המוסדיים לא יוגבלו בהיקף ההלוואות הפרטיות שיעניקו

חמישה חודשים לאחר הקמתה, ועדת גולדשמידט להסדרת שוק ההלוואות הפרטיות של הגופים המוסדיים צפויה לפרסם בקרוב את מסקנותיה. ל"כלכליסט" נודע כי המסקנות לא מובילות לצמצום התופעה אלא להגדרת כללים לאופן מתן ההלוואות הפרטיות והמעקב אחריהן, וכן להגדלה במידה מסוימת של רמת השקיפות שלהן. עיקר המסקנות מבקש להחיל על הגופים המוסדיים את אותם הכללים שמחייבים כיום את המערכת הבנקאית במתן הלוואות לקונצרנים במשק. 

הוועדה, בראשותו של אמנון גולדשמידט, לשעבר המפקח על הבנקים, הוקמה על ידי המפקח על הביטוח עודד שריג בעקבות לחץ שהפעיל שמואל האוזר, יו"ר רשות ני"ע. באוגוסט 2012, בכנס סגור שקיים משרד האוצר, אמר האוזר כי "מדובר בתופעה בעייתית מאחר שהלוואות פרטיות בניגוד להשקעות בבורסה סובלות מחוסר שקיפות". הוא ציין אז כי הרשות עדה לתופעה בעייתית שבה הגופים המוסדיים מסיטים חלק מהשקעותיהם בבורסה לכיוון ההלוואות הפרטיות, ככל הנראה בעקבות יישום המלצות ועדת חודק, שמגבילות את המוסדיים בהשקעות באג"ח קונצרניות סחירות.

בסוף 2012 שב והבהיר האוזר כי היה מעדיף שהמוסדיים ישקיעו באג"ח קונצרניות סחירות: "אני מקווה שבסיום המשבר, ההליך הרגולטורי שהתפתח במקביל אליו, גם בהקשר של הסדרי חוב, יביא למצב שבו אג"ח קונצרניות סחירות יהיו עדיין מסלול השקעה מרכזי ולגיטימי".

מניתוח שביצעה חברת S&P מעלות באחרונה עולה כי נכון לסוף 2012, עמד היקף ההלוואות הפרטיות שהעניקו גופים מוסדיים לסקטור העסקי על כ־7.8 מיליארד שקל, זאת לעומת 3 מיליארד שקל ב־2010. עוד עולה מהנתונים כי כיום, כשליש מהיקף הגיוס הפרטי של החברות הציבוריות מקורו במימון חוץ־בנקאי. אחד היתרונות של הלוואה פרטית הוא שניתן לשנות בחשאי את תנאיה במצבים משתנים, ללא תהליך פומבי של הסדר חוב שנהוג במקרים של כשל פירעון של אג"ח סחירות.

האוזר שלח לוועדה את עוזרו הבכיר מוטי ימין, שגם הוא שאף לצמצם את העלייה בהיקף ההלוואות הפרטיות על חשבון ירידה בהשקעות באג"ח סחירות. וחברים, מלבד אנשי הפיקוח על הבנקים בוועדה חברים גם נציגים מהגופים המוסדיים — אמיר הסל, מנהל ההשקעות הראשי של קבוצת הראל שהיתה חלוצה בתחום ההלוואות הפרטיות, ויעקב רוזן, יו"ר ועדת ההשקעות של כספי העמיתים בחברת הפניקס.

כעת נראה שמסקנות הוועדה שעליה שרתה רוחו של שריג, לא צפויות לצמצם באופן משמעותי את היקף התופעה, אלא לגרום בעיקר לעוד נטל פרוצדורלי על הגופים המוסדיים. בשיחה עם "כלכליסט" ביוני אשתקד אמר בכיר באוצר: "אין שום סיבה להגביל את האפיק הזה, כי אם הוא מנוהל נכון, הוא יכול להיות הרבה יותר שמרני ואיכותי מאג"ח או ממניה. בהרבה מקומות מצבן של ההלוואות עם הבטוחות וההתניות שניתנות, יותר טוב מאחזקה באג"ח סחירות".

לא לכך פילל האוזר

בעוד דאגתו המרכזית של האוזר נגעה לשקיפות במתן ההלוואות, הוועדה ממליצה ליישם הכללים הנהוגים בבנקים שלא נדרשים לחשוף את זהות הלווים ואת פרטי ההלוואה — ובכלל זה שיעור הריבית והיקף הביטחונות. הבנקים גם לא נדרשים לדווח על אירועי כשל פירעון. עם זאת, בכפוף לרף מהותיות מסוים, יידרש דיווח בנושא למפקח על הביטוח, האחראי על התנהלות הגופים המוסדיים, ובכלל זה על מצב של חדלות פירעון של לווה גדול.

עם זאת, הבנקים מחויבים לחשוף בדו"חות שלהם את היקף האשראי שהם מעניקים לשלוש קבוצות הלווים הגדולות ביותר שלהם, ולדווח על שיעור הפרשות לחובות מסופקים שהם ביצעו בגין קבוצה של לווים שיש חשש להחזר החוב שלהם.

הבנקים לא נדרשים לחשוף את זהות הלווה שלגביו בוצעה הפרשה לחוב מסופק אלא רק את סך ההפרשה שבוצעה, וכן הם נדרשים לדווח על פילוח ההלוואות שלהם ברמה סקטוריאלית, לנדל"ן, פיננסים וכו'. דווקא בהקשר זה, רמת הדיווח הקיימת היום של הגופים המוסדיים ביחס להלוואות פרטיות היא גדולה יותר, והם נדרשים לדווח מדי רבעון ב"דו"ח הנכס הבודד" בראשי תיבות את זהות הלווה, את קיומם או היעדרם של ביטחונות ביחס לכל הלוואה, את המח"מ, את שיעור הריבית, את הדירוג הפנימי שהעניק לה הגוף המוסדי וכן את היקף ההלוואה מסך התיק.

כך, למשל, חושף דו"ח הנכס הבודד של הראל כי ביטוחי המנהלים שלה העניקו שתי הלוואות פרטיות לאי.די.בי פתוח שבשליטת נוחי דנקנר שמקוטלגות תחת השם "הלוואות לא מובטחות — הלוואה אדב'". מהדו"ח עולה כי הדירוג הפנימי להלוואות עומד על +BBB, האחת, בהיקף של 24 מיליון שקל בעלת מח"מ של 1.26 שנים שנושאת ריבית שנתית של 5.9%, והשנייה, בהיקף של 28 מיליון שקל, בעלת מח"מ של 4.15 שנים שנושאת ריבית של 4.84%.

הלקח שנלמד מהראל

רק באחרונה הודיע אגף שוק ההון במשרד האוצר כי קנס את חברת הביטוח הראל בגין כשלים שנמצאו בדרך הענקת הלוואות פרטיות ובמעקב אחריהן. כהפקת לקחים ממליצה הוועדה, לדוגמה, לחייב את המוסדיים להחליף את פורום החוב שקיים היום, בוועדה מיוחדת למתן אשראי לא סחיר ולבצע הפרדה בין הגורם שמחליט על הענקת האשראי לגורם המעריך את האשראי שיעקוב, ימדוד ויעריך מעת לעת את האשראי שניתן.

במסגרת המסקנות הוחלט להשית על הגופים המוסדיים תקנות בשוק ההלוואות הפרטיות, בדומה לתקנות ועדת חודק שחלות היום רק על שוק ההלוואות הסחירות ומחייבות את המוסדיים בביצוע אנליזה כתובה לפני החלטת השקעה ומעקב הדוק ומתועד אחר הלווה ומצבו העסקי, ובכלל זה פגישות שוטפות עם החברה והתעדכנות ביחס למצבה הפיננסי. הוועדה סבורה כי יש לחייב את הגופים לבצע בדיקה מעמיקה ואנליזה כתובה לפני החלטת השקעה, וכן לנסח מדיניות כתובה ומפורטת ביחס לפרמטרים להענקת הלוואה פרטית וקביעת אמות מידה פיננסיות שנדרשות מהחברה המלווה. על האנליזות יהיה להתעדכן מדי תקופה והמוסדיים יידרשו לחזק את מערכי הבקרה והנהלים של עבודת ועדות האשראי שלהן.

עוד צפויה הוועדה להמליץ כי לא תיקבע מראש מגבלה על שיעור ההלוואות הפרטיות מסך כספי החוסכים המושקעים בשוק ההון, אך המוסדיים יידרשו להטיל על עצמם מגבלות כאלו באופן עצמאי — ולהגדיר מראש מה יהיה היקף ההלוואות מסך התיק. כל גוף מוסדי גם יידרש להגדיר מראש אילו עסקים ירצה לממן ובאילו היקפים.

אחת המסקנות המעניינות של הוועדה נוגעת להלוואות לצורך רכישה שליטה ממונפת, תחום שנשלט עד כה עד כה בידי הבנקים. כך, למשל, מימן בנק לאומי את רכישת השליטה של נוחי דנקנר בקונצרן אי.די.בי וכן את רכישת השליטה בתנובה על ידי קרן אייפקס ומבטח שמיר. באחרונה התקבלה החלטה אסטרטגית בבנק לאומי לחדול מלממן רכישת שליטה ממונפת שהבטוחה היחידה שלה היא מניות העסק הנרכש על רקע הסיכון הכרוך בכך.

אשראי לרכישת שליטה

כדי למנוע סיכון דומה בקרב הגופים המוסדיים מציעים בוועדה לאמץ את הנוהל המושת על הבנקים בנושא רכישת שליטה ממונפת. כך, למשל, יידרשו המוסדיים לדון אחת לתקופה באשראי שניתן, להגדיר מראש היקף חשיפה מותר לאשראי לרכישת שליטה, לדרוש ביטחונות הולמים ולבצע הערכות שווי עצמאיות לנכס הנרכש ועוד.

הוועדה שקלה לחייב את הגופים המוסדיים להשקיע גם מהונם העצמי (כספי הנוסטרו) בעת העמדת הלוואה פרטית, זאת כדי ליצור זהות אינטרסים עם ההלוואות המוענקות מכספי העמיתים. בסופו של דבר, הוחלט שלא להמליץ על דרישה כזו שצפויה לחסל את שוק ההלוואות הפרטיות על רקע ההון העצמי הקטן שמחזיקים גופים מוסדיים ביחס להון העצמי במערכת הבנקאית.

בשורה התחתונה, מסקנות הוועדה דווקא מכירות בחשיבות של קיומו של שוק הלוואות פרטיות בקרב הגופים המוסדיים כאלטרנטיבה להשקעה בשוק הסחיר וככלי המאפשר למוסדיים לגוון את תיק ההשקעות ולהשיג תשואה עודפת. עיקרי המלצות הוועדה מבקשים להגדיר כללי גזרה ברורים להבטחת בדיקה נאותה של החשיפה של המוסדיים לסיכון ומעקב שוטף אחר שינוי לרעה במצבו של הלווה.