה שחר זיו בשיחה עם "כלכליסט". 

השניים חברים בצוות השיפוט של תחרות המהלך העסקי של השנה של "כלכליסט" בשיתוף עם BDO זיו האפט — תחרות שמטרתה לבחור את המהלך העסקי המשמעותי ביותר בשנת 2015 בקרב החברות הציבוריות בישראל. עוד בחבר השופטים: יו"ר מליסרון ועופר השקעות ליאורה עופר; משנה למנכ"ל ומנהלת חטיבת השקעות מימון ואשראי בכלל ביטוח ענת לוין; דקאן הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל־אביב פרופ' משה צבירן; שותף־מנהל בקרן סקיי צביקה יוכמן; עורכת "כלכליסט" גלית חמי; וסגן עורכת "כלכליסט" גולן פרידנפלד. אירוע הגמר של התחרות יתקיים היום (ב') בבורסה לניירות ערך בתל אביב, ובמהלכו יוכרזו הזוכים. שש החברות שיתמודדו בגמר הן: טבע, שופרסל, מלאנוקס, אנרג'יקס, תדיראן וקופיקס.

"למרות הקלות רשות ני"ע המטרה לא הושגה"

לפני שמרגלית וזיו צוללים לדון בנקודות המפתח שמאפיינות מהלך עסקי בעל פוטנציאל, השניים מבקשים להתייחס לסביבת המאקרו בישראל, שמשפיעה וחשובה לא פחות מרמת המיקרו, המאפיינת כל חברה או מיזם עסקי.

"נפתח פה פער עצום בין חברות ציבוריות לחברות פרטיות ובנגישות שיש לחברות כאן לשווקים אחרים. בסופו של דבר, למרות הקלות שונות שהנהיגה רשות ני"ע, המטרה לא הושגה", אומר זיו. "ישנן הבעיות של מחזורי המסחר ומספר החברות הנסחרות, שיש לטפל בהן בין היתר באמצעות שילוב של מכשירים פיננסיים כאלה ואחרים. אך קיימת גם בעיה של כניסת חברות מסדר גודל מסוים לשוק, ובה יש לטפל באמצעות מתן הקלות — אפילו הקלות ישירות — כדי לעודד חברות פרטיות להצטרף לבורסה. הערך של זה יהיה עצום. השקיפות תגדל, וכך גם היכולת להשוות נתונים, שהיא יכולת אדירה בפני עצמה".

זיו מסתכל על התמונה הרחבה יותר ומדגיש את היעדרם של צעדים מדודים וארוכי טווח. הוא מדבר על כך שהרגולטורים משנים לעתים קרובות את התקנות וגורמים בכך לחוסר ביטחון באשר ליכולת של החברות לתכנן מהלכים עתידיים. החברות מבינות, לדברי זיו, שהן יכולות להתעורר בוקר בהיר אחד ולגלות כי מה שהיה נכון עד לערב קודם לכן, כבר אינו תקף .

"הגענו למצב שבו נפתח פער עצום בין חברות פרטיות לציבוריות, ולכן המטרה לא הושגה". הציבוריות נדרשות, לדברי זיו, לעמוד בסל שלם של דיווחים ודרישות, שהחברות הפרטיות פטורות ממנו, ולכן פעמים רבות חברה תעדיף להישאר פרטית ובלבד שלא לעמוד בנטל הדרישות הרגולטוריות.

מרגלית ממשיך את אותו רעיון ומציין כי יש להסתכל על שוק ההון כעל שתי אוכלוסיות — חברות גדולות וקטנות. "חברות קטנות לא חייבות להיות רק מתחום הטכנולוגיה. כוונתי לחברות בשווי של 50 מיליון שקל בערך, ומרבית החברות בישראל הן בסדרי הגודל האלה. לכן, מבחינתן, גיוס חוב או הון בהחלט יכול להוות זרז צמיחה שיעצים גם את שוק ההון בכללותו". מרגלית מדגיש כי חברות קטנות צריכות לקבל "בית" בבורסה ומציין כדוגמה את בורסת לונדון, שבה יש שתי רשימות מסחר.

לטענתו, זהאלמנט חשוב שבכוחו להבטיח כי חברות קטנות יוכלו לחדור לשוק. מרגלית מביע דאגה גם באשר לדימוי של הבורסה בציבור. "גם כאשר מדובר בגיוס חוב עבור חברות קטנות, ואנו נפגשים איתן, רבות מהן אומרות 'עזבו אותנו'. חסר להן הדרייב הפנימי להיכנס לבורסה, וזה קשור לאווירה השוררת כיום. החברות הציבוריות הולכות ונוטשות את הבורסה, אז גם הקטנות — שכביכול היו יכולות להפיק תועלת מהבורסה — מתרחקות ממנה".

מימין: דני מרגלית ושחר זיו צילום: אוראל כהן

"הנפקת חברות ממשלתיות — זרז רציני"

מרגלית מציין גם את נושא הצטרפותן של חברות ממשלתיות לבורסה בתל אביב: "יש 7–5 חברות ממשלתיות שבשלות להנפקה, ואנו סומכים על רשות החברות הממשלתית שהכינה תוכנית לקידום העניין, אך לצערי היא לא יצאה לפועל בגלל עניינים פוליטיים. זה יכול להיות זרז רציני מאוד להכניס לבורסה כמה חברות כאלה, אך משום מה אנחנו עדיין לא שם".

לגבי השינוי המבני המתוכנן בבורסה טוען מרגלית כי זה לא מה שיביא את הפתרון. הוא מדגיש כי מדובר באלמנט נוסף, אך זה אינו העיקר. זיו מוסיף כי "הפתרונות באים בסל, והדברים העיקריים שבהם צריך לטפל הם האווירה הציבורית שנוצרה נגד הבורסה, מספר החברות הנסחרות ונפחי המסחר".

לגבי הדרך להעריך מהו מהלך עסקי מוצלח מונה זיו כמה פרמטרים, אם כי, הוא מדגיש, שום דבר אינו בבחינת תעודת ביטוח. "ראשית, יש לוודא שהמהלך העסקי הוא חלק מהאסטרטגיה הכללית של החברה ולא מנותק ממנה. שנית, יש לשים לב לכך שהחברה לא נכנסת מבחינה פיננסית למבנה מימוני בלתי נשלט. מהלך עסקי שיוביל להצלחה צריך גם להיות כזה שמביא חדשנות, אך לא בהכרח חדשנות טכנולוגית. זה יכול להיות גם שינוי בהרגלי הצריכה או באופן הביצוע של הרגל מסוים. זה יכול להיות משהו שהוא משנה פני שוק לחלוטין".

זיו מביא כדוגמה את חברת תמציות הטעם והריח פרוטרום, שזכתה בתחרות המהלך העסקי בשנה שעברה. "פרוטרום בעצם הצליחה לעשות הטמעה של טכנולוגיה. היא רוכשת חברות רבות בעולם בתחום ההתמחות שלה ומצליחה להטמיע אותן בתוך האסטרטגיה שלה", מציין זיו.

נדבך חשוב נוסף שמציינים מרגלית וזיו הוא התעסוקה. "שר החינוך נפתלי בנט עושה עבודה ברוכה בעידוד הגשה לבגרות של 5 יחידות לימוד במתמטיקה, אך מדובר בתהליך שיעברו שנים בטרם יבשיל. גם העלייה בשיעור העובדים מקרב האוכלוסייה החרדית מבורכת, אם כי כרגע מדובר ב־45% מהנשים החרדיות שעובדות, בעוד שיעור הגברים נמוך בהרבה", מסביר מרגלית.

אם נסתכל על מיזמי הפינטק (טכנולוגיה בשירות עולם הפיננסים) כמהלכים פורצי דרך, האם מורגש צמצום בעבודת רואי החשבון?

מרגלית: "בראייה של 10–5 שנים קדימה, אין ספק שהמיזמים האלה ישפיעו על שוק ראיית החשבון. כבר כיום יש יותר ויותר פעולות שנעשות באופן מחשובי. קשה להעריך מה תהיה עוצמת השינוי, אך הוא כבר מורגש. מודל עבודת הביקורת של רואה החשבון יהיה שונה ותמהיל כוח האדם ישתנה בצורה משמעותית".

עם זאת, מרגלית מדגיש כי גם אם ישתמשו ב"תוכנות אינטר־גלקטיות", כפי שהוא מגדיר זאת, בסוף נראה גם מצבים של חברות שכושלות ושל נורות אזהרה שלא שמו אליהן לב. מרגלית מסכם נקודה זו ואומר כי "שילוב הטכנולוגיה בתחום העסקי בכלל ובתחום ראיית החשבון בפרט הוא דבר שיהיה ללא כל ספק חלק מהותי יותר ויותר בפעילות ראיית החשבון".