ביהמ"ש אישר תביעה נגזרת נגד אפריקה ישראל ב-86 מיליון שקל

בית המשפט המחוזי מרכז אישר הגשת תביעה נגזרת נגד אפריקה ישראל שבשליטת לב לבייב. השופט יעקב שינמן לא קיבל את טענות החברה לפיהן יש לדחות על הסף את הבקשה, אך לא קבע עמדה לגבי גוף התביעה - אותה יידרש התובע להוכיח ברמת ההוכחה הנדרשת במשפט אזרחי. התובע הנו רפאל כהן, המחזיק במניות החברה החל משנת 2008 בשווי של כ-1,900 שקל.

במוקד הפרשה עסקה משנת 2007 במסגרתה רכשה חברה בת של אפריקה ישראל זכויות ב-ABG, חברה אוקראינית, בעלת זכויות בקרקע באוקראינה (בעיר בשם זפרוז'יה). אפריקה שילמה בתמורה סכום של 22 מיליון דולר. המבקש טוען כי שווי העסקה נמוך בהרבה, לנוכח העובדה ששנה קודם לכן רכשה ABG את הקרקע מהעיריה תמורת 1.5 מיליון דולר. המבקש טוען כי עסקת רכישת מניות החברה האוקראינית כאמור, ודיווחי החברה אודות העסקה, הם מעשי תרמית, שנועדו להוציא כספים במרמה מהחברה, באמתלה של עסקאות פיקטיביות לרכישת קרקע, לטובת בעל השליטה בחברה, מר לב לבייב.

אפריקה מצידה טוענת כי בזמן שרכשה את AGB שוויה היה 22 מיליון דולר, כפי שמוצג בחוות דעת שהגישה. אפריקה טוענת עוד כי בניגוד לדברי התובע, ABG רכשה שנה קודם לכן את הקרקע תמורת 12 מיליון דולר - ולא 1.5 מיליון דולר - שהועברו בחלקם הניכר באמצעות כספי תרומה לעירייה המוכרת. עוד טענה אפריקה, בהסתמך על חוות הדעת שהגישה, כי שווי המכירה בעסקה הראשונה שבין העירייה לבין ABG אינו מלמד על שווי הקרקע בפועל שנה מאוחר יותר, בעת שהיא עצמה רכשה את ABG.

מעבר למחלוקת עובדתית זו, אפריקה טענה כי לא ניתן להגיש תביעה נגזרת נגד חברי הדירטוריון, שכן הסדר החוב שאושר בחודש מרץ 2010 קבע תניית פטור מפני תביעות לנושאי המשרה. החברה טוענת כי המבקש, שהחזיק במניות החברה במועד אישור הסדר החוב כאמור, לא התנגד להסדר החוב וגם לא לסעיף הפטור שבו. לפיכך, טענה אפריקה כי המבקש מנוע ומושתק מלתבוע את החברה ו/או את הדירקטורים בתביעה אשר עניינה באירועים שאירעו בשנת 2007.

בעניין זה הכריע השופט כי תניית הפטור אכן מגינה על הדירקטורים מפני תביעה בגין הפרת חובת הזהירות, אך לא על תביעה בגין תרמית והפרת חובת אמונים. בנוסף קובע השופט, שכאשר עניינים משמעותיים הנוגעים להתנהלות אסורה מתגלים לאחר מתן הפטור מתביעות, הרי שהפטור לא יחול על העובדות החדשות. להכרעה זו ישנה חשיבות רבה להסדרי החוב המקבילים הנעשים בשוק, שנושא הפטור מתביעות נדון במסגרתן. במילים אחרות, על פי החלטת השופט שיינמן, פטור מתביעות לא יעניק הגנה על פעולות פסולות שהתגלו רק לאחר שניתן פטור זה.

אפריקה מצידה תדגיש בערעור שורה של טענות בעניין זה. בין השאר טוענת אפריקה כי טענת התרמית מחייבת הוכחת פעולה או הימנעות מפעולה, בשעה שחברי הדירקטוריון של אפריקה, הנתבעים בפרשה, עומדים על כך שהעסקה שבמוקד כלל לא הובאה לאישורם. שנית, תרמית או הפרת אמונים נעשית לצורך תכלית מסוימת, בעוד שהתובע לא הביא כל טענה בדבר התועלת שהשיגה אפריקה או בעל השליטה באפריקה מהרכישה בתשלום העודף לכאורה. במילים אחרות, על פי אפריקה, התובע טוען כי החברה שילמה תשלום יתר פסול באופן שישרת את בעל השליטה - מבלי שהציג כל תימוכין לכך שאכן הדבר שירת בדרך כלשהי את בעל השליטה.

אפריקה מדווחת כי "בית המשפט קבע כי לאור התהיות והליקויים עליהם הצביע התובע, בשילוב מסמכים ומידע שהומצאו במהלך הדיון ובשים לב לסתירות שונות בתשובת החברה יחד עם חוסר שיתוף פעולה מצידה כלפי התובע – יש בכוחם המצרפי של כל אלו כדי לבסס לכאורה עילת תביעה כנגד הנתבעים".

אפריקה מציינת בדיווח מהבוקר כי לא נאלצה לבצע הפרשה בדוחותיה הכספיים בגין הבקשה והתביעה האמורים. עוד מציינת אפריקה כי "לדעת החברה, בהתבסס, בין היתר, על ייעוץ משפטי שקיבלה מיועציה המשפטיים, ההחלטה אינה עולה בקנה אחד עם התשתית הראייתית והעובדתית המפורשת אשר הוצגה בפני בית המשפט ואף הקביעות המשפטיות המצויות בה שגויות ואינן עולות בקנה אחד עם ההלכה הנוהגת. לאור זאת, בכוונת החברה להגיש בקשת רשות ערעור ועיכוב ביצוע בגין החלטת בית המשפט".

דוברת אפריקה ישראל מסרה בתגובה כי התובע לא טען וממילא לא הוכיח, מהן העובדות המהוות את התרמית ומי מהנתבעים ביצע אותה. יתרה מכך, בית המשפט התעלם מפגם מהותי ובסיסי בתום ליבו של התובע שהודה כי אינו הרוח החיה בתביעה, אלא איש קש בלבד עבור צד שלישי שהתובע אינו יודע את זהותו, ועל פי המידע שנמסר לתובע (מפי השמועה), מדובר ב"איש עסקים אוקראיני" שאת זהותו סירב לחשוף. אישור תביעה נגזרת בנסיבות אלו מנוגד להלכה הברורה בעניין. כן שגה ביהמ"ש בהתעלמו מהעובדה שהתובע לא הביא כל ראיה לטענה שבלב תביעתו לעניין שווי הקרקע, בעוד שאפריקה הוכיחה את שוויה במספר חוות דעת שמאיות. לפיכך, עמדת בכוונת החברה להגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה וכן לבקש לעכב את ביצועה".

את אפריקה ייצגו עו"ד דנה שוורץ ויעל מושקוביץ' ממשרד וקסלר ברגמן. את המבקש ייצג עו"ד מנחם גלברד.

לב לבייב צילום: עמית שעל