יש לפחות מרוויח אחד מההרפתקה המצרית

כשממירים את היחסים בין איש העסקים יוסי מימן לחברת EMG למספרים, נראה כי אלו מסתכמים ברווח של יותר מ־170 מיליון דולר. EMG הוקמה בשנת 2000 כדי לספק גז טבעי ממצרים לישראל ולמדינות אחרות.

בשותפות החזיקו בתחילה איש העסקים המצרי חוסיין סאלם (65%), חברת הגז המצרית (10%) ומימן, באמצעות קבוצת מרחב (25%). בנובמבר 2007 מכר מימן 4.3% ממניותיו ב־EMG לגופים מוסדיים בהובלת קרן תשתיות ישראל תמורת כ־93 מיליון דולר במזומן. במקביל, מכר 12.5% מניות לאמפל, עבורן קיבל 148 מיליון דולר במזומן ועוד 111 מיליון דולר במניות אמפל, ששוויין צנח לכ־5.5 מיליון דולר, מה שמביא את שווי התמורה שקיבל מימן לכ־250 מיליון דולר.

ממסמך פנימי שנחשף ב"כלכליסט" בדצמבר האחרון עולה כי מימן בעצמו השקיע בצינור הגז ממצרים כ־90 מיליון דולר, הכוללים שירותי ייעוץ, לובינג והוצאות שכר.

בנוסף, מימן טוען ששילם כ־90 מיליון דולר כמס לממשלת ישראל בשל עסקאות המימוש.

מימן נותר כיום עם כ־8% ממניות EMG, שערכן מתקרב לאפס. לאורך השנים אמפל לא חילקה דיבידנדים וכך גם EMG. מימן משך מאמפל כ־13.7 מיליון דולר כשכר בשנים 2006 עד 2011. בשורה התחתונה, כשסוכמים את המספרים, נראה ש־EMG ספגה מכה מהמאורעות במצרים, אולם מימן יצא ברווח.

המשקיע אחרון לדעת

אמפל פרסמה את הודעתה לבורסה בנוגע לביטול ההסכם בין ישראל למצרים ביום ראשון בשעה 20:14. אלא שבהודעתה של בזן, חברה אחרת שקשורה בהסכמי אספקת גז עם EMG, נכתב כי זו האחרונה קיבלה את ההודעה מספקיות הגז המצריות כבר ביום חמישי בערב. משקיע שרכש מניות אמפל במהלך יום ראשון ספג בתוך 24 שעות הפסד של 19.2% - שיעור הירידה של המניה ביום שני. מי שרכש את האג"ח של אמפל (סדרה א') ביום ראשון ספג הפסד בשיעור של עד כ־37%. בתגובה לכך, מסרו גורמים באמפל ל"כלכליסט", כי "אמפל היא חברה אמריקאית שפועלת על פי הדין האמריקאי. גם ביום ראשון לא היינו חייבים לפרסם זאת, אך ראינו לנכון לעשות זאת".

רשות ני"ע הישראלית סירבה להתייחס לעניין.

מחזיקי האג"ח סקפטיים

אמפל חייבת למחזיקי האג"ח שלה קרן של כ־700 מיליון שקל ועוד כ־150 מיליון שקל ריבית. בעלי אג"ח מסדרה ב', שסך החוב עבורה מסתכם בכ־450 מיליון שקל, חתמו בתחילת אפריל על מתווה להסדר חוב מול החברה, שבו נקבע כי תשלומי הקרן יידחו בשנתיים. עוד נקבע כי מחזיקי האג"ח מכל הסדרות יקבלו תוספת ריבית שתיקבע בהמשך, וגם אופציות ל־23% ממניות אמפל.

כיום המוסדיים סבורים כי "הסדר החוב שחתמה אמפל עם משקיעיה באפריל לא מחזיק מים".

מאמפל נמסר בתגובה, כי "פרק זמן של שנתיים הוא מספיק על מנת למצות את הליך הבוררות הבינלאומי מול מצרים".