הצניחה במניית אבן קיסר הציתה מחדש את הסכסוך בשדות ים

שוב לא שקט בשדות ים. הנפילות האחרונות והדרמטיות במניית אבן קיסרוהתפטרות שני דירקטורים מטעם הקיבוץ הציתו מחדש את המאבק היצרי בין ותיקי הקיבוץ לחברים החדשים. על רקע המתיחות הגוברת כונסה שלשום בערב אסיפת חברים, שבה הועלתה בין היתר המחלוקת סביב ההחלטה שלא למכור עוד מהחברה, כששווי המניה היה בשיאו. כך נודע ל"כלכליסט".

"אף אחד מכם לא קרא לנו לחלק צל"שים כשהמניה עלתה או להגיד לנו כל הכבוד. אז גם כשהמניה יורדת לא תולים אנשים", אמר אחד מהנוכחים באסיפה, "החלטנו לפזר סיכון וזה טבעו של שוק הון. פעם למעלה פעם למטה. אנליסטים בארה"ב סבורים גם היום שמחיר המניה הריאלי גבוה פי 2 מהמחיר בשוק".

הירידות במניית אבן קיסר החלו כשבתחילת אוגוסט פרסמה החברה אזהרת רווח לרבעון השני. שבועיים לאחר מכן פרסם בית ההשקעות Spruce, המתמחה במכירה בחסר של מניות, דו"ח בן 54 עמודים שבו האשים את אבן קיסר בייצור מוצרים באיכות שמתחת לסטנדרט המוצהר על ידי החברה (93% קוורץ) במחירי פרימיום, כך שהיא מנפחת את רווחיה ואת מחיר מנייתה. על רקע חילוקי דעות עם הנהלת החברה התפטרו שני הדירקטורים זאב נווה ורם בלניקוב (דח"צ) והביאו לצניחה נוספת. סך הכל מסוף יולי איבדה המניה 60% משוויה, כשאתמול התאוששה מעט במסחר בנאסד"ק. שווי החברה צנח ב־1.6 מיליארד דולר.

"המנכ"ל לא יכול להיכנס לחדר האוכל של הקיבוץ"

שני המחנות מובלים ע"י שני אנשים דומיננטים מבני הקיבוץ: מחנה הוותיקים, המכונה בידי המחנה השני "הנסיכים", מובל בידי עמיר רותם, בן משפחה ותיקה בקיבוץ שכיהן כמנכ"ל אבן קיסר בשנים 1988–1992. מולם ניצב מחנה ה"חדשים", אנשי חוץ שנישאו לבנות הקיבוץ והתקבלו כחברים ב־10–15 השנים האחרונות, שמובל בידי מקסים אוחנה, שהתקדם עד לתפקיד יו"ר המועצה הכלכלית של הקיבוץ ויו"ר אבן קיסר. לפני כשנה הוחלט לפצל את שני התפקידים ורותם מונה כיו"ר המועצה הכלכלית.

אוחנה שיתף פעולה עם אריאל הלפרין, מנהל קרן טנא שנכנסה כשותפה למפעל וביצעה אקזיט מרשים של 170 מיליון דולר באפריל 2012, חודשיים לאחר הנפקת החברה בנאסד"ק. בתמיכתו של של אוחנה, הביא הלפרין כמנכ"ל לחברה את יוסי שירן, שנחשב בזמנו סיפור הצלחה, כמי שהרים את החברה משווי של מאות בודדות של מיליוני דולרים ל־2.5 מיליארד דולר. בקיבוץ לא אהבו את האופציות והשכר הגבוה שלו, שהסתכמו ביותר מ־100 מיליון שקל לאורך השנים. על היחס העוין כלפי שירן אמר מקורב לחברה כי "שירן הביא להם רווחים של מיליארדים אבל לא יכול להיכנס לחדר האוכל של הקיבוץ".

לאחר דיונים רבים החליט הקיבוץ למכור נתח מאחזקותיו שעמדו אז על 52%, ומכר 16% מהמניות ב־270 מיליון דולר (קרוב למיליארד שקל) במאי 2014, ששיקפו מחיר של 49 דולר למניה. המניה המשיכה לעלות גם לאחר מכן והגיעה עד ל־72 דולר.

לאחר המכירה התקיימו דיונים לגבי השימושים שייעשה בכסף שנכנס לקיבוץ, ולאחר הצבעה הוחלט כי חלקו יחולק במזומן לחברים וחלקו ישמש לתשתיות. הוותיקים תמכו יותר בהשארת הכסף בקופה והחדשים בחלוקתו לחברים.

במקביל לחצו החדשים למכור נתח נוסף של 6%–7% מהמניות או אפילו את יתרת המניות כולה.

האסיפה הסוערת שנערכה שלשום היתה הראשונה שבה נידונו הירידה במחיר המניה והתפטרותם של הדירקטורים. בלניקוב כעס על כך שלשירן הוקצו אופציות במחיר מצויין אחרי שמניית החברה נפלה וטען לבעיות בממשל התאגידי בחברה.

מפעל אבן קיסר צילום: נמרוד גליקמן

ירידה באחזקה עלולה לפגוע בהכנסות מהשכרת הקרקע

אסיפת החברים שנערכה שלשום בערב היתה כאמור סוערת. החברים ישבו בקהל, ובהם אוחנה שלא הצטרף לפאנל. בינו לבין רותם קיים נתק מוחלט שמקשה על פעילות הקיבוץ והחברה. על הבמה נכחו רותם, יו"ר הקיבוץ שחר דגני, המנהל העסקי עמית בן־צבי, הגזברית מרסלה שני ומנהל הקהילה דורון חורב. "מכרנו בזמן טוב", הסבירו אנשי הפאנל, שטענו כי לא משתלם לקיבוץ למכור את יתרת האחזקה.

נראה כי הדוברים התייחסו לעובדה שבירידה מתחת ל־26% באחזקה, הקרקע של המפעל תוחזר למינהל, מה שימנע קבלת שכר דירה של עשרות אלפי דולרים בחודש. מעבר לכך המפעל מממן לימודים לבני הקיבוץ, תומך באגודת השייט, ומשמעותו הכלכלית גבוהה, מה שמונע את מכירת יתרת האחזקות.

הנתק בין רותם ואוחנה משתקף גם בנתק בין שני המחנות בקיבוץ. "הם יכולים מצדי לקחת את הדברים וללכת לגור באור עקיבא. הרי ממילא הם קנו שם דירות", אמר לנו אחד הוותיקים ברומזו לעובדה ש"חדשים" רבים השתמשו בכספי המכירה לרכישת דירות בעיירה השכנה.

בתגובה לדברים מסר אבי בניהו, יועץ התקשורת של שדות ים: "כמקובל בתרבות הקבוץ, נתנה הנהלת שדות ים דין וחשבון, הערכות ונתונים לאסיפת חברי המשק והשיבה לשאלות ותהיות שעלו. הנהלת הקיבוץ דווחה כי נחשפה להתפטרות הדירקטורים רם בלניקוב ויאיר נווה מדווח המפעל לנא״סדק וכי היא מצויה בדיאלוג מתחייב עם הנהלת אבן קיסר על מילוי מקומם. אסיפת הקיבוץ, שלא קיבלה כל החלטה, הביעה ככלל גאווה ואמון במפעל במוצריו ובעתידו".