כיל מנסה לגייס 200–150 מיליון דולר בארה"ב

חברת כימיקלים לישראל (כיל) מנסה לגייס בימים אלה בין 150 ל־200 מיליון דולר בהנפקה פרטית של אג"ח בארה"ב. ההנפקה נערכת כשברקע חוסר הוודאות שמרחף על קרטל האשלג העולמי. הבוקר מתחילה החברה רוד שואו בין גופים מוסדיים אמריקאיים.

גיוס חידתי לאחת מהחברות הרווחיות בארץ

מה דעתך על מניית איי.סי.אל:

•  
•  
•  
•  
•  

קנייה חזקה

קנייה

המתן

מכירה

מכירה חזקה

המהלך נעשה בחשאיות יחסית, וכיל סירבה להתייחס לגביו ולנדב פרטים. ל"כלכליסט" נודע כי את המהלך מובילים סיטיבנק ומיצובישי בנק היפני שהעניקו ב־2011 לכיל קו אשראי של 650 מיליון דולר עם חמישה בנקים אחרים.

כיל היא מהחברות הרווחיות ביותר בישראל. רק במחצית הראשונה של 2013 הרוויחה 622 מיליון דולר, ובאוגוסט האחרון חילקה דיבידנדים בסכום של 221 מיליון דולר. ניתן רק להעריך את המטרה שלמה מגויס הכסף. באוגוסט האחרון הודיעה כיל במסגרת דו"חותיה לרבעון השני על היערכות לרישום כפול של מניותיה בבורסה בינלאומית גדולה, כאשר עדיין אין הערכות היכן ההנפקה תתבצע. החברה הודיעה עוד כי היא בוחנת רכישה עצמית של מניות, או חלוקה של דיבידנד חד־פעמי, בסכום של עד 500 מיליון דולר, כך שייתכן מאוד שזוהי המטרה של הגיוס. הערכה זו מתחזקת לאור העובדה שבסוף הרבעון השני היו בקופת כיל 340 מיליון שקל, כך שהסכום המגויס משלים את המזומן ל־500 מיליון דולר.

סטפן בורגס, מנכ"ל כיל צילום: סיון פרג'

הודעה בדבר הרישום הכפול ופרסום דו"חות החברה באו ימים ספורים לאחר שאורלקלי הרוסית (Uralkali) דיווחה על רצונה לפרוש מקרטל האשלג - צעד שהתפרש בשוק כאיום על יציבות המחירים בשוק האשלג הגלובלי.

הקרטלים העולמיים מכתיבים רווחיות

אורלקלי, יצרנית הדשנים הגדולה בעולם, הודיעה באוגוסט כי בכוונתה להפסיק למכור אשלג באמצעות חברת השיווק BPC הבלארוסית, ובמקום זאת לבצע את מכירותיה באמצעות זרוע השיווק הישיר שלה. אורלקלי עצמה עדכנה לאחר הודעתה על ההחלטה כי היא צופה שמחירי האשלג בעולם יירדו מסביבת המחיר היום העומד על 400 דולר לטונה אל מתחת למחיר של 300 דולר לטונה. ההודעה הביאה לירידה של 20% במניית כיל בבורסה.

בעקבות הודעתה של אורלקלי הכניסה חברת הדירוג האשראי S&P מעלות את דירוגה של כיל (+AA) לרשימת מעקב

(CreditWatch) עם השלכות שליליות, לקראת אפשרות להורדת דירוג בתקופה של כמה חודשים. המהלך בוצע לאור האפשרות של שינוי מבני בענף האשלג העולמי שעלול להביא להרעה בפרופיל הפיננסי של כיל.

מחיר האשלג העולמי הושפע לאו דווקא מהביקוש הישיר לכימיקלים, אלא משום שהענף כולו נשלט על ידי שני קרטלי ענק מרכזיים: הקרטל הרוסי BPC והקרטל הקנדי־אמריקאי CANPOTEX שבו חברות פוטאש, מוזאיק ואגריום.

פירוק הקרטל הרוסי תופס את כיל בנקודת זמן רגישה ביותר: ועדת ששינסקי השנייה שאמורה, בין היתר, לדון בהיקף התמלוגים העתידי של כיל, עם כוונה למסות רווחי יתר. מניית כיל צנחה במצטבר ב־30% בעקבות כינוסה של הוועדה, אולם מאז התאוששה יחד עם מניות חברות אשלג אחרות בעקבות שינויים בשליטה באורלקלי ומאבק ממשלת רוסיה.