בלעדי ל"כלכליסט": דרום קוריאה תשקיע 60 מיליון שקל בקרן החדשה של דני נווה
ארבע שנים אחרי שהקים את קרן Agate, יגייס נווה 200 מיליון שקל לקרן החדשה, מתוכם כ־30 מיליון שקל מכלל ביטוח. בקרן הראשונה, אליה גייס נווה 64 מיליון דולר, נמשכו לאורך השנים דמי ניהול בהיקף של כ־8 מיליון דולר
דני נווה, מייסד קרן ההון סיכון Agate Medical, השלים גיוס ראשוני בהיקף של 125 מיליון שקל להקמת קרן השקעות חדשה שתשקיע בחברות טכנולוגיה רפואית, כך נודע ל"כלכליסט". שני שלישים מהסכום שגויס מקורם בגורמים דרום קוריאניים, כשמחצית מסך הגיוס הראשוני מגיעה מממשלת דרום קוריאה עצמה והיתרה מגוף עסקי דרום קוריאני העונה לשם מאק (Mac), שמחזיק כיום בפורטפוליו של שבע קרנות השקעה.
השליש הנותר מגיע ממשקיעים נוספים שהבולט שבהם הוא כלל ביטוח, משקיעת מפתח בקרן הנוכחית של נווה, שהתחייבה להשקיע סכום של כ־30 מיליון שקל בקרן החדשה, לאחר ששניים ממנהלי ההשקעות שלה ביקרו לפני חודשיים בדרום קוריאה וביצעו בדיקת נאותות מקיפה. בסך הכל מבקשים נווה ושותפיו הדרום קוריאנים לגייס סכום של 200 מיליון שקל, ובימים אלו הם נמצאים במגעים עם חברות דרום קוריאניות להשקעה בקרן.
הקשר עם ממשלת דרום קוריאה נוצר בתיווכו של עו"ד עמיחי עורקבי, המשמש כקונסול הכבוד של דרום קוריאה בישראל, וכן באמצעות דורון דבי, לשעבר מנכ"ל חברת בוסטון סיינטיפיק - חברת רפואית מהגדולות בעולם - שנמנה עם צוות הניהול של מאק. מי שצפוי לנהל את הקרן הם נווה עצמו ודרום קוריאני בשם הונג שייצג את הקבוצה הדרום קוריאנית בסיועם של דבי ועורקבי. הקרן החדשה צפויה להשקיע 60% מהכספים שתקבל בחברות ישראליות ואת היתרה בחברות דרום קוריאניות.
ההחלטה של ממשלת דרום קוריאה להיכנס לתחום מדעי החיים נובעת מהחשיבות שמעניקה המדינה האסייתית לתחום, כאחד ממנועי הצמיחה של הכלכלה הדרום קוריאנית, כשהממשלה בסיאול רואה בישראל מוקד להמצאות ופיתוחים בתחום. עבור חברות ישראליות שהקרן תשקיע בהן, מדובר בהזדמנות להיחשף לשוק הדרום קוריאני - אחד השווקים המשמעותיים במזרח אסיה.
נווה סגר את הגיוס בקרן החדשה, לאחר שבסוף 2011 הסתיימה תקופת ההשקעה של הקרן הנוכחית, Agate. הקרן היתה אמורה לסיים את תקופת ההשקעה כבר בספטמבר 2011 ולעבור לתקופת שימור (תקופת השבחה ומימוש הנכסים), כשעל פי הסכם השותפות, דמי הניהול בה היו אמורים לרדת במעבר הזה באופן משמעותי. ממסמכי הקרן, שהגיעו לידי "כלכליסט", עולה כי בארבע השנים הראשונות לקיומה (תקופת ההשקעה) תקבל חברת הניהול שלה דמי ניהול בשיעור של 2.5% מהסכום שהתחייבו המשקיעים להשקיע בקרן, ולאחר מכן תהיה ירידה משמעותית בדמי הניהול ל־2%, כשאלה ייגזרו רק מהכסף שהושקע בפועל.
אלא שבפועל, כך נודע ל"כלכליסט", המשקיעים בקרן (בעיקר גופים מוסדיים) נעתרו לבקשת מנהליה והסכימו שדמי הניהול לא יירדו אלא יישארו במתכונתם המקורית וזאת לתקופה של שלושה חודשים נוספים (עד סוף 2011). במהלך שלושת החודשים הללו ביצעה הקרן השקעה אחת נוספת לשמונה שכבר ביצעה - בחברת VisionCare.
בתחילת 2012 ירדו דמי הניהול בקרן כקבוע בהסכם השותפות, אך מאז הקמתה ב־2007 טרם בוצעו אקזיט בקרן או שיערוך חיובי משמעותי, כשל"כלכליסט" נודע כי ה־IRR נטו של הקרן (תשואה פנימית) עומד על 1.05%–2.5%. זאת, בעוד שדמי הניהול ששילמו המוסדיים המשקיעים בה מאז הקמתה הסתכמו לכ־8 מיליון דולר - סכום מקובל בתעשיית קרנות ההון הסיכון.
חשוב לציין בהקשר זה כי גם קרנות נוספות שקמו באותה תקופה, דוגמת Vitalife2, Health7, Pitango5 ואחרות, המשקיעות בתחומי מדעי החיים, לא ביצעו עד כה ולו אקזיט אחד.
מודל ההשקעה של Agate קובע כי זו תתבצע בחברות שיבשילו לאקזיט בתוך 3–4 שנים, כך שתקופת המבחן לביצועי הקרן עומדת כעת לפניה כאשר בשלוש השנים הקרובות יידרשו מנהליה להשביח את ההשקעות ולממשן. מקורבים לקרן טוענים שחלק מההשקעות שביצעה הקרן נמצא לקראת הבשלה למכירה או למיזוג במהלך שנת 2012 או תחילת 2013, דוגמת ההשקעה בחברת לומניס (Lumenis) הישראלית שעומדת לפני הנפקה, חברת סנסימד (Sensimed) השוויצרית, ששם הצפי הוא להליך של מיזוג, וחברת אנג'יוסלייד (AngioSlide) האמריקאית שכבר נמצאת במגעים למיזוגה. אותם מקורבים מזכירים כי מדובר בתקופה קשה בשווקים, ובכל מקרה - התשואה על ההשקעות הקיימות בקרן, לפחות "על הנייר", היא חיובית.
הקרן הוקמה ב־2007 על ידי נווה (51) שכיהן כחבר כנסת מטעם הליכוד בשנים 1999–2007, וכשר הבריאות ב־2003–2006. לפני שנכנס לפוליטיקה, כיהן נווה בתפקיד בכיר בקופת חולים כללית, כך שצבר ניסיון רב בתחום הבריאות. הקרן שהוקמה עם פרישת נווה מהפוליטיקה יצאה לדרך בקול תרועה רמה. נווה גייס 64 מיליון דולר, ביצע כמה השקעות שזכו להד תקשורתי, אבל אט אט הקרן ירדה מתחת לרדאר. בדצמבר 2009 הודיעה הקרן כי רוני דוידוף, איש הביטוח, רכש חלק מאחזקותיו של נווה בחברת הניהול של הקרן תמורת מיליון דולר. ל"כלכליסט" נודע כי דוידוף, מבעליה של קבוצת דוידוף, העוסקת במתן שירותי בריאות וביטוח, שילם למעשה בעסקה סכום של 1.5 מיליון דולר.
האקזיט החלקי שביצע נווה, שמכר כאמור חלק מאחזקותיו לדוידוף, אינו נהוג, לכאורה, בתעשיית הקרנות. "לא מקובל למכור אחוזים מחברת הניהול למישהו חיצוני, וכשמוכרים, זה בדרך כלל למישהו מהתחום. זה נוגד את הכוונה של המשקיעים", אמר גורם בתחום. עם זאת, יש לציין שנווה קיבל את אישור המשקיעים בקרן למהלך, ועל פי מקורבים לקרן, מדובר דווקא באירוע שגרתי - רק באחרונה פורסם כי קרן ויולה מכרה 10% מאחזקותיה בקרן לבנק ההשקעות גולדמן זאקס, מה גם שדוידוף מביא עמו ניסיון בתחום שירותי הבריאות.
בחלוקת דמי הניהול השנתיים מקבל דוידוף כ־300 אלף דולר בשנה, נווה מקבל 400 אלף דולר בשנה (כשבנוסף הקרן מעמידה לרשותו רכב מסוג אאודי Q7), וכ־300 אלף דולר נוספים משולמים מתוך הקרן לניהול המקצועי שלה ולהחזר הלוואות לכלל ביטוח - שהיא כאמור, משקיעה בולטת בקרן.
מכאן עולה כי דמי הניהול שמשלמים עמיתי הגופים הפנסיוניים לניהול המקצועי של הקרן משמשים ברובם המכריע את נווה ודוידוף, כאשר ל"כלכליסט" נודע כי לאחרונה בוצעה שורה של חילופי גברי בדרג המקצועי בקרן וחלק מהם אף פוטרו. כך, למשל, צחי ברגר שהיה שותף להקמת הקרן, עזב כעבור שנה ובמקומו מונה דניאל קרן, שגם הוא עזב כעבור כשנה, בשל עיסוקים אישיים ועסקיים אחרים. במקומו צירף נווה את חנן שניידר, שאחראי כיום על השקעות הקרן, וניהל בעבר את תחום הפרייבט אקוויטי בדיסקונט. יצוין כי בימים אלו מתנהל מו"מ על קיצוץ שכרו. עבור קרן שקיימת ארבע שנים בלבד - מדובר בתזוזות רבות יחסית.
