מאחורי ההסדר בטאו: דרישה של רשות ני"ע להוסיף הערת "עסק חי"

עוד לא עברו 24 שעות מהרגע בו הגיש אילן בן דב, בעל השליטה בטאו, את הצעתו להסדר חוב מול מחזיקי האג"ח סדרות ב' ו-ג', וכבר מתבררת הסיבה מאחורי המהלך. לפני כשלושה שבועות הציבה רשות ניירות ערך לטאו שתי דרישות: הראשונה, פרסום מחדש של דו"חות הרבעון הראשון תוך הצגה של תזרים מזומנים עדכני שיציג את גרעונה הצפוי של החברה ב-2013. הדרישה השנייה הינה בעלת משמעות קריטית – הוספת הערת "עסק חי" לדו"חות החברה.

על פי ההצעה לבעלי האג"ח ביקש בן־דב מבעלי האג"ח של טאו מסדרות ב' ו־ג' לוותר על יתרת החוב של החברה אליהם, וזאת כנגד הקצאה של 50% ממניותיה של סאני שבשליטת בן־דב לטאו (55% בניטרול מניות סאני שמוחזקות בידי חברה בת שלה), כך שהאחרונה תהפוך לבעלת השליטה בסאני.

בן־דב מחזיק כיום בכ־70% ממניות טאו, אשר נסחרו לפי שווי שוק של 43 מיליון שקל (נכון למועד שטרם פרסום ההצעה להסדר החוב). החברה נושאת על גבה גירעון של כ־360 מיליון שקל בהון העצמי. אם יתקבל הסדר החוב של טאו במתווה הנוכחי, בעלי האג"ח יוותרו על חוב בשווי נוכחי של כ־425 מיליון שקל וכנגד זאת, יקבלו 23%-24% ממניות טאו שהנכס העיקרי שלה יהיה אחזקה של 63% במניות סאני - החברה הסבתא של מפעילת הסלולר פרטנר.

סאני נסחרה טרם ההודעה לפי שווי של 1.1 מיליארד שקל והסדר החוב החדש, אמור להערכת מנכ"ל טאו תשואות, יוסי ארד, להפוך גם את טאו לחברה בשווי של 1.2-1 מיליארד שקל. בשיחה עם "כלכליסט" ציין אתמול ארד, כי אם כך אכן יקרה, יזכו בעלי אג"ח ב' ו־ג' לפיצוי בשווי של 300-240 מיליון שקל, וזה בתסריט האופטימי. במלים אחרות, בן־דב הציע תספורת של כ־40%.