הקופה של קרן קלע ריקה, אך ברמלי מחפש אשמים בחוץ

קרן קלע והחברה־האם רוביקון, שבשליטת אמיר ברמלי, חייבות כ־296 מיליון שקל למאות משקיעים חיצוניים, כולל ריבית פיגורים. כך עולה מדו"ח ראשוני שהגיש השבוע לביהמ"ש המפרק הזמני של החברות, עו"ד ארז חבר ממשרד עמית, פולק מטלון. כ־174 מיליון שקל מהסכום הזה הם חובות למשקיעי קלע, והשאר התחייבויות של רוביקון וחברות הקשורות אליה. חבר מדגיש כי מדובר בדו"ח ראשוני בלבד. היום ייערך בבית המשפט המחוזי בתל אביב דיון בממצאים הראשוניים שלו ובבקשתו להתחיל לממש נכסים כדי להחזיר חובות.

בדו"ח מזכיר חבר כי בשבוע שעבר פיטר כשני שלישים מכוח האדם בקבוצת רוביקון באישור בית המשפט, וכעת נותרו בה רק 29 עובדים. עוד עולה מהדו"ח שרוביקון כוללת כ־20 אחזקות ריאליות — חלק מהחברות ריקות מפעילות — ותיק הלוואות גדול שבו מעורבים משקיעי קלע. זאת משום שקלע, לדברי ברמלי, שימשה זרוע ההשקעה של רוביקון.

פרשנות הארוחה שבישל ברמלי עבור המשקיעים כולם אשמים במצב הגרוע של קרן קלע - חוץ מאמיר ברמלי תומר גנון לכתבה המלאה 

בשנים האחרונות נותבו כספי משקיעי קלע ורוביקון למתן עשרות הלוואות, לרכישת נדל"ן ולהשקעה בשורה של חברות קטנות ובמסעדות. מאז נפתחה חקירת רשות ני"ע נגד ברמלי, בחודש מרץ, בחשד לעבירות מרמה של משקיעים — חקירה שבמסגרתה תזמן אותו הפרקליטות בקרוב לשימוע לפני הגשת כתב אישום — החזירו החברות חובות בהיקף של 94 מיליון שקל. חבר, שיצטרך להתמודד בהמשך עם טענות של משקיעים על כך שבתהליכי החזרת הכספים היתה העדפת נושים, כותב כי "טרם בוצעה בדיקה חשבונאית בדבר היקף התשלומים וטיבם".

על פי הדו"ח, הבעיה המרכזית כרגע בחברות היא שאין להן די כסף נזיל לפירעון ההתחייבויות. כפי שנחשף ב"כלכליסט", חשבון קלע בבנק הפועלים נחסם לאחרונה, והמחאות שניתנו למשקיעים חזרו בשל היעדר כיסוי. בחשבונות קלע יש כיום, כך עולה מן הדו"ח, כ־80 אלף שקל בלבד, ובחשבונות הקשורים לרוביקון כ־5.5 מיליון שקל. אגב, מהדו"ח עצמו לא ברור לכמה משקיעים בדיוק חייבת הקבוצה כספים.

על פי הדו"ח יש לקבוצת רוביקון שני תחומי פעילות מרכזיים, שמהם אמורים להיפרע כעת כל הנושים, וזאת באמצעות מכירת נכסים, שכן מזומנים הרי כמעט ואין. התחום הראשון הוא פעילות אשראי ומימון לעסקים פרטיים, העומדת על כ־40 מיליון שקל, כאשר אחד הלווים העיקריים והגדולים הוא פרויקט הנדל"ן גלים גלים באשקלון. אך תקבולי הפרויקט הזה משועבדים בשלב זה. התחום השני הוא השקעות ריאליות במגוון תחומים בישראל ובחו"ל, אלא שאחזקות אלה אינן מניבות מוזמנים, כלומר הדרך של הנושים להיפרע מהן היא רק על ידי מכירה.

אחד הנושאים המעניינים בדו"ח הוא מסקנה ראשונית של עו"ד חבר, שדומה לחשד של רשות ני"ע, כי ברמלי ערבב נכסים והתחייבויות אישיות עם כספי המשקיעים ברוביקון. מתברר שקבוצת רוביקון מימנה מכספי המשקיעים רכישה ותפעול של קבוצת מסעדות שברמלי החזיק באופן אישי, וזאת בהיקף של 13.4 מיליון שקל. מדובר בשלושה בתי עסק: מסעדת אחד העם של מיכל אנסקי בתל אביב (נרכשה ושופצה תמורת 3.5 מיליון שקל), קפה אתנחתא בהרצליה (1.2 מיליון שקל), קפה אתנחתא בדיזנגוף (2.5 מיליון שקל), וכן בחברת הניהול שלהן ששמה מסעדות טובות. המסעדה, בתי הקפה וחברת הניהול העסיקו כ־85 עובדים ופעלו, לפי הדו"ח, באופן גירעוני. בימים האחרונים, ולאחר שניתן צו במעמד צד אחד, נסגרו המסעדות, ועל פי הדו"ח עומדים החובות וההתחייבויות של המסעדות על 16.6 מיליון שקל. עו"ד חבר הגיש אתמול בקשת פירוק למסעדת אחד העם, שהיקף חובותיה הגיע ל־6.5 מיליון שקל ולשני סניפי אתנחתא.

ברמלי, מצדו, פתח שלשום בקרב מאסף, ופנה לבית המשפט בהצעה להסדר נושים. לטענתו, ההסדר יניב החזר מלא למשקיעים. ברמלי מציע למשקיעים שלושה מסלולי פירעון, שישלבו דחיית תשלומים והקצאת מניות. המסלול הראשון, החזר של 100% קרן וריבית בשינוי המועדים שנקבעו, כאשר הריבית תשולם אחת לחצי שנה ולא תהיה אפשרות לפירעון מוקדם. במסלול השני חצי מסכום ההשקעה נשאר באג"ח וחצי מומר בהקצאת מניות בחברה חדשה שתקלוט אליה את נכסי רוביקון. המסלול השלישי לפרישה מוקדמת — החזר הקרן בתוך חצי שנה, כאשר הריבית תחושב כ־2% לשנה.

בהצעת ההסדר מפנה ברמלי אצבע מאשימה לעבר רשות ני"ע, בנק הפועלים והתקשורת, בטענה שהביאו לכך שרוביקון וקלע מתנהלות תחת צו פירוק זמני. "התהליך החל עם פרסום דבר החקירה על ידי הרשות", הוא כותב, "בצירוף גלי פרסום פוגעניים וקשים בתקשורת, כמעט יום ביומו, ובצירוף אזהרות שהוציאה רשות ני"ע, והפרת הסכמים בוטה בידי בנק הפועלים. כל אלה גרמו נזק של מאות מיליוני שקלים לחברות ולמשקיעים. נושא זה חייב להיבדק ולהיחקר בידי בעל התפקיד שימונה בעתיד (מפרק קבוע), ויהיה אף מקום לשקול הגשת תביעות נגדם".