מיקוד אסטרטגי מול רכישות ענק

בפעם השנייה יוצאת לדרך התחרות של "כלכליסט" בשיתוף BDO זיו האפט לאיתור המהלך המשמעותי ביותר של 2015. התחרות היתה פתוחה לכל החברות הישראליות הציבוריות, המדווחות או הסחירות, בארץ או בחו"ל, אך מתוך יותר מ־50 מועמדות נבחרו שש פיינליסטיות - שופרסל, מלאנוקס, תדיראן, קופיקס, טבע ואנרג'יקס.

שופרסל המותג הפרטי משנה את תמונת המכירות

עד 2011 שופרסל היטיבה להתמודד עם היצרנים והיבואנים הגדולים. הרשת מקבוצת אי.די.בי של נוחי דנקנר, שהשלימה את רכישת השליטה בקלאבמרקט בפברואר 2006, הציגה רווח תפעולי של 4%-5%, המקובל אז בענף הקמעונאות בישראל, לעומת 2%-3% כיום.

מה דעתך על מניית שופרסל:

•  
•  
•  
•  
•  

קנייה חזקה

קנייה

המתן

מכירה

מכירה חזקה

אלא שבקיץ 2011 השתנו החוקים. המונים יצאו לרחובות נוכח מחירי הנדל"ן הגואים ויוקר המחיה, ובעידוד הממשלה, שהפנתה אצבע מאשימה למגזר העסקי, רוב הכעס הופנה לטייקונים הגדולים ולחברות שפעלו בריכוזיות גבוהה, בהם אי.די.בי ודנקנר. גם גופים כמו שטראוס ותנובה ספגו אש.

מנגד, מאז קריסת קלאבמרקט בשלהי 2005, לא היתה שחקנית שלישית מובהקת בשוק קמעונאות המזון. הקריסה ההיא הותירה בצמרת את שופרסל ואת מגה, ואחריהן הזדנבו הרשתות המוזלות שזכו לכינוי "הרשת הרביעית" - בהן רמי לוי, חצי חינם, מחסני השוק, יוחננוף וסופר דוש - שצמחו מהר על רקע האווירה התקשורתית הקשה נגד שופרסל.

בסוף 2011 מונה למנכ"ל הרשת איציק אברכהן, אחרי 16 שנים בחברה. כמנכ"ל פתח אברכהן בתוכנית התייעלות, שכללה סגירת סניפים וצמצום שטחי סניפים קיימים, קיצוץ בכוח האדם, הפחתת מגוון המוצרים בסניפי הדיסקאונט וביטול הנחות למועדוני לקוחות. במקביל נדרש אברכהן ליצור חיבור מחדש עם העובדים שנשארו בחברה, ולבנות אמון בקרב הלקוחות שנטשו את הרשת.

שופרסל ואברכהן נאלצו לבצע את המהלכים הללו בתנאים מאתגרים - בתחילה מול דנקנר, שנלחץ בגבו אל הקיר, ובהמשך מול מי שרכשו ממנו את החברה, מוטי בן־משה ואדוארדו אלשטיין. אבל המטרה היתה ברורה: שינוי המחירים בענף כדי לשפר את הרווחיות, גם על חשבון כיווץ מחזור ההכנסות.

צילומים: עמית שעל, אוראל כהן, ערן יופי כהן, ענר גרי

הספקים והיצרנים הגדולים, שהיו רגילים לשיעור רווחיות תפעולית של 15%, לא אהבו את המהלך. הם העדיפו את המצב הקיים, שבו היצרנים והספקים מנהלים את הקמעונאים, ובעיקר רצו לטפח את הנסיכים החדשים של "הרשת הרביעית".

בשופרסל החליטו לכונן מולם סדר עולמי חדש, של שיתוף פעולה ולא של ניהול. בשופרסל למדו את הטריק מהמקבילים אירופה, שם הספקים הגדולים תופסים 25% מהמדפים. זאת בעוד בישראל כמעט 60% מהמדפים מוקצים לעשר היבואניות הגדולות, שמנהלות את השוק.

המותג הפרטי שהשיקה שופרסל היה כלי משמעותי לצמצום התלות ביצרנים ובספקים. השינוי החל בחיתולים, שהיו זולים ב־30% לעומת יתר הקטגוריה, והקהל הצביע ברגלים. זה עבר לבשר טרי, דגים, קפה, פסטה והגיע עד אביזרי טיפוח וטואלטיקה. אתמול השיקה החברה גם מותג פרטי בתחום הרגיש של תחליפי מזון לתינוקות.

בסוף 2015 עמד מחזור המכירות של שופרסל על 11 מיליארד שקל, מתוכם כ־2.5 מיליארד שקל של המותג הפרטי, שמציג רווח גולמי של 26%.

מלאנוקס עסקת ההייטק הגדולה בישראל יצאה לפועל

בספטמבר 2015 נחשף ב"כלכליסט" כי מלאנוקס רוכשת את חברת השבבים איזיצ'יפ תמורת 811 מיליון דולר. המחיר, 25.5 דולר למניה, שיקף פרמיה של 16% על מחיר הסגירה ביום המסחר שקדם להכרזת העסקה, ופרמיה של 33.1% על המחיר הממוצע ב־12 החודשים החולפים.

רכישת איזיצ'יפ מאפשרת לקחת את המוח והעיבוד של איזיצ'יפ ולחבר אליהם את הקישוריות של מלאנוקס. זאת כדי להעניק פתרון מקיף יותר ללקוחות, שכוללים על פי הערכות את פייסבוק וחוואווי.

במאי אשתקד הודיעה איזיצ'יפ כי היא עלולה לאבד את הלקוחה הכי משמעותית שלה - סיסקו, המהווה כ־40% מהכנסותיה. זאת משום שסיסקו החליטה לפתח מעבד בעצמה לדור הבא של מוצריה. מניית איזיצ'יפ איבדה רבע משווייה ומחירה בנאסד"ק צנח ל־15 דולר, כלומר שווי חברה של 450 מיליון דולר. זאת לעומת שווי שיא של 1.3 מיליארד דולר ב־2012.

כשהשווי קרס, פנה מנכ"ל מלאנוקס איל ולדמן למנכ"ל איזיצ'יפ אלי פרוכטר בהצעה - לרכוש את החברה שאליה לטש עיניים כבר שנתיים קודם. אלא שהמשקיעים האמריקאים, שהחזיקו ב־60% מאיזיצ'יפ, לא אהבו את מסיבת העיתונאים שערכו וולדמן ופרוכטר, שבה סיפרו על מפגשיהם במסעדת אל באבור ביקנעם. הם הגיעו למסקנה שפרוכטר מכר לחברו את החברה בנזיד עדשים, על כוס בירה וחומוס. רייג'ינג קפיטל, קרן הגידור מניו ג'רזי שהחזיקה 6.5% מאיזיצ'יפ, הודיעה כי תתנגד לעסקה ובכך איימה על העסקה, שנדרש לה אישור 25% מבעלי המניות.

פרוכטר יצא לניו יורק בניסיון לשכנע את המשקיעים בכדאיות העסקה. אלה ביקשו להבין את מהות המיזוג הגדול בתעשיית השבבים הישראלית. איזיצ'יפ הייתה אמורה לשלם למלאנוקס יותר מ־30 מיליון דולר אם תבטל את עסקת הרכישה.

בדקה ה־90 נדחה המיזוג. מלאנוקס נתנה לאיזיצ'יפ 30 ימים למצוא רוכש במחיר גבוה יותר כדי להימנע מקנס. בתום התקופה פרסם הגוף המתווך ברכישה, בנק ברקליס, כי פנה ללא פחות מ־31 חברות כדי לעניין אותן ברכישה. רק אחת חתמה על מסמכי סודיות וקיימה שיחת ועידה עם הנהלות איזיצ'יפ וברקליס, אך נסוגה.

הדרך למיזוג נסללה. בינואר 2016, ברוב של 84%, אושרה עסקת ההייטק הגדולה בישראל. ולדמן מחק את מלאנוקס מהמסחר בתל אביב ב־2013 כמחאה על כך שהמוסדיים, בהמלצת אנטרופי, לא אפשרו לו לכהן במקביל כמנכ"ל וכיו"ר. אחרי המיזוג הוא מחק גם את מניית איזיצ'יפ מהמסחר בתל אביב.

תדיראן מיקוד אסטרטגי בתחום מרכזי הקפיץ את שווי החברה

ענף מוצרי החשמל רווי בחנויות ובמותגים. בשנים האחרונות הוא סובל משחיקת מחירים וירידה ברווחיות, ריכוזיות גבוהה, כשלי אשראי וגם שינוי בטעמי הצרכנים, שנשענים יותר על האינטרנט.

מנגד ניצב ענף מיזוג האוויר, שמציג בשנים האחרונות צמיחה דו־ספרתית. גם המותג תדיראן צמח בעקביות הודות למיצובו כאיכותי ורמת השרותיות הגבוהה. לתדיראן תשתיות פיתוח מהטובות בעולם, תמהיל מכירות רווחי וערוצי הפצה המוטים לתחום המקצועי.

מה דעתך על מניית תדיראן גרופ:

•  
•  
•  
•  
•  

קנייה חזקה

קנייה

המתן

מכירה

מכירה חזקה

תדיראן ניצבה בפני דילמה: האם להמשיך בתחום מוצרי החשמל שהולך ונשחק או לצמוח בענף מיזוג האוויר? בעל השליטה (74%) משה ממרוד, שחי ונשם מוצרי חשמל 30 שנה, נדרש להיפרד מהתחום שבו גדל למען עתיד החברה ועובדיה.

לבסוף הפור נפל. תדיראן החליטה לצאת מתחום החשמל, לסגור בית חרושת ולפטר 120 עובדים כדי להתמקד במיזוג האוויר ולהתרחב בתחום ההתייעלות האנרגטית. זאת בצל החשש לאיבוד לקוחות שרובם משותפים לתחומי החשמל והמיזוג.

ההתמקדות הביאה לצמיחה ולשיפור הרווחיות ובהמשך להתרחבות ולהורדת המינוף. החוב הפיננסי הפך למזומן ולהון שגרם להצפת ערך משמעותית. לראיה, המניה רשמה תשואה פנומנלית של 430% מתחילת 2015, והשווי זינק פי חמישה ל־845 מיליון שקל. הזינוק בשווי הכניס את תדיראן למדד ת"א יתר־50 ביוני 2016, והוא מעניק לה סיכוי מצוין להיכנס למדד ת"א־125 עם השקתו ב־2017.

קופיקס פתיחת רשת שמציעה את כל המוצרים בחמישה שקלים

באוקטובר 2013 השיק אבי כץ את הסניף הראשון של "קופיקס", שזעזע את שוק בתי הקפה בארץ כשמכר קפה בחמישה שקלים. כץ לא עצר שם. ביוני 2015 הוא פתח את הסניף ראשון של סופר קופיקס, רשת סופרמרקטים שמציעה את כל המוצרים במחיר אחיד של חמישה שקלים.

מה דעתך על מניית קופיקס גרופ:

•  
•  
•  
•  
•  

קנייה חזקה

קנייה

המתן

מכירה

מכירה חזקה

באותו החודש הפך כץ את קופיקס לחברה ציבורית, כשמיזג אותה לתוך השלד הבורסאי אגרי אינווסט ושינה את שמה לקופיקס גרופ. היתה זו מהפכת מחירים שלא היתה דומה לה בעשורים האחרונים.

על פי הערכה שביצעה חברת הייעוץ גיזה זינגר אבן לקראת המיזוג, הוערך שוויה של קופיקס ב־91 מיליון שקל ושל השלד ב־10 מיליון שקל. ביום המסחר הראשון לאחר השלמת המיזוג נסחרה המניה לפי שווי של יותר מ־200 מיליון שקל - כפליים משוויה המוערך. כיום היא נסחרת לפי שווי של 170 מיליון שקל.

במסגרת הקמת רשת הסופרמרקטים נבחרו 700 מוצרים הנותנים מענה שלם לקהל היעד - צעירים ומשפחות קטנות במרכזי הערים. הרשת מונה 21 סניפים פעילים ועוד עשרה סניפים בהקמה.

בדצמבר 2015 נכנסה קרן גרין לנטרן בראשות ריצ'י הנטר כשותף פיננסי ואסטרטגי ברשת סופר קופיקס. הקרן רכשה 50% ממניות החברה תמורת השקעה של 50 מיליון שקל לפני הכסף ותמורה של 20 מיליון שקל המותנית בעמידה ביעדים.

טבע הפכה לענקית הגנריקה הגדולה בעולם

2015 לא הייתה פשוטה עבור טבע. הפטנט על תרופת המקור הבולטת שלה , קופקסון במינון 20 מיליגרם, פקע, ונרשמה ירידה מדורגת ברמת ההכנסות והרווחים שלה. במקביל יצאה החברה לתוכנית התייעלות, שכללה פיטורי עובדים.

מה דעתך על מניית טבע:

•  
•  
•  
•  
•  

קנייה חזקה

קנייה

המתן

מכירה

מכירה חזקה

במקביל יצרה טבע תשתית למהלך האגרסיבי של 2015: רכישת אקטביס, חטיבת הגנריקה של אלרגן האירית, תמורת 40.5 מיליארד דולר, בדרכה להפוך לענקית הגנריקה הגדולה בעולם.

הדרך לא הייתה קלה. השלמת העסקה נדחתה שלוש פעמים: מינואר־מרץ 2016 לאפריל 2016, לאחר מכן ליוני 2016 ולבסוף לאוגוסט 2016. בתווך אירעו שני תהליכים מרכזיים: הברקזיט (משאל העם בבריטניה שתמך בעזיבת האיחוד האירופי); ולחץ מחירים בענף הגנריקה. כך, העסקה נחתמה בסביבה עסקית שונה מזו שבה התגבשה.

למרות זאת הצליחה טבע לממן את רכישת אקטביס בריביות נמוכות. היא ביצעה את רכישת הענק באמצעות 7 מיליארד דולר במניות, 7 מיליארד דולר מהנפקת מניות, 5 מיליארד דולר מהלוואות בנקאיות ו־22 מיליארד דולר מגיוס אג"ח בשלוש הנפקות, בשלוש חזיתות ובמטבעות שונים. עם אלה נמנה גיוס ב־19 ביולי של 15 מיליארד דולר. ב־23 ביולי הנפיקה החברה אג"ח במיליארד פרנק שוויצרי. לאחר שבועיים ביצעה הנפקת אג"ח נוספת בהיקף 3.96 מיליארד יורו.

בדרכה להפוך לחברה הגנרית הגדולה בעולם, הזדקקה טבע לאישור הממונים על ההגבלים העסקיים הן באירופה והן בארה"ב. בעוד שהאישור האירופאי היה מהיר, בחזית האמריקאית היתה קבלתו מפרכת. רשות הסחר הפדרלית (ה־FTC) ביקשה מטבע למכור עוד ועוד מוצרים גנריים שיוצרים חפיפה בין שתי החברות, עד שהתרצתה והעניקה את האישור.

טבע נדרשה למכור לא פחות מ־79 תרופות גנריות, שרכשו 11 ממתחרותיה. זהו מספר התרופות הגדול ביותר שחברה נאלצה למכור נוכח דרישות ה־FTC. בסל התרופות שמכרה טבע לטובת העסקה מצויות בין היתר אנטיביוטיקה, תרופות לירידה במשקל וגלולות למניעת הריון.

עם השלמת הרכישה לטבע יהיו כ־1,800 סוגי תרופות ו־16 אלף מוצרים ב־80 שווקים; 338 תרופות ימתינו לאישור בארה"ב ו־613 בחזית האירופית. בסך הכול מתכננים בטבע להשיק כ־1,500 מוצרים גנריים ב־2017.

טבע דיווחה כי העסקה תתרום לצמיחה ברווח למניה (GAAP־non) של 14% ב־2017 ושל 19% ב־2019, והוא ינוע בין 6.9 ל־7.4 דולר. עוד מעריכה החברה כי לאחר האיחוד צפוי לה תזרים מזומנים של יותר מ־25 מיליארד דולר מסגירת העסקה ועד סוף 2019, קצב צמיחה של 11%.

אנרג'יקס הצליחה להשלים שלב בפרויקט ענק בזמן שיא

בעלי ההון הישראלים רצים להשקעות באנרגיה מתחדשת, שתופסת תאוצה באירופה. גם אנרג'יקס, זרוע האנרגיה המתחדשת של אלוני חץ שמפעילה חוות סולאריות ותחנות רוח בישראל ובפולין, עלתה על הגל. ממש בתום 2015 הצליחה אנרג'יקס להשלים את עבודות ההקמה של שלב א' בפרויקט Banie. מדובר בחוות רוח בהספק של 50 מגה־ואט בפולין, שהחלה בייצור חשמל ומכירתו למשווק מקומי.

מה דעתך על מניית אנרג'יקס:

•  
•  
•  
•  
•  

קנייה חזקה

קנייה

המתן

מכירה

מכירה חזקה

פולין נחשבת ליעד מועדף להשקעות בתחום הרוח, בהיותה אחת מכורות הפחם הגדולות באירופה ונוכח הקושי שלה להשתחרר מהפחם. המדינה מפגרת מאחור בכל הקשור להפקת חשמל מאנרגיה מתחדשת ורק 10% מהיקף ייצור החשמל של הפולנים מגיע מאנרגיה מתחדשת, בעוד שהיעד שלהם ל־2020 הוא 25%.

אנרג'יקס ספגה דחיות חוזרות בהסדרת התחום בפולין. מחירי התעודות הירוקות שלה - נייר ערך שנסחר בפולין וניתן למי שמייצר חשמל ירוק - צנחו ב־25%. גם הארגונים הירוקים התנגדו לפרויקטים הללו מחשש לפגיעה בציפורים.

אנרג'יקס צפויה להקים בהמשך את יתרת הפרויקט, בהספק 142 מגה־ואט, בשני שלבים נוספים, האחד בהספק של עד 58 מגה־ואט והשני - עד 84 מגה־ואט. החברה גם פועלת לייזום ופיתוח פרויקטים בישראל בהספק 244 מגה־ואט.

כך נערכה הבדיקה - היעד: מהלך שהביא ערך משמעותי

תחרות המהלך העסקי של "כלכליסט" בשיתוף BDO זיו האפט, המתנהלת זו השנה השנייה ברציפות, שמה לה למטרה לבחור את המהלך העסקי הבולט של השנה בחברות הציבוריות הנסחרות בארץ ובחו"ל. הקריטריונים לבחינת המהלכים: היותם משמעותיים, כאלה שגרמו לתפנית בחברה, השיאו ערך לבעלי המניות והשפיע על הענף שבו החברה פועלת.

בתחרות נכללו מהלכים שהתחילו או תמו במהלך 2015. לאחר סינון של עשרות חברות, עלו שלב 20 חברות, שהתבקשו לתאר באמצעות שאלון את המהלך העסקי שלהן, שנותח על ידי אנליסטים של BDO זיו האפט. על סמך הפרופיל שנבנה התבקש כל שופט לבחור את החברות שלדעתו ביצעו את המהלך המרשים ביותר. שופט בניגוד עניינים לגבי מתמודדת לא הצביע.

שש החברות שעלו לגמר הן אנרג'יקס, טבע, מלאנוקס, קופיקס, שופרסל ותדיראן הולדינגס. לאחר שמנהלי החברות הציגו את המהלכים, התבקש כל שופט לדרג אותם. שלוש הנבחרות ייחשפו ב־5 בספטמבר באירוע בבורסה לני"ע בתל אביב. בשנה שעברה עלו לגמר אורבוטק, אורמת, טאואר, טבע, מובילאיי, סייבר־ארק ופרוטרום, שזכתה ואחריה הגיעו טבע וטאואר.

צוות השופטים כלל את דני מרגלית, יו"ר BDO זיו האפט; ליאורה עופר, יו"ר מליסרון ועופר השקעות; ענת לוין, משנה למנכ"ל ומנהלת חטיבת השקעות מימון ואשראי בכלל ביטוח; פרופ' משה צבירן, דקאן הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל־אביב; צביקה יוכמן, שותף־מנהל בקרן סקיי; שחר זיו, שותף־מנהל ב־BDO זיו האפט; גלית חמי, עורכת "כלכליסט"; וגולן פרידנפלד, סגן עורכת "כלכליסט". כן ליווה את התהליך רו"ח אסף רבקאי, שותף ב־BDO זיו האפט.