"רפורמות הממשלה להוזלת יוקר המחיה מחלחלות לצרכן שהופך להיות מחושב יותר"

"בתקופה האחרונה אנו עדים לשינוי מהותי בהתנהלותו של הצרכן הפרטי. אם מאז ימי המחאה של 2011 הצרכן הישראלי מחה על יוקר המחיה אבל המשיך לקנות הרי שבתקופה האחרונה אנו עדים לשינוי במגמה זו", כך אמר אורי גרינפלד, מנהל השקעות ראשי בפסגות בוועידת ת"א 100 של כלכליסט.

לדבריו, "בשנים 2013-2011 קצב הגידול השנתי הממוצע של הצריכה הפרטית בישראל עמד על 3.6% (במונחים ריאליים, כלומר בניטרול השינוי במחירים), קצב מהיר בהחלט. לעומת זאת, נתוני הלמ"ס מראים כי ברבעון הראשון הצריכה הפרטית לא רק שלא גדלה אלא אף קטנה ב-0.6% ותחזיות בנק ישראל הן שהצריכה הפרטית תגדל ב-2014 ב-2.3% בלבד, קצב נמוך משמעותית מהשנים הקודמות.

אורי גרינפלד צילום: נמרוד גליקמן

"מה גרם לשינוי זה בקרב הצרכן? ישנו כמובן הגורם המחזורי, כלומר, ההאטה במשק והעובדה שהשכר הריאלי אינו עולה כבר תקופה ארוכה והביאה לכך שהצרכנים מוציאים פחות והופכים להיות מחושבים יותר. עם זאת, בנוסף לגורם המחזורי ישנם גם שינויים מבניים במשק הישראלי התורמים למגמה זו. ראשית, רפורמות הממשלה להוזלת יוקר המחיה בענפים שונים מחלחלת לצרכן שהופך להיות בררן יותר ומחושב יותר. שנית, התגברות התחרותיות בחלק מהענפים במשק ובעיקר אל מול תופעת הרכישות באינטרנט גורמת לכך שהצרכן חושב פעמיים ושלוש בטרם הוא מוציא כספו אצל הקמעונאי המקומי.

לשינוי זה ישנן השפעות משמעויות ברמת המשק. מבחינת סביבת האינפלציה, אין ספק שהאינפלציה הנמוכה שאנו מרגישים כיום תלווה אותנו עוד תקופה ארוכה מכיוון שמדובר בתהליכים שיבשילו לא בטווח הקצר אלא בטווח הבינוני. סביבת אינפלציה נמוכה זו תאפשר גם לבנק ישראל להותיר את הריבית במשק נמוכה עוד תקופה ארוכה, בטח כאשר הריביות בעולם צפויות להיוותר אפסיות באופק הנראה לעין.

לכן, חשוב להערכתנו לבצע חשיבה מחודשת באשר להרגלי הצריכה בישראל ובאשר להשפעותיהם על סביבת המאקרו במשק".