מניות הבנקים, הגז והמזון סיימו בירידות: "כלכליסט" מסכם את 2014 בבורסה
אף שמרבית מניות המגזרים המקומיים התאפיינו בחולשה, מדד ת"א־25 סיים את השנה בעלייה. יותר ממחצית ממניות המדד שסיימו בתשואה חיובית הן יצואניות. מדד ת"א־75 סיכם את 2014 בירידה והבועות בשוק הנדל"ן והאג"ח הקונצרניות לא התפוצצו בניגוד לתחזיות
התרופה הדואלית לבורסה
2014 היתה השנה שבה טבע חזרה להיות "מניית העם". ענקית התרופות מובילה את רשימת החברות עם תשואה חיובית בשנה החולפת, ומיד אחריה מתמקמות פרוטרום, נייס, בזק, אופקו ופריגו. העובדה ששלוש מתוך שש החברות המובילות מגיעות מעולם התרופות, ומהוות יחד יותר מ־25% מהמדד, מעידה על ההשפעה האדירה שיש לעולם התרופות על הפנסיה של כל אחד מאיתנו.
מדד הפארמה העולמי עלה ב־15% השנה, כך שההצלחה של חברות הפארמה הנסחרות בתל אביב לא מיוחסת רק אליהן אלא לכלל התעשייה. עם זאת, גם הביצועים העסקים של החברות מדברים בעד עצמם.
בשנת 2013 חוותה טבע מהמורה רצינית בדרך, עם החששות כי פקיעת הפטנט על הקופקסון, תרופת המקור הבולטת של החברה לטרשת נפוצה, תפגע אנושות בביצועי המניה. במקביל עברה החברה תהליך לא פשוט של פרידה מהמנכ"ל דאז, ג'רמי לוין, שהחליף ארז ויגודמן. אלא שטבע טיפסה עקב בצד אגודל חזרה לפסגה, עם תשואה אדירה של 65% בשנה האחרונה.
ההעפלה של טבע לא היתה פשוטה, והיא נעשתה תוך כדי מאמצים ניכרים לחסוך בעלויות תפעול מצד אחד, ולהציב חומות גבוהות מסביב לפטנטים על הקופקסון מצד שני. המאבק על הקופקסון התרחש בשתי חזיתות: החזית המשפטית, שבה ערערה טבע על קביעת בית המשפט האמריקאי שהפטנט על הקופקסון פג, ובכך יצרה מצב שבו לעת עתה עדיין אין גרסה גנרית לקופקסון. החזית השנייה היתה השקת גירסה חדשה לקופקסון, אשר ניתנת שלוש פעמים בשבוע במקום בכל יום, תוך הצלחה להעביר חלק נכבד מהמרשמים החדשים של חולי הטרשת לגירסה זו, המוגנת בפטנטים עד 2030. שנת 2015 צפויה להיות שנת מפתח מבחינתה של טבע, שצופה השקה של גרסאות גנריות לקופקסון הרגיל בשנה זו. ההתמודדות מול הגרסאות האלה ומועד השקתן הרשמי צפויים להשפיע מהותית על מניית החברה.
ארז ויגודמן, מנכ"ל טבע צילום: ראובן קפוצ'ינסקי
טבע התמקדה השנה בעיקר ברכישות קטנות, כשרכשה את לבריס תמורת עד 825 מיליון דולר ואת ניופאת' תמורת עד 268 מיליון דולר. החברה, שבעבר הובילה בזירת המיזוגים והרכישות, הותירה את הבכורה בתחום זה לפריגו.
פריגו: שתי עסקאות ענק
פריגו רשמה תשואה של 22% השנה ויצאה לשתי עסקאות ענק. הראשונה, רכישתה של אלאן האירית, הושלמה כבר לקראת סוף 2013, והשנייה, רכישתה של אומגה פארמה תמורת 4.5 מיליארד דולר בנובמבר 2014. בעוד רכישתה של אלאן נעשתה בעיקר משיקולים של תנאי מס מועדפים, על רקע היותה ממוקמת באירלנד, הרכישה של אומגה היא סיפור אחר לחלוטין. אומגה ממוקמת במקום החמישי באירופה בתחום התרופות ללא מרשם ("מעבר לדלפק"), ורכישתה נועדה לאפשר לפריגו לחדור לשוק. העסקה עם אומגה ופיתוחה היא נקודת המפתח של פריגו לשנת 2015.
אופקו: שלוש הצלחות
2014 של אופקו הורכבה משורה של הצלחות קליניות שהובילו לתשואה של 31% במנייתה השנה.
החברה, שנרשמה למסחר לפני סוף שנת 2013 לפי שווי של 13 מיליארד שקל בלבד, הגיעה היום לשווי של 16.4 מיליארד שקל.
הצלחתה הראשונה היתה בתרופת ה־Rolapitant לטיפול בבחילות בקרב חולי סרטן, שעברה ניסוי בשלב 3 והוגשה לאישור של ה־FDA לפני שלושה חודשים.
ההצלחה השנייה היתה בתרופת ה־Rayaldy לטיפול בעודף פעילות של בלוטת התריס בקרב חולי כליות. אולם הצלחה זו לא היתה מובהקת דיה, שכן המשקיעים ציפו לראות שיפור בערכי ויטמין D בקרב החולים.
הדובדבן בקצפת של אופקו הגיע לפני שבועיים: החברה חתמה על הסכם רישוי עם פייזר בהיקף של עד 570 מיליון דולר להורמון הגדילה שפיתחה פרולור, אותה רכשה אופקו לקראת סוף שנת 2013.
בשנה הקרובה צפויה החברה לסיים את הניסוי הקליני בשלב 3 בהורמון הגדילה, וההערכות הן שהגרסה של ההורמון לשימוש במבוגרים תושק ב־2016. בנוסף ב־2015 צפויה אופקו להגיש בקשה לשיווק ה־Rayaldy.
ניר צליק
המשקולת הסמויה מן העין: סלקום ופרטנר
המשקולת שהכבידה יותר מכל על מדד ת"א־25 אינה נמצאת בין החברות המרכיבות אותו, אלא נסתרת, ממש כפי שכתב אנטואן דה־סנט אכזופרי בספרו "הנסיך הקטן": "הדברים החשובים באמת סמויים מן העין".
שתי החברות שזוכות לכבוד המפוקפק כמי שרשמו את ירידות השערים החדות ביותר במדד כבר אינן חברות בו, לראשונה מאז שהצטרפו למסחר בתל אביב. חברות הסלולר סלקום ופרטנר יצאו מהמדד ב־15 בדצמבר והוחלפו בשתי כוכבות חדשות - פרוטרום ומליסרון. חברות הסלולר רשמו ירידות שערים חדות, שהאפילו גם על אלה של חברות הגז. סלקום, שבניהולו של ניר שטרן, צנחה השנה ב־30%. פרטנר, שבראשה עומד המנכ"ל חיים רומנו, מסכמת את 2014 עם ירידות חדות אף יותר, של 37%. שלוש שנים אחרי הרפורמה בסלולר נראה שהחברות הוותיקות עדיין מתקשות להתמודד עם השלכותיה.
בניגוד לחברות הסלולר, השחקנית הגדולה בענף התקשורת, בזק שבשליטת שאול אלוביץ', סיפקה למשקיעים בה סיבות טובות להיות מרוצים. מתוך עשר המניות שרשמו את עליות השערים החדות ביותר במדד ת"א־25 תמצאו שבע חברות דולריות, שתי חברות נדל"ן מניב שמתמחות בקניונים (מליסרון ועזריאלי) ובזק אחת.
האופוריה של 2014 עלולה לעשות סיבוב של 180 מעלות בשנת 2015 לנוכח האיומים על בזק בתחום הטלוויזיה הרב־ערוצית. כניסת סלקום לתחום מציבה אתגר לחברה־הבת של בזק, yes, ועשויה לגרור את התחום לתחרות מחירים אגרסיבית, מהסוג שסלקום מכירה היטב מפעילות הליבה שלה בסלולר.
יניב רחימי
נהירה מאוחרת לאפיקי הדולר: גייסו 14 מיליארד שקל
אם יש תחזית שמנהלי ההשקעות הישראלים פספסו ובגדול ב־2014, היא ללא ספק ביחס לדולר שהשלים זינוק של 12% במהלך השנה, רובו ככולו התרכז ברבעון הרביעי של 2014. במהלך השנה הציבור הישראלי החל סוף סוף להשתחרר מההטיה להשקעות בשוק הישראלי ומהחשש המובנה מהשקעות מעבר לים.
תנופה בסוף שנה
תעודות סל מנייתיות בחו"ל נהנו ב־2014 מגיוס של כמעט 7 מיליארד שקל לעומת פדיונות של כחצי מיליארד שקל בתעודות סל בארץ. ולראשונה היקף תעודות חו"ל (37 מיליארד שקל) עלה על היקף הנכסים בתעודות סל בארץ (28 מיליארד שקל). גם בקרנות הנאמנות הסתער הציבור על אפיקי חו"ל, כשהיקף הנכסים בקרנות מניות חו"ל (10.4 מיליארד שקל) עקף גם הוא השנה את קרנות מניות ישראל (8.8 מיליארד שקל). זאת, הודות לגיוסים של 5 מיליארד שקל בקרנות מניות חו"ל לעומת פדיונות קלים בגיוסים לקרנות מניות בארץ. מבדיקת "כלכליסט" עולה כי רוב הגיוסים בקרנות חו"ל הגיעו ברבעון הרביעי, חלקן לאחר מהלך מסוים שכבר עשה הדולר. גם השקעות באג"ח חו"ל רשמו תנופה ב־2014 עם גיוסים של 626 מיליון שקל לתעודות סל על אג"ח בחו"ל וגיוסים של 5.2 מיליארד שקל לקרנות אג"ח חו"ל, כשהיקף הנכסים של האפיק הגיע בסוף השנה לכמעט 9 מיליארד שקל.
אך האם הציבור שהסתער על השקעות מעבר לים, נהנה בזכות כך מהעלייה בשער הדולר? מתברר כי עד הרבעון הרביעי של 2014 היועצים בבנקים שחששו מהמשך שחיקה בשער הדולר שנמשכה באופן עקבי בחמש השנים האחרונות, נטו להמליץ ללקוחות לרכוש תעודות סל מנוטרלות מטבע. כלומר, כאלו המאפשרות חשיפה למדדי המניות והאג"ח הרלבנטיים בחו"ל באופן שהמשקיע לא נפגע או מרוויח מירידות או עליות בשער הדולר. היקף הגיוסים בתעודות סל מנייתיות ואג"חיות שאינן מנוטרלות מטבע עמד במהלך 2014 על 4.4 מיליארד שקל (3.3 מיליארד שקל גויסו לתעודות מנוטרלות), אך מכיוון שבתעודות סל מושקעים גם משקיעים מוסדיים וגם הציבור הרחב, לא ניתן לדעת את שיעור אחזקות הציבור בתעודות הדולריות. על פי הערכות בענף תעודות סל, 50% מהכספים בתעודות חו"ל נמצאים בתעודות מנוטרלות.
רק מהרבעון הרביעי החלו היועצים להמליץ למשקיעים לקנות תעודות שאינן מנטרלות את החשיפה המטבעית (אך לא להמיר את התעודות המנוטרלות בדולריות). בשורה התחתונה, רק המשקיעים שהימרו על הדולר ולא דרשו לגדר את החשיפה נהנו מהזינוק במטבע.
המוסדיים נזהרים
אפיק נוסף שהחל ליהנות מביקושים של הציבור, אך גייס רק במהלך הרבעון הרביעי, הן תעודות פיקדון דולריות - תעודות המאפשרות למשקיע להיות חשוף לתנודות בשער הדולר. עד הרבעון הרביעי התעודות שכיכבו היו דווקא התעודות השקליות, אך בצל סביבת הריבית האפסית ולצד התחזקות הדולר הצליחו תעודות אלו לגייס 314 מיליון שקל, רובו ככולו בחודשים האחרונים של השנה.
מנהלי ההשקעות של חסכונות הציבור מקפידים לנטרל את מרבית החשיפה הדולרית שלהם, זאת אף ש־30% מההשקעות שלהם נמצאות מעבר לים. מבדיקת "כלכליסט" עולה כי קופות הגמל מחזיקות בממוצע 12% מהתיק במט"ח (בעיקר דולר), בעוד ביטוחי המנהלים מחזיקים חשיפה ממוצעת של 14% למט"ח. החל מחודש יולי נרשמת מגמת עלייה בהיקף החשיפה למט"ח מכלל התיק (תוספת של 2% בממוצע לחשיפה), אך רובה ככולה מגיע כתוצאה מהעלייה בשער הדולר ולא מהגדלת חשיפה דולרית. מנהלי ההשקעות של גופי הפנסיה צפויים להמשיך לגדר את רוב החשיפה המטבעית, על רקע חוסר הוודאות סביב כיוון שערי המטבעות והתנודתיות הגבוהה שלהם.
רחלי בינדמן
תיקו במשיכת החבל בין הנדל"ן למגורים והמניב: מדד ת"א־נדל"ן 15 לא זז השנה
שנת 2014 בתחום הנדל"ן עמדה בסימן שני דברים מרכזיים: תוכנית 0% מע"מ של שר האוצר לשעבר יאיר לפיד שהביאה לקיפאון בשוק הדיור והעיבה על מניות הנדל"ן למגורים, וריבית בנק ישראל שירדה מרמה של 1% בתחילת שנה לרמת שפל של 0.25% בסוף השנה. ירידה שהביאה לגל של מיחזורי חוב, בעיקר בקרב חברות הנדל"ן המניב.
שוק קופא בחורף חלש
בשנת 2014 מרבית חברות הנדל"ן למגורים רשמו ירידות ערך על רקע ירידה של 16% בביקושים לדירות חדשות מתחילת השנה, זאת לצד הקיפאון בשוק הדיור. חברות הנדל"ן המניב לעומתן דווקא נהנו מהחיסכון בעלויות המימון עקב מיחזורי החוב והמשך הצמיחה בתחום המשרדים בעקבות שיפור במצבו של ענף ההייטק. ענף זה נהנה בשנת 2014 משיא של 15 מיליארד דולר בהיקף האקזיטים השנה, והוא מגזר השוכרים הגדול ביותר של חברות הנדל"ן המניב. ניגודיות זו באה לידי ביטוי במדד ת"א־נדל"ן 15 שסיים את השנה ללא שינוי, זאת משום שמניות הנדל"ן המניב, כמו ביג, מליסרון ועזריאלי, שהציגו עליות שערים של 15%–18% ותמכו במדד כלפי מעלה, אוזנו על ידי מניות הנדל"ן למגורים כמו אפריקה מגורים ובוני התיכון שהציגו ירידות שערים של 10.9% ו־17% בהתאמה והשפיעו לשלילה על המדד.
בנייה בפ"ת צילום: דוד הכהן
מליסרון ועזריאלי, שמרבית פעילותן בתחום הקניונים, הצליחו להציג תשואה עודפת על המדד למרות שני מכשולים קשים. הראשון הוא מבצע צוק איתן שהביא לירידה בכמות המבקרים בקניונים במהלך החודשים יולי ואוגוסט; השני הוא החורף החלש של 2013–2014, שהציג כמות משקעים נמוכה של 62% ביחס לממוצע הרב־שנתי (שנים 1985–2012) והרחיק את הקונים מהקניונים למרכזי המסחר הפתוחים. אל מול אלו השפיעה לחיוב מגמת הכניסה של הרשתות הזרות לקניונים בישראל. כך, למשל, קניון איילון שבונה בימים אלו את הקומה שנייה שלו, חתם על הסכמי שכירות רק עם רשתות בינלאומיות מחו"ל.
מה שעוד השפיע לשלילה על ענף הנדל"ן השנה הוא המשבר הכלכלי ברוסיה, שנפגעה מהירידה במחיר הנפט ורשמה היחלשות של 30% במטבע הרובל אל מול הדולר בחודש האחרון. חברות הנדל"ן שהיו חשופות לשוק ברוסיה כמו כלכלית ירושלים ואפריקה ישראל נפגעו קשות מהיחלשות הרובל מכיוון שההכנסות שלהן ברובל בעוד החובות שלהן כלפי הבנקים ומחזיקי האג"ח הן בשקלים. כלכלית ירושלים ואפריקה ישראל הציגו השנה ירידות שערים של 66% ו-40% בהתאמה בעקבות החשיפה שלהם לרוסיה. גם האג"ח שלהן רשמו ירידות שערים של 30%, והן נסחרות כיום בתשואות לפדיון של 16% (אפריקה) ושל 7%–18% (כלכלית ירושלים).
צפויה שנה טובה
שי עזר, אנליסט הנדל"ן של אי.בי.אי, צופה כי "השנה הבאה תהיה שנה חזקה בתחום הנדל"ן עם עליית מחירים בשוק הנדל"ן למגורים. בתחום הנדל"ן המניב החברות ימשיכו להפחית מימון ולהציג עליות ערך אולם לא כמו בשנת 2014".
אורן פרוינד
הבועה באג"ח התפוצצה, החגיגה בקרנות נמשכה
רוב רובה של 2014 בשוק האג"ח היתה המשך ישיר לשנתיים שקדמו לה. שערי האג"ח בשוק המשיכו להאמיר ובהתאם, התשואות המשיכו להתכווץ. המהפך הגיע באוקטובר 2014, כשמדדי האג"ח עשו פניית פרסה ומחקו בחודשיים תשואה של שנה שלמה. תל בונד־20 סיים את השנה עם עלייה של 1%, אחרי שבשיא באוקטובר הגיע לתשואה של 4.6%.
השנה למדנו בפעם המי יודע כמה שבועה נפוחה יכולה להמשיך ולהתמלא באוויר חם, אך סופו של כל בלון להתפוצץ. הבועה באג"ח התבטאה גם בזרימת הכספים לקרנות הנאמנות. קרנות האג"ח הכללי וקרנות אג"ח מדינה הובילו עם הגיוסים. הגיוסים באג"ח כללי עמדו על 19 מיליארד שקל ובאג"ח מדינה הם הסתכמו ב־15.5 מיליארד שקל. האג"ח הממשלתיות (צמודות) סיימו את השנה בעלייה של 8.6%.
תעשיית קרנות הנאמנות עצמה גייסה 35 מיליארד שקל מהציבור בקרנות המסורתיות ב־2014.
יניב רחימי ורחלי בינדמן
קנסות, רגולציה והמוסדיים הפילו את ת"א־בנקים ב־7%
מניות הבנקים, המהוות עוגן בתיקי החוסכים לפנסיה, בהיותן מרכיב דומיננטי במדדי ת"א־25 ות"א־100, היו בין המאכזבות המרכזיות ב־2014. מדד ת"א־בנקים איבד 7% השנה, וכך נפגעו גם מחזיקי תעודות סל על המדד וגם מחזיקי תעודות סל על המדדים המובילים. מי שהוביל את הירידות במניות הבנקים הגדולים הוא בנק מזרחי טפחות עם ירידה של 12.4% השנה, ואחריו הבנק הבינלאומי עם ירידה של 10%. לאומי והפועלים רשמו ירידות של 7.6% ו־5% בהתאמה. מנגד, בנק ירושלים רשם השנה זינוק של 29%.
מנ"כל מזרחי טפחות, אלדד פרשר צילום: אוראל כהן
לטענת גורמים במערכת הבנקאית, מה שלחץ את מניות הבנקים כלפי מטה היה רגולציה הדוקה שהעמיקה השנה וכללה מגבלות חדשות על מתן משכנתאות, דרישה לריתוק הון על רקע גידול בהלוואות צרכניות, וקנס שהשיתו הרשויות בארה"ב על לאומי (1.3 מיליארד שקל) על סיוע בהעלמות מס, וקנסות צפויים על הפועלים ומזרחי טפחות. גם הריבית הנמוכה פגעה בביצועי הבנקים, שעיקר הרווחים שלהם מגיעים מגזירת מרווח ריבית. גורמים במערכת הבנקאית טוענים כי הגורם המרכזי שהעיב על מדד הבנקים היה מגבלת בנק ישראל של השקעת גוף בודד בבנק ל־5%. גופים רבים ובהם בתי ההשקעות פסגות, מיטב דש, הפניקס ואקסלנס הגיעו לרף החשיפה המותר.
רחלי בינדמן
ארה"ב וסין שברו שיאים, אירופה נתקעה במקום
בדומה ל־2013, שנת 2014 האירה פנים למשקיעים בארה"ב, כאשר המדדים המובילים בוול סטריט שברו שיאים היסטוריים. נאסד"ק, שעלה ב־14%, הגיע לשיא של 4,806 נקודות; דאו ג'ונס, שהוסיף 8%, שבר שיא היסטורי כשהגיע ל־18,053 נקודות; ו־S&P 500, שהתחזק ב־13%, עלה זו השנה השביעית ברציפות לראשונה מאז 1875 והגיע לשיא של ל־2,090 נקודות. מאז המדדים ירדו במעט, אך הם עדיין נסחרים קרוב לשיא.
נשיא ארה"ב ברק אובמה ונשיא רוסיה ולדימיר פוטין צילום: MCT
ברקע לעליות בארה"ב התרחשו לא מעט אירועים גלובליים שהעיבו על השווקים ברחבי העולם ובעיקר על אירופה. הבורסה הרוסית צנחה ב־45% השנה, מדד פוטסי הבריטי נחלש ב־3%, ומדד דאקס הגרמני התחזק ב־2.7% בלבד. בניגוד לגמגום האירופי, המזרח הרחוק חווה שנה חזקה. בורסת שנגחאי בלטה עם זינוק של 50%, כאשר ברקע נמצא החיבור בין בורסת שנגחאי לבורסת הונג קונג. מדד ניקיי היפני התחזק ב־7%, בעקבות הכוונה לסגת מהעלאת מס הקנייה כדי להימנע ממשבר כלכלי נוסף ביפן.
ניר צליק
המשקיעים בתעודות הסל על הנפט איבדו 42%
המשקיעים שנחשפו ישירות לנפט, שמחירו ירד מאז יולי ב־50% ל־53 דולר, דרך השקעה בתעודות סל העוקבות אחריו ספגו מכה קשה. בארץ קיימות מספר תעודות סל על הנפט ששווי אחזקות הציבור בהן מסתכם ב־100 מיליון שקל (נכון לסוף נובמבר). תעודת הסל תכלית סחורה חוזה נפט, שניהלה נכון לסוף נובמבר 28 מיליון שקל, איבדה השנה 42%. תעודות סל המתחרה קסם חוזה נפט, שניהלה נכון לסוף נובמבר 38 מיליון שקל, ירדה בשיעור דומה. תעודות סל על מדדי סחורות, שכללו בין היתר גם את הזהב, נפגעו פחות מהנפילה בנפט וירדו בכ־25%. אחד המדדים המאכזבים ביותר ב־2014 היה מדד מניות הגז והנפט שצנח ב־20%. מרבית הירידה התרחשה בחודש האחרון בעקבות החלטת הממונה על הגבלים עסקיים דיויד גילה כי האחזקה במאגר לווייתן היא הסדר כובל. לקסם יש תעודה על המדד המנהלת נכסים של 88 מיליון שקל, תכלית מנהלת תעודה עם 35 מיליון שקל ולפסגות תעודה עם 20 מיליון שקל.
רחלי בינדמן
