תורת הפערים לפי שיכון ובינוי: יש עובדים באפריקה ויש עובדים בישראל
בכירי החברה נמצאים בצמרת טבלת פערי השכר. בחברה טוענים כי חישוב השכר מטעה מכיוון שיותר מ־90% מעובדי החברה מועסקים ביבשת אפריקה
האם ראוי להשוות את שכר בכירי החברה לשכר הממוצע של העובדים בישראל או שיש להביא בחשבון גם את השכר שמשלמת החברה לעובדים במדינות העולם השלישי?
לפי הדו"חות הכספיים של שיכון ובינוי ל־2012, עלות השכר הממוצעת של עובד בחברה עמדה על כ־5,000 שקל. שכר זה מציב את שני בכירי שיכון ובינוי, היו"ר לשעבר רוית ברניב והמנכ"ל עופר קוטלר, בצמרת טבלת פערי השכר בחברות הציבוריות, עם פערים של פי 189 (ברניב) ופי 117 (קוטלר) מהעלות הממוצעת של עובד בחברה.
אולם בשיכון ובינוי טוענים כי חישוב השכר הממוצע על בסיס כל עובדי החברה מטעה מכיוון שיותר מ־90% מעובדי החברה מועסקים ביבשת אפריקה. בחברה סיפקו נתונים שלפיהם עלות השכר הממוצעת של 1,039 עובדי החברה המועסקים בישראל עומדת על כ־20.3 אלף שקל לחודש. בהתבסס על שכר ממוצע זה, עלות שכרם של ברניב וקוטלר עומדת על פי 47 ופי 29 בלבד ביחס לעלות השכר של עובד בחברה, בהתאמה.
