"זה גורם לאנשים לשאול מתי אצא מהארון. זה לא מזיז לי"

"החלקה על הקרח זה ספורט ילדות שלי: עסקתי בו עד הצבא, שש שנים. בשנה וחצי האחרונות חזרתי אליו. זה שילוב של משבר גיל ה־38 ושל שיקולי בריאות: רציתי להוריד במשקל, ובאמת הורדתי עד היום 50 ק"ג. אני מאוד תחרותי והישגי באופי שלי; עד לפני שנתיים זה התמקד בצד העסקי והחברתי, והיום זה מתבטא גם בהשקעה בעצמי בפן האישי.

"אני מתאמן בהחלקה שלוש פעמים בשבוע, כמעט תמיד בלילה, כשהמקום יותר ריק וזה מאפשר לי יותר ספייס. גם כשאני רץ זה תמיד בחצות. אבל אני לא סובל ריצה. לא מאמין למי שהתחילו בגיל 30–40 ואומרים שזה כיף להם ומשחרר אותם. 95% מהם סובלים והיתר משקרים. בחיים לא ארוץ יותר מ־10 ק"מ, לא ארוץ עוד ק"מ כדי להקטין צמיג, ובכל מקרה לא בטוח שאתמיד בזה.

סטפק על הקרח. השילוב בין החיבה שלי לאופנה ובין האהבה שלי להחלקה על הקרח גורם לאנשים לשאול מתי אצא מהארון, אבל אני לא דופק חשבון לאף אחד. החיים קצרים מכדי להימנע מלעשות דברים שאוהבים" צילום: עמית שעל

"אני אוהב אופנה - מעצבים, קולקציות, להבין בהיסטוריה של עיצוב, קביעת מגמות. אני רואה בזה אמנות. השילוב בין החיבה שלי לאופנה ובין האהבה שלי להחלקה על הקרח גורם לאנשים לשאול מתי אצא מהארון, אבל זה לא מזיז לי. אני אוהב את זה. נקודה. סוף. גם כשהייתי מנכ"ל של מיטב נהגתי ככה: הייתי מצוין בניהול עד 250 איש, עסקתי המון במיזוגים ורכישות, אבל בשלב מסוים הרגשתי שאני לא מספיק טוב כמנכ"ל של 860 עובדים, הודיתי בזה וב־2010 זזתי הצידה. אני לא דופק חשבון לאף אחד. החיים קצרים מכדי להימנע מלעשות דברים שאוהבים, או כדי לבזבז את הזמן בלעשות דברים שלא אוהבים. בכלל, התחביבים שלי הם לא קטע חתרני. אף פעם לא חיפשתי להיות חריג ומתבלט, אבל הייתי אדם מופנם וסגור. בשנים האחרונות השתחררתי יותר.

"בתקופה האחרונה אני עוסק במיזם חדש להעסקת בעלי מוגבלויות (בהמשך להעסקת חירשים וכבדי שמיעה במיטב - דב"נ). אני מקווה למצוא בעתיד יותר אנשי אלפיון עליון בעלי זמן, כסף וידע, שעושים גם משהו לתועלת החברה. אני אוהב להיות עסוק, ישן ארבע וחצי שעות וזה מספיק לי. אני מקנא בקשישים שמסוגלים להעביר לילה לבן ולהרוויח עוד שליש חיים. יהיה מספיק זמן לנוח בקבר".