רו"ח יהודה בר לב: "פעולות בעל השליטה באקסטרא פלסטיק היו תקינות"

בעל השליטה באקסטרא פלסטיק, צבי עברי, מגייס ליצדו את רו"ח יהודה בר לב, בקרב מול נאמן החברה, עו"ד רונן מטרי. כעת מאשים עברי, באמצעות עורך דינו, אמיר פלמר, את מטרי בביזיון בית המשפט, ובנטילת כספים שלא היתה לו זכות לקחת. ההאשמה של עברי מגיעה לאחר שמטרי האשים מצידו את עברי בביזיון בית המשפט, ובניסיונות לריקון אקסטרא פלסטיק מנכסים - תוך העברתם לחברת הפלסטיקה הפרטית אשפלסט של עברי.

בר לב הגיש חוות דעת ראשונית שמנסה לבדוק מה היו ההשלכות של מבנה העסקים של עברי - שכלל את יצרנית הפלסטיק אשפלסט הפרטית (שהוקמה ב-1970 על ידי אביו של עברי), לצד אקסטרא פלסטיק הציבורית (בה רכש עברי את השליטה ב-2012), האם הפיק מכך תועלת או ביצע פעולות שאינן תקינות. בר לב קובע כי לא רק שעברי לא הפיק תועלת מהמבנה, אלא שהוא אף הסב לו נזק והרע את מצבה הכספי של אשפלסט הפרטית. עם זאת, בר לב מסייג כי היקף הבדיקה שלו ראשוני ומוגבל, והסתמך על מסמכים שסופקו לו על ידי עברי לצד מקורות מידע פומביים.

מפעל אקסטרא פלסטיק בשדרות צילום: יאיר שגיא

אחת הטענות של מטרי כלפי עברי היא שעברי לקח מלאי חומרי גלם מאקסטרא פלסטיק הציבורית בצורה לא תקינה. כעת טוען בר לב כי מדובר בחומרי גלם שנרכשו על ידי אשפלסט, והועברו לאקסטרא פלסטיק במחיר נמוך מעלות רכישתם. טענה אחרת שהיא שעברי לקח מכונות מהחברה, כאשר כעת טוען בר לב כי מדובר במכונות לא תקינות שאינן מייצרות סחורה ראויה למכירה, וכי לאחר הקפאת ההליכים הופסקו ניסיונות תיקון המכונות.

בר לב מסביר כי היות ואקסטרא פלסטיק היתה על סף קריסה עוד משנת 2012, התפתחה שיטת עבודה בין אשפלסט לאקסטרא פלסטיק, שבמסגרתה אשפלסט רוכשת חומר גלם, אקסטרא פלסטיק מייצרת את המוצר המוגמר (ומקבלת תשלום על הייצור), ואז הלקוח משלם לאשפלסט. בר לב טוען כי ברבעון הראשון של 2015, לפני הקפאת ההליכים, הועברו מאשפלסט 18 מיליון שקל לידי אקסטרא פלסטיק. כמו כן מאשש בר לב את טענות עברי כי לא משך שכר מאקסטרא פלסטיק.

בר לב כותב כי "אין בפעולות בין החברות להצביע על עירוב נכסים ופעילויות לא תקינות בין אשפלסט לחברה. יתר על כן, ממה שהספקתי לראות ולנתח, פעולות אלה נרשמו ותועדו בצורה תקינה, כך שניתן לראות פעילות כל אחת מהחברות בנפרד".

ברקע למאבק המשפטי בין עברי למטרי עומדים ניסיונות מטרי למכור את פעילות המפעל. בפעילות זו כבר מספר מתעניינים, בהם חברת תדביק ופלסטו שק - אך נכון לעכשיו לא ברור כמה גופים אלה יהיו מוכנים לשלם עבור הפעילות.