בלעדי ל"כלכליסט" - עתירה משפטית מאיימת על חלוקת הדיבידנד הענק של בזק

חברת סגל לוי ייזום ונכסים מאיימת על חלוקת הדיבידנדים האגרסיבית של שאול אלוביץ' בחברת בזק. תביעה דומה הגישה לפני כשנה וחצי החברה כנגד חברת פרטנר של איש העסקים אילן בן דב, שאיגרות החוב שלו הוחזקו על ידה.

בעתירה שהגישה סגל לוי, שמחזיקה באג"ח של בזק, נטען כי בזק לא יכולה לחלק דיבידנד של 3 מיליארד שקל לבעלי המניות משום שהיא גייסה את הסכום בבת אחת באמצעות הנפקת שלוש סדרות אג"ח לפני כשבועיים - ולא לאורך שלוש שנים. הגיוס המיידי, לטענת סגל לוי, מוביל לירידה בתשלום הריבית על האג"ח של בזק כבר מעכשיו.

ל"כלכליסט" נודע כי בעקבות העתירה, שופטת בית המשפט המחוזי בת"א, דניה דרת מאיר, הורתה לרשות ני"ע להגיש עד יום ראשון הקרוב חוות דעת שתקבע האם חל שינוי ביכולת החברה לעמוד בפרעון חובותיה.

מה דעתך על מניית בזק:

•  
•  
•  
•  
•  

קנייה חזקה

קנייה

המתן

מכירה

מכירה חזקה

במקרה שהרשות תקבע כי חל שינוי לרעה, בית המשפט עשוי לבטל את ההחלטתו ממרס אחרון, שבה אישר לבזק לחלק את הדיבידנד במנות חצי שנתיות (חצי מיליארד שקל מדי שישה חודשים) בין 2013-2011. עד כה חילקה בזק דיבידנד של חצי מיליארד שקל ובכוונתה לחלק עוד 2.5 מיליארד שקל נוספים.

חלוקת הדיבידנד הראשונה התאפשרה למרות שבזק לא מקיימת את "מבחן הרווח". במצב כזה, שבו אין בחברה יתרות ראויות לחלוקה, ישנה אפשרות לפנות לבית המשפט ולאפשר הפחתת הון וחלוקה של הדיבידנד.

בזק עשתה זאת, ובסוף ינואר האחרון הגישה בקשה לבית המשפט לאפשר לה את החלוקה. בקשה זו נתמכה בחוות דעת של גיזה־זינגר־אבן שלפיה "לא קיים חשש סביר כי הפחתת ההון בסך 3 מיליארד שקל תמנע מהחברה את היכולת לעמוד בהתחיבויותיה".

בפברואר דיווחה בזק כי היא צופה שדירוג החוב שלה ישאר ברמתו הנוכחית (–AA) וכי להערכתה, גם מידרוג לא תשנה אותו ותותיר אותו ברמה של Aa1.

אלא שכעת טוען עו"ד שחר בן מאיר, שמייצג את סגל לוי כי חוות הדעת של גיזה אינה רלוונטית, וכי הדירוג של מידרוג היה רלוונטי לאותה תקופה - אולם לקראת גיוס החוב הוכנסה בזק לרשימת מעקב. בן מאיר מדגיש כי אין צורך להפסיק את חלוקת הדיבידנד, אלא שיש לחייב את בזק להגיש חוות דעת מעודכנת מטעמה שתוכן על ידי גיזה ותבחו את המסקנות הקודמות.

בן מאיר יוצא למעשה נגד העובדה שבזק נטלה חוב של 3 מיליארד שקל כדי לשרת אינטרס של בעל המניות העיקרי שלה, וטוען שבית משפט איננו יכול לאשר חלוקה של 3 מיליארד שקל שלוש שנים מראש, מאחר שמדובר בתקופה ארוכה בה משתנות הנסיבות מעת לעת.

לאור זאת, בזק חזרה ופנתה לגיזה וכלכלני החברה אישררו את הערכתם והבהירו כי הפחתת ההון בסך 3 מיליארד שקל תמנע מבזק את היכולת לעמוד בחובותיה. אף על פי כן, השופטת קרת־מאיר לא הסתפקה וביקשה את חוות רשות ני"ע.

בזק אף פנתה לעו"ד פיני רובין שהגיש בשמה התנגדות חריפה ובה ציינו כי החלטת בית המשפט לחלוקת הדיבידנד סופית.

בזק כאמור אינה החברה הראשונה שבן מאיר מקשה עליה. ב־2009 הוא ניהל מאבק נגד פרטנר, שביקשה להפחית הון ולחלק דיבידנד של 1.4 מיליארד שקל. בן־דב, בעל השליטה נכנס עימו למו"מ שבסופו נקבעה פשרה, לפיה הגדלת הריבית באג"ח של פרטנר, תבוצע בהתאם לירידת הדירוג של האג"ח.