דנקנר ובן־משה בונים על מזומן, אדוארדו אלשטיין ישווה

סיפוק רב מההצעה של אלכסנדר גרנובסקי ונוחי דנקנר, שביעות רצון מההצעה של מוטי בן־משה, ואכזבה מזו של אדוארדו אלשטיין. זו היא תגובתם הראשונה של מחזיקי האג"ח הפרטיים שאמורים להכריע את גורלה של אי.די.בי נוכח שלוש ההצעות שהוגשו אתמול לרכישת השליטה בחברה.

"אין ספק שנוחי מבין הכי הרבה לנפש הציבור בהיבט המזומן", אמר אוהד אלוני, האיש שמאחורי הארגון לחסכונות הציבור, והדמות הדומיננטית בקרב המחזיקים הפרטיים בתגובה להצעות. דנקנר התחייב להזרים 900 מיליון שקל במזומן, מתוכם 750 מיליון שקל ישירות למחזיקי האג"ח, בחלופה האטרקטיבית מבין שתי חלופות שהגיש. סכום זה גבוה מהחלופה של מוטי בן־משה שהציע 820 מיליון שקל במזומן עבור 100% ממניות אי.די.בי פתוח, ושל אדוארדו אלשטיין, שהציע 805 מיליון.

עבור המחזיקים מדובר בחגיגה של ממש שמעניקה להם החזר של 1.2–1.3 מיליארד שקל מתוך חוב של 2.15 מיליארד שקל של אי.די.בי אחזקות. המומחה מטעם בית המשפט, איל גבאי, שדחף להתמחרות, הביע סיפוק אתמול מגובה ההצעות.

אלשטיין שיפר את הצעתו ב־100 מיליון שקל

הדרמה אתמול החלה מעט לפני השעה 12 בצהריים כשקבוצת בוש־טאנג הודיעה כי לא תגיש הצעה. בסופו של דבר הוגשו שלוש הצעות, כששתיים מהם, של גרנובסקי־דנקנר ושל בן־משה, שמו דגש על מרכיב המזומן למחזיקים.

דנקנר התעורר בשבת ב־7 בבוקר ולא עצם עין עד אתמול בערב. הוא ואנשיו עבדו מסביב לשעון להגשת ההצעה ואתמול בבוקר, ברגע האחרון, גייסו שותף נוסף, את משפחת נוימן בעלי קבוצת אלון, כדי להגיש את ההצעה הגבוהה ביותר — לא רק ברכיב המזומן, אלא גם בהיקפה הכולל.

הנציגות והנאמנים התאכזבו מאוד מכך שאלשטיין לא להגיע לארץ בזמן בו מוגשות ההצעות ובחר לנהל עם אנשיו מארגנטינה את התהליך. "זה לא רציני. האכזבה ממנו גדולה", אמר גורם מהנציגות, "זה פגע מאד באמינות של הקבוצה וברצינות שלה. הוא היה חייב להיות פה בימים כאלה".

נוחי דנקנר ואדוארדו אלשטיין. בוש־טאנג פרשה ברגע האחרון צילום: אוראל כהן

ל"כלכליסט" נודע כי אלשטיין מתכוון לעמוד על טענתו לפיה מוקנית לו זכות סירוב להשוות את הצעתו להצעה הגבוהה, זכות שקיבל במסגרת ההסכם הקודם שלו מול מחזיקי האג"ח שאושר באסיפת המחזיקים. הנושא הובא בזמנו בפני השופט אורנשטיין שדחה את ההחלטה אם זכות הסירוב הינה בתוקף למועד מאוחר יותר והוא זה שיצטרך להחליט אם היא תקפה.

אלשטיין — שהצעתו מאוגוסט עם המחזיקים, אשר אושרה כהצעת בסיס, או הצעת סף תחתון להצעות האחרות — שיפר את הצעתו ב־100 מיליון שקל. ההצעה המקורית של אלשטיין דיברה על הזרמה של 700 מיליון שקל לאי.די.בי פתוח, רכישה של מניות מידי מחזיקי האג"ח ב־70 מיליון שקל נוספים וקבלה בתמורה של 54% ממניות אי.די.בי פתוח.

אלשטיין שיפר ב־100 מיליון שקל את ההצעה המקורית להזרמה של 905 מיליון שקל: 550מיליון שקל בלבד לאי.די.בי פיתוח, תמורת 36.5% ממניות החברה, ורכישה של 8.7% מניות נוספות מידי אילו שנשארו בידי המחזיקים תמורת 155 מיליון שקל. 100 מיליון שקל נוספים התחייב אלשטיין להפקיד בנאמנות, כך שבמידה ועיסקת כלל ביטוח תצא לפועל הם יועברו למחזיקי האג"ח תמורת מניות נוספות ובמידה והעיסקה תתפוצץ הם יועברו לקופת אי.די.בי פתוח. אלשטיין יחזיק על פי ההצעה ב־45% ממניות אי.די.בי בעוד שבמקור היה אמור להחזיק 54% בהזרמה של 700 מיליון שקל.

ההצעה של אלשטיין מדברת על שווי של 1.13 מיליארד שקל לאי.די.בי פתוח במקרה של אי מימוש עיסקת כלל ושל 1.23 מיליארד במקרה של מימוש עיסקת כלל ביטוח.

אלשטיין מצרף כשותפים ל־20% מההצעה את מייקל שטרנהייט, מבעלי המניות של בנק הפועלים לשעבר, את משפחת סמולרש הברזילאית, על שמה ישנו בניין בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב ואת קרן השקעות של המיליארדר ג'ורג' סורוס.

איל גבאי המומחה מטעם בית המשפט. ייתן חוות דעת צילום: עמית שעל

היתרון של בן־משה טמון באקסטרה הולדינגס

ההצעה של בן־משה כללה שתי אלטרנטיבות עיקריות, שתיהן רלבנטיות במקרה שעיסקת כלל ביטוח מתבצעת: רכישת מלוא הבעלות (100%) באי.די.בי פתוח תמורת 820 מיליון שקל שיועברו במזומן למחזיקי האג"ח, או קבלת 66.7% ממניות אי.די.בי פתוח תמורת הזרמה של 250 מיליון שקל לאי.די.בי פתוח והעברה של 550 מיליון שקל למחזיקי האג"ח — 800 מיליון שקל בסך הכל.

במידה ועיסקת כלל ביטוח נופלת, מציע בן־משה לקבל 48.7% ממניות אי.די.בי פתוח תמורת 780 מיליון שקל שיוזרמו לקופת אי.די.בי פתוח ואילו המחזיקים ישארו עם יתרת המניות ובלי הזרמה של מזומן. במידה ועיסקת כלל ביטוח תתממש תוך שנה מתחייב בן־משה להעביר למחזיקים 5% ממניות אי.די.בי פתוח.

בן־משה — שההצעה שלו הוגשה באמצעות קבוצת אקסטרה הולדינגס שבבעלותו — הציג זמינות מיידית של 350 מיליון שקל בחשבונות הקבוצה מגובה באישורים בנקאיים, וציין כי מטרתו היא הבראת אי.די.בי והשאת ערך לבעלי המניות שלה לטווח ארוך.

היתרון של הצעת בן־משה הוא בעיקר בכך שהוא מגיע מאקסטרה הולדינגס לבדה — ללא שותפים, ללא מינוף, ובאמצעים נזילים, מה שמציב אותו בעמדה תחרותית לא מבוטלת.

מכתב של משרד עורכי הדין של אקסטרה, משרד ש.פרידמן, מציג הפקדה של 60 מיליון יורו בנוסף ל־15 מיליון יורו שהופקדו בקופת הנאמן, כך שאקסטרה הפקידה 350 מיליון שקל להפגנת רצינות.

בן־משה הדגיש בהצעה שלו את מצבה, הלא מעודד בעיניו, של אי.די.בי פתוח: "ללא פיתרון ברור למצוקת תזרים המזומנים של אי.די.בי פתוח ויכולות מוכחות להביא לשינוי בטווח הבינוני והארוך, שווי הנכסים שיקבלו לידיהם הנושים יהיה פגום ויתכן שיילקחו מידיהם תוך חודשים ספורים. קיימת סכנה ברורה ומיידית של קריסת אי.די.בי פתוח במהלך התקופה של עד השלמת ההסדר, ואם סכנה זו תתממש היא תסכן את כל תוכנית ההסדר, תמנע את ההשקעה המתבקשת באי.די.בי פתוח ותסב למחזיקי האג"ח של אי.די.בי אחזקות הפסד אדיר", מזהיר בן־משה.

בן־משה הציג תוכנית לחלוקת אי.די.בי לשלוש חטיבות. חטיבה צרכנית שתכלול את סלקום, שופרסל וכלל ביטוח, חטיבת נדל"ן תעשייה וטכנולוגיה שתכלול את אלרון, מכתשים אגן, נכסים ובניין והנדל"ן בארה"ב. וחטיבה שלישית שתיקרא ליבת הניהול ותנהל את שתי החטיבות.

רכיב המזומן של גרנובסקי ודנקנר הוא הגבוה ביותר

הקבוצה של גרנובסקי ודנקנר הפקידה 520 מיליון שקל: 70 מיליון שקל הופקדו בידי נאמן ו־450 מיליון שקל בידי עורך דין. הקבוצה הציעה שתי חלופות שכל אחת מהן מתחלקת לשתי תתי חלופות של השלמת או אי השלמת עיסקת מכירת כלל ביטוח.

לפי האופציה הראשונה מציע דנקנר 900 מיליון שקל במזומן, שמהם יקבלו המחזיקים 750 מיליון שקל, ואילו 150 מיליון מוזרמים לחברה תמורת 72.5% ממניותיה. בנוסף מתחייבים גרנובסקי ודנקנר לרכוש 27.5% מהמניות שבידי המחזיקים בשווי העיסקה הנוכחית, כלומר שני תשלומים של 135 מיליון שקל, אחרי שנה וחצי ואחרי שלוש שנים מהשלמת העיסקה, תמורת המניות. במידה והקבוצה תחליט שלא לבצע את הצעת הרכש היא תיקנס ב־135 מיליון שקל מתוך המניות שרכשה בעסקה. במידה והמימוש לא מתבצע, הקבוצה נקנסת ב־135 מיליון שקל שישולמו במניות שקיבלה.

במידה ועסקת כלל ביטוח לא תושלם יוזרמו 650 מיליון שקל לתוך אי.די.בי פתוח, ואילו המחזיקים יקבלו 250 מיליון שקל ו־28.7% נוספים למניות (27.5%) שהיו אמורים לקבל. בהצעה זו מזרימה הקבוצה 1.17 מיליארד שקל.

בהצעה השנייה תזרים אי.די.בי לנושים 900 מיליון שקל ולקופת אי.די.בי פתוח 150 מיליון שקל תמורת 100% ממניות החברה. במידה ועסקת כלל ביטוח לא מתממשת, ההזרמה לאי.די.בי פתוח תהיה של 650 מיליון שקל ואילו 900 מיליון שקל נוספים יוזרמו למחזיקי האג"ח — 350 מיליון שקל במזומן ו־550 מיליון שקל בשלושה תשלומים שנתיים שווים. בהצעה זו מזרימה הקבוצה עד 1.55 מיליארד שקל.

ההצעה של דנקנר, מדברת על שווי של 1.09 מיליארד שקל לאי.די.בי פתוח במקרה של הזרמת הון אליה, נמוך מההצעה של אלשטיין אך עם מרכיב מזומן גבוה בהרבה.

שלוש ההצעות שהוגשו היוו את שיאו של תהליך שבלט במיעוט משתתפיו. אמנם לפחות שישה גופי השקעה או משקיעים בינלאומיים נפגשו בחודשים האחרונים עם עו"ד נעם שרון, היועץ המשפטי של הנציגות. ל"כלכליסט" נודע כי בין המתעניינים היה המיליארדר ההודי דיליפ שאנגווי, בעל השליטה בסאן פארמה ההודית, שהתעניין באמצעות ישראל מקוב, מנכ"ל טבע לשעבר ויו"ר סאן. עוד התעניינו שני מיליארדרים יהודים, ושתי קרנות פרייבט אקוויטי, אולם כולם דחו את העיסקה כשהבינו כי אין אפשרות להגיע להסדר חוב באי.די.בי פתוח, החברה הבת שחובותיה עומדים על 6 מיליארד שקל.

קבוצת ההכרעה במכרז היא קבוצת מחזיקי אג"ח מסדרה ד', הסדרה הגדולה ביותר, וזו הקבוצה שהמחזיקים הפרטיים מהווים בה את הרוב המכריע. המומחה מטעם בית המשפט איל גבאי אמור לבחון את ההצעות ולתת חוות דעת בימים הקרובים לגבי ההצעה הטובה ביותר. מחזיקי האג"ח לא מחויבים לקבל את ההמלצה אבל סביר להניח שיהיה לה משקל בבחירתם. השופט אורנשטיין קבע מראש שלא יהיה שלב התמחרות אבל ייתכן שאלשטיין ובן־משה ידרשו זאת, דנקנר צפוי להתנגד.

החלטות מחזיקי האג"ח יובאו לאישור בית המשפט בתחילת דצמבר.