ת"א בכוננות: כיל חוזרת עם פער שלילי של 5% מניו יורק
המחיר שבו הונפקה מניית חברת הדשנים בבורסת ניו יורק בערב ראש השנה שיקף הנחה של 8% על מחיר הסגירה שלה בתל אביב. החברה לישראל מכרה 6.2% ממניות כיל ותקבל 243 מיליון דולר לקידום תוכנית הפיצול שלה
מניית כילצפויה לפתוח את השנה החדשה ברגל שמאל: אחרי שלושה ימי מסחר בארה"ב ניכר פער של 5% בין מחירה עם סגירת המסחר בניו יורק ביום שישי האחרון (7.2 דולר, שהם 26.3 שקל לפי השער היציג ערב החג) לבין מחיר הסגירה של מניית כיל בתל אביב. זו נסגרה ביום המסחר האחרון של השנה העברית הקודמת (שלישי) במחיר של 27.8 שקל למניה. הפער הלא מבוטל הזה נרשם אף שבאותם שלושה ימים עלתה מניית כיל ב־2.9% לעומת מחיר ההנפקה, שהיה 7 דולר למניה בלבד. כעת שווייה של כיל בוול סטריט עומד על 9.15 מיליארד דולר. שווי זה משקף מכפיל של 10.6 על הרווח הנקי הצפוי ב־12 החודשים הקרובים וזאת לעומת מכפיל גבוה יותר של 16.2 בתעשיית הדשנים בממוצע.
- עידן עופר: "אם הייתי חוזר 8 שנים לאחור, הייתי בוחר שוב בניר גלעד"
- עובדי כיל לששינסקי: התנה הקלות בעצירת הפיטורים
- בקשה לייצוגית נגד כיל: "מוכרת אשלג במחירים נצלניים"
מחיר ההנפקה משקף דיסקאונט של 8% שקיבלו המשקיעים בארה"ב בהפצת המניות שנעשתה על ידי החברה לישראל. החברה, שבשליטתו של עידן עופר, מכרה 6.2% מאחזקותיה בכיל: במסגרת הרישום למסחר מכרה 3.1% מהמניות תמורת 243 מיליון דולר וחתמי ההנפקה ובראשם מורגן סטנלי קיבלו אופציה לקנות מהחברה לישראל 6 מיליון מניות נוספות. כמו כן חבילה של 36 מיליון מניות נוספות הועברה לחתמים של החברה בניו יורק, מורגן סטנלי וגולדמן זאקס, כנגד הלוואה של 191 מיליון דולר. כיל עצמה לא תקבל תמורה כלשהי מההנפקה ואילו ההון העצמי של החברה לישראל יגדל ב־150 מיליון דולר. לא יירשם רווח חד־פעמי, משום שהיא עדיין ממשיכה להחזיק בשליטה בכיל עם 46.2% מזכויות ההצבעה ו־49.1% מהון המניות.
מדוע כיל היתה צריכה לתת דיסקאונט גבוה יחסית למשקיעים בארה"ב, בניגוד לאחוזים בודדים המקובלים במקרים כאלה? גלעד אלפר, אנליסט בכיר באקסלנס נשואה ברוקראז', מסביר: "כיל הונפקה במחיר נמוך בהרבה לעומת תל אביב כי זאת היתה הדרך היחידה לשכנע את המשקיעים האמריקאים לקנות. בגלל ועדת ששינסקי ואי־הוודאות הרגולטורית שאופף את כיל, היא הופכת לאופציה נחותה עבור המשקיעים הזרים".
לדברי אלפר, "הבנצ'מרק של המשקיעים הישראלים הוא ת"א־25, אין להם כל כך ברירה אלא להשקיע בכיל. משקיע זר יכול להשקיע במקבילותיה — פוטאש, אורלקלי (המתחרה הקנדית והמתחרה הרוסית של כיל - ג"ק). למה שישקיע בחברה שברגע ששוק האשלג יתאושש, 42% מפוטנציאל השיפור יגיעו למדינת ישראל כמיסוי ולא אליו? הוא יעשה זאת רק אם יקבל הנחה מאוד גדולה, וזה בדיוק מה שקרה".
הסבר לירידות בתל אביב
ההתנהגות של מניית כיל בניו יורק לא היתה חלק ממגמה רחבה בענף הדשנים. לשם השוואה, באותם שלושה ימים מניית פוטאש המתחרה עלתה ב־0.7% ומניית מוזאיק ירדה ב־0.7%.
ההנחה הגדולה שקיבלו המשקיעים בהפצת המניות של החברה לישראל מסבירה את הירידות במניית כיל בתל אביב בשבוע שעבר. יומיים לפני שהחלה להיסחר בניו יורק ירדה מניית כיל בתל אביב ב־3%. ביום המסחר האחרון שקדם לתחילת המסחר בניו יורק היא ירדה ב־2.5% במחזור של 120 מיליון שקל — כמעט פי חמישה לעומת מחזור המסחר היומי הממוצע במניית כיל באוגוסט, שעמד על כ־26 מיליון שקל.
עידן עופר צילום: בלומברג
תחזיק בכיל ובבזן בלבד
רישום כיל למסחר בארה"ב משרת את תוכנית הפיצול של החברה לישראל. במסגרתה, החברה לישראל תיסחר בתל אביב, אך תחזיק רק בכיל ובבזן. שאר אחזקותיה ירוכזו תחת חברה חדשה - קנון (Kenon), שתיסחר בארה"ב ותכלול את האחזקות בטאואר, בצים, במיזם הרכב קורוס ובחברת תחנות הכוח אינקיה.
כחלק מהמהלך יפרוש ניר גלעד מהחברה לישראל, כפי שנחשף לראשונה ב"כלכליסט", אך ימשיך לכהן כיו"ר כיל. בשמונה שנות כהונתו כמנכ"ל החברה לישראל צבר גלעד שכר בעלות של 99.5 מיליון שקל, ולא מעט כישלונות עסקיים, כמו הסדרי החוב של צים וכישלון מיזם המכונית החשמלית בטר פלייס. למרות זאת, בשבוע שעבר ציין במכתב עידן עופר, בעל השליטה בקבוצה: "לו הייתי יכול לחזור שמונה שנים אחורה, כשאני יודע מה שאני יודע היום, ללא ספק הייתי בוחר שוב בניר גלעד להיות מנכ"ל החברה לישראל".
