המונדיאל שם לכלכלת ברזיל גול עצמי

כלכלת ברזיל בבעיה קשה. עם קיפאון כלכלי המתפתח למיתון של ממש; אינפלציה מהירה הפוגעת בהכנסה הפנויה בעוד הצרכנים שוקעים בחובות; מטבע שקרוב לשפל של עשור, שמקפיץ את התשלומים על החוב החיצוני של החברות המסחריות; וטלטלה במגזר העסקי עקב שערוריית שחיתות.  

אלא שהרשויות מתקשות להודות בעומק הבעיה, וגם המשקיעים, כך נראה, לא תמיד מיטיבים לראות כי כלכלת המדינה במצבה הרעוע ביותר מאז שנות התשעים. יחסית לתקופה ההיא, שבה נרשמה היפר אינפלציה, אינפלציה של 7.5% לא נשמעת מפחידה במיוחד. אך זו גבוהה דייה כדי להקטין את כוח הקנייה ולפגוע בצריכה הפרטית, האחראית לכמחצית מהצמיחה במשק הברזילאי.

אף שהריבית נסקה לשיא של שש שנים, 12.75%, הבנק המרכזי אינו צופה כי יגיע ליעד האינפלציה, 4.5%, בעתיד הנראה לעין. הבצורת הקשה, שהזניקה את מחירי המזון, תרמה את חלקה. נוכח הריאל, שאיבד כשליש מערכו מול הדולר, קשה מאוד להגביל את האינפלציה.

האתגר של הבנק המרכזי הוא מאבק במחירים הגבוהים בעוד הכלכלה נכנסת למיתון לאחר שנה של צמיחה אפסית. ב־2008–2002 רשמה ברזיל צמיחה שנתית ממוצעת של 3.5%; אך זו ירדה ל־1.2% לאחר המשבר הפיננסי העולמי. ב־2014 רשמה הכלכלה הגדולה ביותר באמריקה הלטינית אפס צמיחה, והשנה היא צפויה להתכווץ ב־0.5%.

היחלשות ניכרת של המטבע המקומי אמורה לכאורה לתמוך במגזר היצוא ובכך בצמיחה. אלא שמחצית מהיצוא הברזילאי מופנית לחמש מדינות בלבד: סין, ארה"ב, ארגנטינה, הולנד וגרמניה. הצמיחה במדינות הללו יחד היא כחצי ממה שהיתה לפני עשור בלבד. בצירוף הנפילה במחיר הנפט, קל להבין מדוע גדל הגירעון בחשבון המסחרי של ברזיל.

חוב גבוה שעלול לעלות

העלאת הריבית היתה נחוצה, אך היא תוסיף לפגיעה בצמיחה ותגדיל את נטל החוב של הצרכנים הברזילאים. חובם של משקי הבית הגיע לשיא של 46% מההכנסה הפנויה בשנה שחלפה, וההחזרים על חובות אלה הם יותר מ־20% מההכנסה הפנויה. מהריבית הגבוהה, שעומדת על 27% בממוצע על הלוואות חדשות למשקי בית, נגזר גם גידול ניכר בתשלומי הריבית על החוב. זאת בעוד ההכנסה הפנויה יורדת, שכן כדי לבלום את הידרדרות המאזן התקציבי הממשלה מעלה מסים, מבטלת סובסידיות ומצמצמת הוצאות, כולל על דמי אבטלה.

אמנם החוב הממשלתי הישיר הוא בינוני, 65% מהתמ"ג, אך החוב הכולל מגיע ל־100% כשמביאים בחשבון את הערבויות לחברות הממשלתיות וחובות של קרנות הפנסיה. יתרה מזאת, הריבית שברזיל משלמת על חובה היא מהגבוהות בעולם, עם תשואה של 12%–13% על אג"ח ממשלתיות לעשר שנים. הדבר היחיד שעומד כעת בין ברזיל לדירוג זבל למדינה הוא עתודות המט"ח הגבוהות שהיא צברה בשנים טובות יותר, שעומדות על 362 מיליארד דולר.

צרות בצרורות

חלק גדול מהאחריות למצב מוטל על כתפי הנשיאה דילמה רוסף. כשזו התמודדה באוקטובר 2014 לקדנציה שנייה, היא טענה כי הליברלים מהאופוזיציה ייקחו מהבוחרים את הפריבילגיות שחילקה. כהונתה הראשונה אופיינה במתן הטבות כדי לפייס מתנגדים, באי־שקיפות בחשבונות ציבוריים, בניסיונות להכתיב לבנק המרכזי מדיניות מוניטרית ובהגברת נטל המס על המגזר הפרטי.

כך הוכפל הגירעון התקציבי ל־6.75% מהתמ"ג, ולראשונה מאז שנות התשעים המאזן התקציבי הראשוני (המאזן ללא תשלומי ריבית) נכנס לגירעון. בתוך חמש שנים גדל החוב במט"ח מ־100 ל־250 מיליארד דולר. התשתיות הרעועות לא טופלו, בעוד הון הופנה להכנות יקרות למונדיאל 2014.

מכה נוספת שנחתה על ברזיל היא שערוריית השחיתות במונופול הנפט הממשלתי Petrobras. סוכנויות הדירוג הבינלאומיות הורידו את דירוג החברה לזבל עקב חקירת ענק בחשד למתן שוחד, הלבנת הון ושחיתות, שמתנהלת מנובמבר 2014. בין הנחקרים היו פוליטיקאים רבים, כולל מקורבים לנשיאה, ולמרות היעדר ראיות למעורבותה, הפגנות ענק בברזיל קוראות להדחתה.

Petrobras, החברה הגדולה בברזיל, מעסיקה 87 אלף עובדים ועוד עשרות אלפים בעקיפין. היא לבדה אחראית ל־10% מסך ההשקעה בברזיל ויחד עם ספקיה מייצרת כ־20% מהתמ"ג שלה. הקפאת חשבונותיה בעקבות החקירה שיתקה כמעט את ענף הבנייה בברזיל, וכמה חברות גדולות הגיעו להגנה מפני נושים. גם ההשקעה הזרה בחברות במדינה תקטן משמעותית. לממשלה אין כסף למלא את החסר שנוצר בגלל השהיית הפעילות של Petrobras, והצלתה מקריסה תסכן את כלכלת ברזיל כולה.

צילום: רויטרס

מאז החקירה אף חברה מברזיל לא יכולה להנפיק אג"ח בחו"ל. גם המימון המקומי יקר מדי, עם ריבית של 16% בממוצע על הלוואות חדשות שמקבלות חברות בבנקים פרטיים. כאן נכנסים לתמונה הבנקים הממשלתיים, שמציעים הלוואות בריבית נמוכה, אלא שזה לא ממש עוזר: תזרים המזומנים המצרפי בחברות הגדולות בברזיל שלילי מאז 2010. בחודשיים הראשונים של 2015, ל־27 חברות ברזילאיות הורד הדירוג ואף לא אחת הועלתה. המגמה היתה דומה ב־1999 — אז עמדה ברזיל על סף חדלות פירעון.

כיום ברזיל הרבה יותר מפותחת כלכלית ומשולבת בשווקים העולמיים, עם עתודות מט"ח גבוהות, כלכלה מגוונת, כוח עבודה מיומן וצריכה פרטית משומנת, אך הסיכונים גבוהים כמעט כמו אז. יותר מכל מסוכנת המדיניות הלא החלטית, שלא תסייע לצמיחה וגם לא תמנע גידול בחובות ובאינפלציה.

השורה התחתונה: ממשלת ברזיל נדרשת להקדים ולפעול לצמצום ההוצאות ולהגדלת ההכנסות כדי להתמודד עם המשבר הכלכלי שהיכה במדינה

ארז ברית הוא מנכ"ל בית ההשקעות טנדם קפיטל, ויוליה ויימן היא אנליסטית מאקרו לשווקים גלובליים