מנהלי הקופות הסקטוריאליות: "זה לא רק ניהול הכסף עצמו, אנחנו פשוט לא חמדנים"

"זה לא רק עניין של ניהול כספים. אנחנו פשוט לא חמדנים", כך אמר רואה חשבון שלומי נידם, המנהל 741 מיליון שקל בקופת הגמל הגומל של הסתדרות המורים. 0.24% הוא שיעור דמי הניהול שגבתה הקופה מעמיתיה, שהם גם הבעלים. הקופות הפרטיות, אלה של בתי ההשקעות וחברות הביטוח, גובות בממוצע פי ארבעה.

בדיקת "כלכליסט" שפורסמה אתמול העלתה כי כאשר משווים את התשואות נטו, כלומר התשואות לאחר ניכוי דמי ניהול, של קופות הגמל הסקטוריאליות - מפעליות וענפיות - לתשואות של הפרטיות, עולה כי מי שהביא את הערך הגבוה ביותר לעמיתים הן הראשונות. הסיבה היא שילוב של תשואות טובות, גם אם לא הכי טובות, ודמי ניהול נמוכים מאוד, כ־0.3% בממוצע ב־2010.

חישוב פשוט שערך מנכ"ל קופת הגמל של ההנדסאים והטכנאים, דביר כרמון, מסביר את הפער העצום הזה, שבא לידי ביטוי בעשרות אלפי שקלים בעת הפרישה. "בקופות הפרטיות דמי הניהול הולכים לא רק לכיסוי הוצאות השכר של מנהלי הקופה, אלא גם לכיסו של סוכן הביטוח, היועץ הפנסיוני ולצורכי הפרסום המסיבי", אמר כרמון. "בית השקעות צריך לגלם בדמי הניהול שהוא גובה גם את כל ההוצאות האלה, ואת הרווח של בית ההשקעות עצמו. קח, לדוגמה, דמי ניהול בסיסיים שדרושים לניהול הקופה, בערך 0.4%; לזה צריך להוסיף עוד עמלת הפצה בשיעור 0.25%, עוד 0.5%–0.6% לסוכן ביטוח וכבר הגענו לכ־1.2%. וזה עוד לפני שהכנסנו את הרווח של בית ההשקעות או חברת הביטוח, את ההלוואות שצריך להחזיר על הרכש של הקופה מהבנקים בזמנו, את הפרסומות, השיווק וכדומה".

יצור חריג בשוק מעונב

הקופות המפעליות והענפיות הן יצור חריג בשוק ההון המעונב. ראשיהן לרוב עומדים בהנהלת ארגון עובדים, והם לפעמים אפילו חסרי השכלה פיננסית רשמית. ההשקעות שלהן סולידיות מאוד יחסית, מה שלרוב אומר אחזקה בתיק מניות קטן, ללא קשר למצב השוק, השקעה באג"ח קונצרניות באופן סלקטיבי מאוד ורק אם הן מדורגות A ומעלה, וכדומה. "המטרה שלנו אינה רווח מיידי ואין עלינו לחץ לקחת סיכון גבוה", אמר נידם. "מצפים מאיתנו לחשוב רק על הטווח הארוך". חבר בהנהלה של אחת מקופות הגמל הגדיר זאת פעם כך: "העמיתים בקופה זה האנשים שאתה יושב איתם בצהריים בחדר האוכל. אף אחד לא רוצה לאכול לבד".

לא צריך להסיק מכאן שהכל טוב בקופות הסקטוריאליות. הן ידעו רגעים לא נעימים. אותם כשלים בניהול הקופות הם שגרמו לסלידה ההולכת וגוברת של משרד האוצר מהן, אם כי במשרד לא יודו בכך רשמית. באגף שוק ההון, הביטוח והחיסכון באוצר מצטטים כותרות עיתונים מתחילת העשור על הניהול הכושל של ההסתדרות את חסכונות החברים בה, השקעות והוצאות לא ברורות של קופת הגמל של עובדי אל על לפני שלוש שנים, הצורך להעביר את קרן הפנסיה של ההסתדרות הלאומית לניהול מורשה ועוד. אולם בטווח הארוך, מִספרים הם מספרים, ובסופו של דבר, כפי שהראתה בדיקת "כלכליסט", איתם קצת קשה יותר להתווכח.

איך גובים דמי ניהול נמוכים

רוב הקופות הסקטוריאליות מרכזות את החלטת ההשקעות בידי ועדת השקעות, שמורכבת מנציגי ארגון העובדים עצמו, מדירקטורים חיצוניים ומיועצים חיצוניים שמגיעים לרוב מבתי השקעות, יועצי ניהול סיכונים ועוד. החלטות הוועדה מועברות למתפעלי ומנהלי ההשקעות, וכאן נעוץ עיקר הסיבה לגביית דמי הניהול הנמוכים. כל התקשרות עם גוף חיצוני נעשית במכרז נפרד - שירותי ברוקראז', שירותי משמורת ועוד. הגודל של הקופה מאפשר לה להשיג עמלות נמוכות מאוד, בעוד שקופות קטנות יותר מתאגדות דרך אגף הפנסיה של ההסתדרות להוצאת מכרז לשירות כלשהו. העמלות הנמוכות שמושגות בו מכתיבות את תנאי השוק לכלל הקופות הסקטוריאליות.

כך, לאחרונה הוריד מכרז שערך אגף הפנסיה לקופות הסקטוריאליות את עמלת שירותי התפעול - האופן שבו העמית מפקיד ופודה כסף, אופן שינוי המסלולים וכדומה - לבנקים ולבתי השקעות ל־0.035%, ירידה של כ־60% לעומת המחיר במכרז הקודם.

נוסף על כך, העובדים מקבלי השכר בקופות הם ספורים, כולל דירקטורים חיצוניים. ראשי הקופה לרוב מקבלים את משכורתם מעבודתם העיקרית בארגון העובדים עצמו, כך שמלבד פקידים, כל השירותים ניתנים במיקור חוץ. מלבד אלה אין לקופות הוצאות.

ההשקעות עצמן של הקופות הסקטוריאליות נחשבות לסולידיות מאוד. "אם פסגות, לדוגמה, ממליץ ש־25% מהתיק לפחות יהיה במניות, אנחנו נחזיק 12%", אמר ריקי בכר, יו"ר קופת הגמל של עובדי דיסקונט, המשמש גם יו"ר הוועד בבנק. הקופות של נידם וכרמון ישקיעו באג"ח מדורגות A ומעלה בלבד, וגם זה באופן סלקטיבי מאוד.

אין זה אומר שהקופות לא נופלות כאשר השוק כולו נופל, כפי שהיה בשנה האחרונה, אבל אז גם הנפילה רכה יותר. כך, מנובמבר 2010 עד אוקטובר 2011 רשמו כלל הקופות הסקטוריאליות תשואה שלילית ממוצעת של 0.4%, בעוד שהקופות הפרטיות הציגו תשואה שלילית ממוצעת של כ־1.5%.