"אירופה פתחה חזית לא רק נגד אפל - גם מול אירלנד וארה"ב"

"הנציבות האירופית פתחה כאן חזית לא פשוטה, ולא רק מול אפל אלא גם מול אירלנד ואפילו מול ארה"ב". כך אומר (ג') פרופ' אריה רייך, מומחה למשפט כלכלי בינלאומי ולאיחוד האירופי מאוניברסיטת בר אילן, בתגובה להחלטת הנציבות בעניין המס שנדרשת אירלנד לגבות מאפל.  

"אירלנד תילחם נחרצות בהחלטת הנציבות שכן היא צפויה לפגוע באופן מהותי ברווח שסיפקה לה מדיניות המסוי המקלה על חברות בינלאומיות. ההחלטה גם פוגעת קשות במוניטין שלה, מול אירופה ומול העולם", אומר רייך, העומד בראש הקתדרה לאיחוד האירופי בבר אילן.

פרופ' אריה רייך, אונ' בר אילן צילום: דן פורגס

אשר לארה"ב, לצד הדיון והביקורת הנרחבת על מדיניות המס בארה"ב מצד אחד ועל החברות האמריקאיות שעוזבות לחו"ל מן הצד האחר, "האמריקאים ככלל מגנים על החברות שלהם, וקשה להם עם העובדה שגורם חיצוני כמו הנציבות האירופית יקבל החלטות הנוגעות לחברות אלה", אומר רייך. לדבריו, נשמעת גם ביקורת על אפלייה של האיחוד האירופי נגד חברות אמריקאיות, מול היחס לחברות אירופאיות המתנהלות באופן דומה.

משרד האוצר האמריקאי אכן ביקר את החלטת הנציבות וטען כי היא מתעלמת מההתקדמות שהושגה במאבק הבינלאומי המשותף בהשתמטות ממס: "אנו מאמינים שהחלטת המס הרטרואקטיבית של הנציבות אינה הוגנת, מנוגדת לעקרונות המס הנהוגים ומעמידה בסימן שאלה את זכותה של מדינה לקבוע את חוקי המס שלה", נאמר בהודעת האוצר האמריקאי.

הסוגיה המשפטית שבמסגרתה התקבלה החלטת הנציבות היא זו של 'סיוע מדינתי' (State Aid) מן הצד האחד (המקבילה האירופית לעיקרון הסובסידיות בארגון הסחר העולמי) ודיני התחרות מן הצד האחר. במילים אחרות, מדובר בדרכים של המדינות להעניק תמיכה באנשים או ארגונים תחת שליטתה, אם דרך תמיכה ישירה ואם דרך הקלות במסוי – ובדרישה כי התמיכה האמורה לא תיפגע בתחרות ההוגנת.

"מה שמטריד את האיחוד, ואת הנציבות באופן סצפיפי כממשלה של אירופה, הוא חיוניות תנאי התחרות השווים בין המדינות המרכיבות אותו. החברות באיחוד מתנגדות לכך שמדינה אחת תמשוך אליה משקיעים לא בגלל עניין ריאלי אלא בגלל הטבות כלשהן, שכן אלה יוצרות תחרות לא הוגנת מול שאר החברות באיחוד", אומר רייך.

ואכן, החקירות של האיחוד, נגד אפל ונגד חברות אחרות שזוכות להקלות מס נרחבות בזכות מיקום המטה באירלנד (חקירות דומות מתנהלות נגד פייסבוק וגוגל) בעניין אפל החלו לאחר ביקורת חריפה שנשמעה בעניין מדיניות המס של אירלנד מצד צרפת וגרמניה, שתי החברות המבילות באיחוד.

כך אמרה בעניין זה לאחר ההחלטה בעניין אפל נציבת התחרותיות של האיחוד, מרגרט ווסטגר: "יש הרבה דרכים טובות ושקופות לתמוך ולעודד השקעות, והרבה סיבות טובות להשקיע באירופה. חברות ומדינות צריכות להתחרות בתנאים שווים, ולא על חשבון אזרחי האיחוד האירופי ומדינות אחרות".

למעשה, על אף שכל הכותרות בעניין דרישת המס התייחסו לאפל, החלטת הנציבות נוגעת בראש ובראשונה לאירלנד. "ההוראה למעשה מכוונת נגד ממשלת אירלנד, ההפרה של דיני האיחוד האירופי בענייני התחרות היתה שלה, והיא זו שצריכה לפעול באמצעות גביית המס שלא גבתה עד כה - בניגוד לדין", אומר רייך.

לכך יש משמעות רבה לעניין הערעור, שכן לדברי רייך, "בהיותה המפרה, סמכות הערעור העיקרית ניתנת לאירלנד, ואכן שר האוצר כבר הודיע שיבקש את אישור הממשלה להגשת הערעור". הערעור הצפוי של אפל על ההחלטה הוא כצד נפגע, אולם לא כצד המפר ("אפל מצייתת לחוק ומשלמת את כל המסים שהיא חייבת בכל אזורי פעילותה. אנחנו נערער ואנו בטוחים שהערעור יתקבל"', נאמר בין היתר בהודעת אפל).

הליך הערעור צפוי לקחת תקופה ארוכה, כשעל הפרק שתי ערכאות שיפוטיות. בית המשפט האירופי הכללי (General Court), וסמכות הערעור בבית הדין האירופי לצדק של האיחוד (Court of Justice EU). על פניו נראה שכל הכרעה שתתקבל בערכאה הראשונה תגיע לערעור בבית הדין האירופי לצדק. לדברי רייך, אירלנד עצמה לא תיפתח בהליך הגבייה מול אפל עד שיסתיים ההליך המשפטי, כך שלמרות הכותרות הזועקות, ייקח הרבה זמן עד שאפל תרגיש את ההחלטה בכיס המאד עמוק שלה.

אשר לחברות שמחוץ לאיחוד, ללא קשר למדיניות המס שלהן, החלטת הנציבות לא נוגעת לא להן ולא לחברות הפועלות בהן. השאלה המעניינת נוגעת בעיקר לאנגליה, שבשלב זה עדיין חברה באיחוד כך שכל ההחלטות של הנציבות עדיין מחייבות אותה. עם זאת, המשקיעים יעקבו מקרוב אחר שינוי בשיטת המסוי הבריטית, ככל שיהיה, מייד לאחר שתושלם הפרידה מאירופה (תהליך שייקח עד שנתיים מרגע הפעלת סעיף 50 לאמנת ליסבון, דבר שלא קרה עד כה).

טים קוק מנכ"ל אפל צילום: רויטרס