בלעדי ל"כלכליסט": הפטנט שישמור על ביטוחי המנהלים בחיים

חברות הביטוח הגדולות מגבשות בימים אלו מוצר אלטרנטיבי לביטוחי המנהלים במתכונתם הקיימת, לאחר שהמפקח על הביטוח פרופ' עודד שריג אסר על שיווק פוליסות עם מקדם קצבה מובטח החל משנת 2013.

המפקח ביקש לאחרונה מחברות הביטוח לשלוח אליו הצעות למוצר ביטוחי חלופי, שיבדל את ביטוחי המנהלים מקרנות הפנסיה גם ביום שלאחר ביטול המקדם. מקדם קצבה מובטח מבטיח לחוסך שרוכש את הפוליסה כי גם אם תוחלת החיים במשק תעלה מעבר לידוע ביום שבו הצטרף לפוליסה, קצבת הפנסיה שלו לא תיפגע, וזאת בניגוד לקרנות הפנסיה - שבהן הקצבה עשויה להתכווץ עם עדכון לוחות התמותה. ל"כלכליסט" נודע כי בכוונת חברות הביטוח הגדולות להציע לשריג ביטוחי מנהלים שיבטיחו הגנה מסוימת מפני תנודות השוק.

חשש ליציבותן של חברות הביטוח

כספי החיסכון בביטוחי המנהלים כיום מושקעים בבורסה ולכן חשופים לתנודות בשווקים, כך שבשנים קשות כמו 2008 יכול החיסכון להתכווץ אפילו ב־20%. גם קרנות הפנסיה, המוצר המתחרה, חשופות לשוק ההון, אך מדינת ישראל מנפיקה להן (ולא לביטוחי המנהלים) אג"ח בשיעור של 30% מהתיק עבור תשואה מובטחת (אג"ח מיועדות), מה שמאזן במידת מה את התנודתיות של התיק. כעת, צפויות חברות הביטוח להציע למפקח לאפשר להן לשווק פוליסות שיבטיחו לחוסכים שירכשו אותן הגנה מפני הפסדים כבדים. כך, למשל, חברות הביטוח יוכלו להציע לחוסך תשואת מינימום של 1% על הקרן בחמש השנים הקרובות ואם התשואה בפועל תהיה גבוהה מ־1%, החוסך יזכה בתשואה בפועל אך יצטרך להעביר חלק ממנה לחברת הביטוח כפיצוי עבור ההגנה שקיבל.

עד שנת 1992 שיווקו חברות הביטוח פוליסות שהבטיחו תשואה של כמעט 5%, אך פוליסות אלו נאסרו לשיווק, וכדי להשיג את התשואה האמורה, זכו הפוליסות הישנות לאג"ח מסוג חץ שהנפיקה להם המדינה. בפיקוח על הביטוח אסרו את שיווק הפוליסות הללו מחשש ליציבותן של חברות הביטוח, שאם לא עמדו בהתחייבות התשואה, נאלצו להשלים אותה ללקוח מכיסן.

אלא שבמוצר החדש שמגבשות חברות הביטוח, ראשית, ההתחייבות לתשואה צפויה להיות תחומה בפרק זמן מוגבל ושנית, חברת הביטוח תגדר את הסיכון שלה באמצעות שימוש במסחר באופציות בשוק - שיטה הנהוגה בקרב חברות ביטוח בחו"ל, הנקראת גם "מסחר דינמי". בשיטה זו משתמש המשקיע במוצרי נגזרים, כלומר רוכש אופציות רכש (CALL) ומכר (PUT) בשוק בשילוב עם רכישת ני"ע, באופן שמגדר את החשיפה לנייר ומגביל את ההפסד במקרה שהנייר יורד בחדות. בשיטת מסחר כזו חברת הביטוח יכולה להחליט מראש כמה היא מוכנה להפסיד, ובמקביל היא תוחמת את הרווח שהיא יכולה להשיג.

בניגוד לפוליסות הישנות שבהן ההפסד או הרווח היו משתנים לא ידועים ותלויים בשוק ההון, בשיטת הגידור הסיכון הוא צפוי וחברת הביטוח יכולה לרתק הון כדי להיערך מראש למצב שהההפסד יתממש, ובכך להרגיע את דאגות הפיקוח באשר ליציבותה. לשם ההמחשה, התחייבות ביטוחי המנהלים היום להגן על הקצבאות מפני התארכות בתוחלת החיים מבוססת על הערכות בלבד לגבי תוחלת החיים הצפויה. עם זאת, הערכות אלה אינן ודאיות, ולכן המפקח לא יכול לדעת בדיוק כמה כסף חברת הביטוח צריכה לשים בצד למקרה שהתחזיות שלה יתבדו, ולכן החליט באחרונה לבטל את המוצר הזה מחשש ליציבותן של החברות במקרה של עלייה דרסטית בתוחלת החיים.

פוטנציאל לדמי ניהול גבוהים

בתקופה של מסחר תנודתי מאוד בבורסה ולאחר אחד המשברים החמורים בתולדות השווקים הפיננסיים ב־2008, לקוחות רבים עשויים להתעניין במוצר שיבטיח להם שהפנסיה שלהם לא תרד מתחת לשיעור מסוים או לחלופין תייצר להם תשואת רצפה עם אפשרות לאפסייד במקרה שהשוק יפרח. עם זאת, ספק עם חברות הביטוח יציעו למבוטחים תשואת רצפה גבוהה בעידן של ריביות אפסיות, ולכן, ככל הנראה ההתחייבות תהיה לשמירה לפחות על הערכים הריאליים של הקרן וייתכן שמעט יותר.

אישור המפקח למוצר כזה יכול להחזיר לביטוחי המנהלים את היתרון התחרותי שהם צפויים לאבד עם ביטול מקדם הקצבה, שכן ללא יצירת יתרון אחר למוצר, הופכים ביטוחי המנהלים למוצר שאינו שונה הרבה מקרנות הפנסיה שכיום דמי הניהול שלהן נמוכים משמעותית משל הביטוחים. הבטחת תשואת רצפה תאפשר לחברות הביטוח לגבות בגין המוצר דמי ניהול גבוהים משל קרן הפנסיה. מנגד, מוצר שכזה יפגע באפשרות של הלקוח לעבור מחברה לחברה וממוצר פנסיוני אחד לאחר, ובכך להגדיל את התחרות בין המוצרים מאחר שכחלק מההתחייבות לתשואת רצפה לפרק זמן מסוים, הלקוח אמור להתחייב לא להעביר את כספו לפחות לאותו פרק זמן.