בלעדי לכלכליסט
ברנד תבטל את גיוס האג"ח בגלל הריבית בשלב המוסדי
האג"ח זכו לביקושים של 59 מיליון שקל, מעט מעל היצע הני"ע של חברת התעשייה, ובריבית הקרובה לריבית המקסימום של 7% שנקבעה במכרז
תוצאות פושרות שקיבלה בשלב המכרז המוסדי גרמו לחברת התעשייה ברנד להחליט כי תבטל את גיוס האג"ח המתוכנן של החברה. כך נודע ל"כלכליסט". ברנד דיווחה אתמול כי קיבלה הזמנות בהיקף 59.3 מיליון שקל, ביקושים מעט גבוהים מול היצע הני"ע של החברה.
הנפקת האג"ח היתה אמורה להיות גיוס החוב הראשון של ברנד, בהיקף של 50 מיליון שקל ובמח"מ של 3.6 שנים. ברנד לא דיווחה על הריבית שנקבעה במכרז המוסדי, ורק הזכירה כי ריבית המקסימום שלה היתה 7% שקלית. ל"כלכליסט" נודע, כי הריבית במכרז המוסדי נסגרה, בסופו של דבר, ברמה קרובה לריבית המקסימום שקבעה החברה. לכן, נראה כי בכוונת ברנד לסגת מכוונות גיוס האג"ח, ולגייס חוב באמצעות מקורות אחרים.
ברנד שנמצאת בשליטת (80%) קרן קדמה, עוסקת בייצור פלדה ומחזיקה (50%) בהתכוף, העוסקת בייצור כלי רכב ממוגנים. ברנד רכשה ב־2010 את התכוף שנקלעה להקפאת הליכים. קדמה הוקמה על ידי היו"ר גלעד הלוי (בנו של ראש המוסד לשעבר אפרים הלוי), אורי עינן (בנו של מנחם עינן, יו"ר גרנית הכרמל) וגלעד שביט (לשעבר משנה למנכ"ל החברה לישראל).
המוסדיים לא הסתערו על האג"ח של ברנד למרות חדשות טובות יחסית שפרסמה החודש, בפרט על זכייתה של התכוף בפסק בוררות מול משטרת פרו, שמחזיר להתכוף חוזה של 11 מיליון דולר שמשטרת פרו ביטלה חד־צדדית סמוך לכניסת התכוף לסחרור פיננסי שהוביל להקפאת ההליכים.
ב־2010, לאחר שחלק מכלי הרכב הממוגנים הגיעו לפרו, הודיעה המשטרה כי לא תקבל אותם וכי תחלט את הערבויות של 4 מיליון דולר שהתכוף העמידה לטובת הפרויקט. חוב המשטרה להתכוף בשל הפרויקט עמד ערב הקפאת ההליכים על כ־10 מיליון דולר. במהלך 2011 הועברה המחלוקת לבוררות משפטית שבה נפסק כי המשטרה ביטלה את הפרויקט שלא כדין וכי עליה לאפשר לתכוף להשלים אותו הפרויקט.
התכוף מספקת פלדה לתעשייה — ואחראית בין השאר על שלדי הפלדה לבניין מפעל אינטל בקריית גת, של היכל נוקיה בתל אביב ושל הקומה השנייה בקניון איילון ברמת גן. במהלך 2011 נכנסה ברנד גם לתחום צוברי הגז, והיא נערכת גם לכניסה לתחומים חדשים כמו הסבת מפעלים לגז טבעי ואנרגיה סולארית.
ברנד דיווחה על צמיחה של 27% במכירות בינואר־יוני 2014 לעומת התקופה המקבילה, ל־140 מיליון שקל, אך סבלה משחיקה ברווחיות הגולמית בשל מעבר למוצרים רווחיים פחות. על אף זאת היא עברה במחצית הראשונה של 2014 לרווח תפעולי של 7.1 מיליון שקל לעומת הפסד תפעולי של 2.9 מיליון שקל בתקופה המקבילה, שנבע מהפרשה גבוהה לחובות מסופקים. ברנד רשמה רווח נקי של 2.2 מיליון שקל בינואר־יוני 2014 לעומת הפסד מינורי של 130 אלף שקל בתקופה המקבילה.