נוחי דנקנר לפרופ' דיויד גילה: "מכירת משאב תקל על אי.די.בי בפירעון האג"ח"
בעל השליטה באי.די.בי נפגש עם הממונה על הגבלים עסקיים, וציין כי מכירת מונופול המלט למשפחת לבנת "תקטין את הריכוזיות במשק, שכן אי.די.בי משתחררת מנכס מהותי שלה"
נוחי דנקנר, בעל השליטה בקבוצת אי.די.בי, ושותפיו אברהם (בונדי) וצבי לבנת נפגשו בשבוע שעבר עם הממונה על הגבלים עסקיים, פרופ' דיויד גילה, בניסיון לשכנעו לאשר את העסקה למכירת גרעין השליטה (55%) בחברת משאב, מקבוצת אי.די.בי לידי משפחת לבנת תמורת 1.32 מיליארד שקל. העסקה משקפת שווי של 2.4 מיליארד שקל למשאב, שמחזיקה במלוא מניות מונופול המלט נשר ובמחצית ממניות חברת השינוע תעבורה.
עסקת המכירה נחתמה בפברואר השנה והשלמתה מותנית באישורו של גילה. בהמתנה לקבלת האישור, האריכו הצדדים בשבוע שעבר את המועד האחרון להשלמת העסקה ל־15 באוגוסט, וציינו כי הם שואפים להשלימה בהקדם האפשרי.
גילה, מצדו, טרם החליט עד כה אם לאשר את מכירת השליטה במשאב למשפחת לבנת, מאחר שהמשפחה כבר מחזיקה בכמה מונופולים חשובים של תשתיות במדינה (ובראשם חברת תעבורה שהיא מחזיקה כיום ישירות ב־50% ממניותיה), כמו גם מאחר שהריכוזיות בתחום זה עשויה להתגבר לאחר שתחזיק בשליטה גם בנשר.
במקביל, עומדת דרישת הממונה להפחית את ההנחה שמעניקה נשר לשני לקוחותיה הגדולים, הנסון ורדימיקס.
ל"כלכליסט" נודע כי דנקנר טען בפני הממונה כי העסקה טובה למשק הישראלי. "העסקה הזו יוצרת קבוצה עסקית חדשה - משפחת לבנת - ובמקביל מקטינה את הריכוזיות במשק, שכן אי.די.בי משתחררת מנכס מהותי שלה", אמר דנקנר לממונה. בעל השליטה באי.די.בי אף ציין בפני גילה כי השלמת העסקה תקל על אי.די.בי בפירעון איגרות החוב שלה.
אברהם וצבי לבנת טענו בפני הממונה כי אף שנשר היא מונופול מלט, ששולט ב־90% מהשוק, אין ישראל שונה ממדינות אחרות בסדר הגודל שלה וגם בהן קיים מפעל מלט גדול אחד שמספק את רוב צורכי המשק. הם טענו שההנחה שניתנת ללקוחות גדולים היא הכרחית, שכן אחרת, הם יעדיפו לייבא את המלט ממקורות עצמיים. עוד ציינו השניים כי למונופול של נשר אין משמעות מאחר שמחירי המלט מצויים בפיקוח.
בנוסף, בשבוע שעבר העבירה נשר לגילה חוות דעת כלכליות ומשפטיות שמתנגדות לדרישה לבטל את ההנחות הניתנות על ידי החברה לשני לקוחותיה הגדולים. לשם הכנת חוות הדעת שכרה נשר את שירותיו של הפרופ' למשפטים וכלכלה דניאל רובינפיד ושל מנחם פרלמן. רובינפיד מלמד באוניברסיטאות NYU וברקלי והוא בכיר לשעבר בתחום ההגבלים העסקיים בארה"ב. פרלמן היה בעבר הכלכלן הראשי של רשות ההגבלים.
השניים, יחד עם היועצים המשפטיים של נשר, טוענים כי ביטול ההנחות לא יביא להגדלת התחרות ולפתרון האופטימלי בענף. זאת, לטענתם, משום שבתעשייה כמו מלט - שבה נדרשות השקעות הוניות כבדות בהיקפים העשויים להגיע למיליארדי שקלים - עיקר ההשקעה הגבוהה היא בהקמת מפעלים ובציוד. אם ישאר גילה בעמדתו הדבר עלול לסכן את עסקת משאב, שכן מדובר בוויתור על נתח משמעותי מההכנסות. עם זאת, בחודשים האחרונים נרשמה עלייה משמעותית במחירי המלט כך שלא ברור אם משפחת לבנת תמהר לוותר על העיסקה.
נכון להיום, נמצאת משאב בבעלות כלל תעשיות (75%) ותאגיד המלט האירי CRH, שמחזיק ב־25% מהמניות. משאב מחזיקה כאמור ב־100% ממניות נשר, ואילו נשר שותפה עם משפחת לבנת בחלקים שווים באחזקה בתעבורה. במסגרת העסקה, הוסכם עוד כי נשר תרכוש ממשפחת לבנת את חלקה בתעבורה.
משפחת לבנת מחזיקה כיום ב־13.3% ממניות קבוצת אי.די.בי ושותפה עם נוחי דנקנר ומשפחת מנור בגרעין השליטה בקבוצה. לפי ההסכמות בין דנקנר למשפחת לבנת, במקביל להשלמת רכישת משאב תצא משפחת לבנת מגרעין השליטה באי.די.בי, וכך תפסיק להיכלל באותה קבוצת לווים של אי.די.בי ודנקנר.
ההפרדה מקבוצת הלווים של אי.די.בי תאפשר ללבנת לקבל הלוואה מבנקים בישראל לרכישת משאב. עם זאת, בשלב הראשון תמשיך משפחת לבנת להחזיק במניות אי.די.בי, ורק בהמשך היא תנסה לצאת לחלוטין מהשותפות באמצעות מכירת המניות לגנדן (חברת האחזקות הפרטית שבשליטת דנקנר) ולמשפחת מנור, או למצוא משקיע חדש.
עבור אי.די.בי, העסקה אמורה להקל את האתגרים הפיננסיים העומדים בפני הקבוצה, ובראשם פירעון חובות הענק לבעלי האג"ח ולבנקים.
