בלעדי לכלכליסט
מה הפך את חברת האופנה בגיר למטרה עבור טייס קרב?
ערן רון, שעומד בראש קבוצת משקיעים, מציע לבעלי המניות הגדולים בבגיר שנסחרת בלונדון לרכוש את חלקם. התוכנית: להגיע לאחזקה של 30%-40%. הקושי: גם צביקה בארינבוים לוטש עיניים לאחזקות הקרנות שמופסדות בעשרות אחוזים על ההשקעה
ערן רון, טייס קרב לשעבר, עומד בראש קבוצת משקיעים שמנסה להשתלט על חברת האופנהבגיר. כך נודע ל"כלכליסט". במקביל נודע ל"כלכליסט" כי גם צביקה בארינבוים מנהל מגעים להגדלת אחזקתו (12.8%) בבגיר בצורה משמעותית, באמצעות רכישת בעלי מניות אחרים, בהם קרן פימי של ישי דוידי.
- בגיר התרסקה ב-70% בבורסה של לונדון על רקע ירידה בהזמנות מלקוח מהותי
- בגיר הצליחה בגיוס - ופימי נותרה עם תשואה של -54%
- האקזיט הבא של בארינבוים: מנפיק את וובפאלס בלונדון
בגיר נמצאת כבר שנה בשפל הגדול ביותר בתולדותיה ומנייתה נסחרת בבורסת AIM בלונדון בשווי של 2 מיליון ליש"ט בלבד. בניגוד לבורסה בתל אביב שמחייבת דיווח של בעל עניין בחברה עם הגעתו לאחזקה של 5% מהמניות בבורסת AIM, שם נסחרת בגיר, מחויב דיווח של בעל עניין לאחר הגעה ל־3% מהמניות. רון הגיע לאחרונה לאחזקה של 3.04% ול"כלכליסט" נודע כי הוא מנהל מגעים מול קרנות בריטיות שמחזיקות בבגיר בניסיון להגיע לאחזקה מהותית בקבוצה. אתמול אמר רון ל"כלכליסט": ״יש לי עניין ואני בוחן את האופציות לרכוש כמה שיותר אחוזים מבגיר כדי להביא לשינויים אסטרטגיים בחברה״.
רכישת השליטה בכסף קטן
עוד נודע ל"כלכליסט" כי רון שלח מכתבים לכל בעלי המניות הגדולים בבגיר שבהם הביע נכונות לרכוש את חלקם. בשיחות פרטיות טען רון כי להבנתו החברה זקוקה לבעל שליטה אחד כדי לעשות את השינוי הנדרש בה. באותן שיחות עם בעלי המניות הוא הוסיף כי לדעתו החברה זקוקה להזרמה של 5-10 מיליון דולר כדי לבצע הליך הבראה וזה הסכום שהקבוצה שלו מעוניינת להזרים, כשהמטרה הסופית שלו היא להגיע לאחזקה של 30%-40% מבגיר. עוד נודע ל"כלכליסט" כי היועץ של הקבוצה הוא יהודה ראשל שהיה מנכ"ל דלתא אירופה במשך שנים רבות.
מבחינת השקעה מדובר בכסף קטן. בגיר נסחרת כאמור לפי שווי של 2 מיליון ליש"ט בלבד, קצת יותר מ־3 מיליון דולר, כך שמחיר רכישת 40% ממניותיה עומד סביב 1.2 מיליון דולר בלבד. עם זאת, מחזורי המסחר במניה קטנים וכדי לרכוש אחזקות מהותיות נדרשות עסקאות עם המחזיקים הגדולים.
חלוקת המניות בחברת מבוזרת. קרן פימי של ישי דוידי מחזיקה ב־17.3% מהמניות ואחריה 3 קרנות בריטיות ובינלאומיות, עם אחזקה של 13%-17% כל אחת: הארגריב הייל (17.1%); מיטון אסטס מנג'מנט (13.4%); וארטמיס אינווסטמנט מנג'מנט (13.2%). בארינבוים, כאמור, מחזיק ב־12.8%, ואחריו הקרנות הנדרסון (5.3%) ואקסה (3.7%). שלוש קרנות אחרות מחזיקות ב־ 5%נוספים, רון הגיע כאמור לאחזקה של 3.04% ורק קצת יותר מ־9% מהמניות מוחזקות בידי הציבור, כך שמדובר בכמות קטנה של סחורה צפה. מבחינת קרן פימי ההשקעה בבגיר היא אחת הבודדות שבהן היא נכשלה, וייתכן שפימי אכן תנסה למכור את אחזקותיה.
בגיר מתמחה בייצור חליפות (בעיקר לגברים) שאותן היא משווקת לרשתות קמעונאות ולא באופן עצמאי. החברה שהחלה את דרכה בשנות השישים בקריית גת, וחליפות הגברים שייצרה אז הפכו למותג בינלאומי. בהמשך נקלעה לקשיים עם פתיחת שוק הטקסטיל לתחרות, המפעל בקריית גת נסגר, פעילות הייצור הועברה למזרח הרחוק והחברה החלה להחליף ידיים. באפריל 2014 נכנסה בגיר לבורסת AIM בלונדון כשגייסה 30 מיליון דולר בהנפקה של 60% ממניותיה.
האובדן של מרקס & ספנסר
שבוע לאחר ההנפקה הגיעו החדשות הרעות מכיוונה של הלקוחה הגדולה ביותר של בגיר, רשת השיווק הבריטית מרקס אנד ספנסר, שהודיעה כי היא מקטינה את ההזמנות ממנה. בתגובה איבדה המניה בתוך דקות בודדות 70% משווייה. התפתחות זו גרמה לבגיר להוריד את תחזיותיה לאותה שנה, לפנות לבעלי החוב שלה כדי שיוותרו על התניות הפיננסיות שהעמידו לה, ולהתחיל בארגון מחדש שמטרתו קיצוץ עלויות.
מרקס אנד ספנסר המשיכה להקטין את ההזמנות וכמעט שאיננה רוכשת יותר מבגיר. כך ירדו המכירות ב־2015 ל־75 מיליון דולר צניחה דרמטית לעומת 97 מיליון דולר ב־2014 ולעומת 99.5 מיליון דולר ב־2013. אבל הנתון המשמעותי יותר היה המעבר של בגיר ב־2015 להפסד תפעולי ראשון בתולדותיה של 7.9 מיליון דולר.
לשם השוואה, ב־2014 היא עדיין רשמה רווח תפעולי של חצי מיליון דולר וב־2013 הרווח התפעולי שלה עמד על 3.6 מיליון דולר. גם ה־EBITDA ב־2015 היה שלילי, 4.3 מיליון דולר לעומת 3.8 מיליון דולר ב־2014 ו־6.1 מיליון דולר ב־2013. תוצאות אלה כמובן של עצרו את הקריסה בבורסה, ומניית בגיר נסחרת כיום לפי מחיר נמוך ב־93.6% ממחירה בהנפקה.
בגיר הציגה לפני שנה תכנית מקיפה לארגון מחדש, שכללה קיצוצים גדולים בכוח אדם, הגעה להסכמות מול הבנקים המממנים באשר לדרישות הפיננסיות החדשות, ובינואר השנה היא סיכמה איתם על מיחזור של החוב.
עוד מציגה התכנית העברה של הייצור מסין לאתיופיה, שם רכשה בגיר תמורת 1.5 מיליון דולר 50% ממפעל שאמור להתמקד בייצור מכנסיים וז'קטים. במקביל מייצרת החברה גם בווייטנאם ומצרים. המפעל באתיופיה מספק כיום תוצרת לחנויות המקומיות, אבל בחברה מציינים שהמטרה היא לייצר לבריטניה וארה"ב.
קופת המזומנים הקורצת
אז מה מחפשים רון וחבריו בחברה שמייצרת הפסדים, עם חוב של 13.8 מיליון דולר, וקופת מזומנים מדולדלת שהכילה 7.5 מיליון דולר בסוף 2015? למרות מצבה העגום, בגיר מינתה באוקטובר 2015 מנכ"ל חדש, ערן יצחק, והיא מצויה כאמור בעיצומו של הליך התייעלות מאסיבי, שעשוי לתת תוצאות. השווי שבו נסחרת החברה נמוך בהרבה מהמזומנים שמצויים בקופתה, ויתכן שעובדה זו קורצת לרון וחבריו. עם זאת, נראה כי למרות הפגישות שהוא מקיים בימים אלה בלונדון, הוא יתקשה לרכוש את אחזקות בעלי המניות האחרים שמופסדים בעשרות אחוזים על ההשקעה.
פעילותו העסקית של רון (55), תושב תל אביב, נעשית דרך רינסברג אחזקות שהוא הבעלים שלה בעשרים השנים האחרונות. החברה מבצעת פרויקטים של חקלאות, תעופה ורפואה במדינות מתפתחות באפריקה ובאסיה. החברה משתמשת בפרויקטים שלה ביועצים ישראלים ועובדים מקומיים. ברוב הפרויקטים רון שותף עם דני סחרוב.