הפחד: אובדן רלבנטיות הפתרון: רכישות

כמו בימי הבועה של שנת 2000, חברות הטכנולוגיה להוטות לבצע שלל רכישות ומיזוגים ונדרשות להמציא את עצמן מחדש - רק שלא יגמרו כמו נוקיה, למשל, שספגה מכת מוות מהאייפון

שלומי כהן 08:0718.06.15

תגיות:

שלומי כהןסדרת מיזוגי הענק בתחום השבבים, ובראשם עסקת המיזוג הגדולה אי פעם בתחום הטכנולוגיה - המהלך של אווגו (AVGO) לרכישת ברודקום (BRCM) ב־37 מיליארד דולר - מזכירה לרבים את התקופה ששררה ערב הבועה של שנת 2000. כמו אז, מדד נאסד"ק נוסק אל יותר מ־5,000 נקודות ומגיע לשיאו והחשש גובר כי תיקון גדול בדרך.

קראו עוד בכלכליסט:

בשיא בועת מניות הטכנולוגיה לפני 15 שנה בוצעו כמעט מדי יום עסקאות מיזוג בסכומי עתק, ורכישות של סטארט־אפים בני יומם תמורת מיליארדים היו עניין שבשגרה. בישראל זכורה מכירת כרומטיקס לענקית ציוד הטלקום דאז לוסנט תמורת 4.75 מיליארד דולר במניות לוסנט, שמחיר כל אחת מהן בעת החתימה היה 54 דולר אך בתוך שנתיים קרס לכ־2 דולר בלבד.

מהפכות שתבעו התאמה

הדמיון בין התקופות כרוך גם בציפיות של מנהלי חברות טכנולוגיה למהפכות דרמטיות בשנים הקרובות, מה שמומחים מכנים "חדשנות משבשת" (disruptive innovation). מהפכות אלה עלולות להפוך את הענקיות ללא רלבנטיות, אלא אם יקדימו תרופה למכה וירכשו במהירות חברות שישלימו את הפאזל הטכנולוגי שהיום חסר להן.

צילום: רויטרס

ערב בועת הטלקום של תחילת המאה, הבשורה היתה בעיקר מהפכת תשתית האינטרנט, שהיתה בחיתוליה. היעד היה המעבר ההכרחי לרשתות IP (Internet Protocol) מבוססות רכיבים אופטיים, שנועדו להעברה מהירה של קובצי דאטה של קול ווידיאו. המעבר הריץ את מנהלי חברות הענק, מפוחדים ומצוידים בפנקס המחאות פתוח, אל מעבדות הפיתוח של סטארט־אפים שעסקו בציוד וברכיבים אופטיים.

כך בשנת 1999 שילמה סיסקו (CSCO) 6.9 מיליארד דולר עבור Cerent, מפתחת מתגים אופטיים, שהוקמה רק שנתיים קודם לכן. היתה זו הרכישה הגדולה ביותר של חברה פרטית שביצעה סיסקו. לוסנט, שהיתה אז אימפריית טלקום מפוארת, העמידה הצעה לרכישת כרומטיס והקפיצה אותה מתוך פאניקה בשנה אחת של משא ומתן מ־250 מיליון דולר ל־4.75 מיליארד דולר.

מבין השתיים, סיסקו בהנהגת המנכ"ל ג'ון צ'מברס היתה זו ששרדה את קריסת הטלקום. לוסנט, שניצבה על סף פשיטת רגל, נאלצה להתמזג בשנת 2006 עם אלקטל הצרפתית. בקרוב השתיים ייבלעו בתוך מה שנשאר מהאימפריה הפינית נוקיה (NOK), שחטפה בעצמה מכת מוות ממוצר "חדשנות משבשת" היסטורי - האייפון הראשון של סטיב ג'ובס. כך היה גם עם ה־PC, המחשב שכמעט קבר את יבמ לפני 30 שנה.

עולם של "דברים"

מה שמפחיד היום את מנהלי החברות ומריץ אותם לעסקאות מיזוג ענקיות נכנס תחת המעבר לעולם דיגיטלי. שימוש חכם בביג דאטה, קישוריות מהירה, אחסון אבטחה וניתוח נתונים - כל עסק קטן כגדול יוצף נוכח עשרות מיליארדי "דברים" שיהיו מקושרים בזמן אמת באמצעות סנסורים לרשת, מה שמכונה האינטרנט של הדברים (IoT).

דווקא בגלל ששרד את הקריסה של תחילת המאה, צ'מברס מזהיר כי 40% מחברות הענק הקיימות היום לא יהיו עוד עשר שנים - אולי אפילו סיסקו עצמה - אם לא יתאימו עצמן במהירות לעולם החדש. "אל תתמידו בעשיית הדברים הנכונים יותר מדי זמן", הוא משגר אזהרות לאנשיו, ללקוחותיו ולקולגות שלו בעולם הטכנולוגיה.

מחליפו של צ'מברס בסיסקו, צ'אק רובינס, הפנים את המסר במהירות הבזק. חודש וחצי לפני שנכנס לתפקידו בסיסקו כבר הודיע על החלפת כל כוורת ההנהלה הבכירה שהיתה תחת צ'מברס, להוציא את מנהלת הכספים קלי קרמר, שמינה צ'מברס בינואר השנה. בכנס לקוחות שנתי ענק של סיסקו שנערך בקליפורניה דובר לאורך כל השבוע על תוכניותיה לעידן החדש, שכנראה ישליכו גם על פעילותה בישראל.

חדשנות מסוכנת

השינוי הגדול לעומת הבועה ההיא הוא שהיום במרבית העסקאות יש היגיון כלכלי, ולכן הן נעשות במזומן. לפני 15 שנה אמצעי התשלום שבו השתמשו מנהלי החברות, ודי בקלות דעת, היה מנייתן מנופחת המחיר.

למנהלי לוסנט דאז לא ממש שינה אם ידפיסו לבעלי כרומטיס ני"ע בשווי 250 מיליון דולר או 4.75 מיליארד דולר - העיקר שבוול סטריט ישמעו שהם קנו טכנולוגיה אופטית חדשנית, שגם היא היתה "על הנייר". שנתיים לאחר מכן החברה נסגרה.

מעט נכתב על כך, אבל מכירת ברודקום לענקית הסינגפורית היא רעידת אדמה גדולה בעמק הסיליקון. ברודקום, שנוסדה לפני 24 שנה, מסמלת במגזר השבבים את החדשנות ואת פריצת הדרך הגדולה של עידן האינטרנט. בדיוק כפי שאינטל (INTC), שקמה 23 שנה לפניה, פרצה את הדרך לעולם ה־PC.

הסכמת מייסדי ברודקום, ד"ר הנרי סמואלי וד"ר הנרי ניקולס, נדרשה למכירתה. רבים תוהים אם הם הפעילו דווקא עכשיו את כיסא המפלט, כי הם צופים בחוכמתם "חדשנות משבשת" מעבר לפינה, שברודקום אולי לא תדע לשרוד.

ברודקום נטשה את עולם מעבדי הסלולר אחרי שנחלה כישלון. לקוחה גדולה שלה, אפל (AAPL), מאותתת כבר שנים שהיא בדרך לפתח בעצמה את כל סוגי המעבדים, ולא רק את מעבדי האפליקציות. גם בתחום מרכזי האחסון חברות קטנות, חדשניות וזריזות, כמו למשל Cavium (CAVM) ומלאנוקס (MLNX), מזנבות בברודקום.

אותה "חדשנות משבשת" היא שהריצה את אינטל להוציא 17 מיליארד דולר במזומן לרכישת אלטרה (ALTR). נוכח הדעיכה האטית בשוק ה־PC והפספוס שלה בשוק הסלולר, אינטל לא יכולה להרשות לעצמה שלא להמשיך ולהוביל בשוק מרכזי אחסון הנתונים, או לפספס את שוק מעבדי "האינטרנט של הדברים". לכך בדיוק נועדה רכישת אלטרה - חיזוק בשני שווקים אלה.

השורה התחתונה: "החדשנות המשבשת" המיוחסת לענפי הטכנולוגיה יכולה להרים ולהפיל חברות. מי שלא תתאים עצמה לעולם החדש – תתתרסק.