בלעדי ל"כלכליסט": אייפקס העלתה את השווי של פסגות ל-3.7 מיליארד שקל
באוקטובר 2010, כשקרן אייפקס רצתה לרכוש את פסגות, היא כופפה את המוכרת קרן יורק ורכשה את בית ההשקעות בהנחה של 10% ולפי שווי של 2.75 מיליארד שקל. עברו רק חודשיים ואייפקס משערכת את אחזקתה כלפי מעלה ב־34%
בימים האחרונים קיבלו המשקיעים בקרן אייפקס את הדו"חות השנתיים ל־2010. להפתעתם, הם גילו כי ההשקעה הטרייה של הקרן, רכישת השליטה בבית ההשקעות פסגות שהושלמה רק בסוף אוקטובר 2010, כבר מניבה רווחים "על הנייר". ל"כלכליסט" נודע כי נכון לסוף 2010, קרן אייפקס שיערכה את שווי אחזקתה בבית ההשקעות פסגות בסכום הגבוה פי 1.3 מעלות השקעתה בו. במילים אחרות: הקרן קובעת שבתוך חודשיים (מסוף אוקטובר ועד דצמבר 2010) קפץ שוויו של פסגות ב־34%.
בשלהי 2009 נחתמה העסקה שבמסגרתה מכרה קרן יורק את השליטה (76%) בבית ההשקעות פסגות לידיה של קרן אייפקס שבניהולה של זהבית כהן. העסקה נעשתה לפי שווי של 3.09 מיליארד שקל (כאשר קרן מרקסטון מחזיקה עד היום ביתרת המניות של פסגות, 24%).
אלא שחודשים ספורים לאחר חתימת ההסכם, בפברואר 2010, התפוצצה פרשת חשבון הנוסטרו של פסגות. רשות ני"ע החלה לחקור חשדות להרצת ני"ע בחשבון הנוסטרו של פסגות על ידי שניים מעובדיו. מלבד זאת הועלה חשד שגם שניים מבכירי בית ההשקעות היו מעורבים בפרשה - מנכ"ל פסגות באותם ימים, רועי ורמוס, ומנכ"ל פסגות ני"ע, שי ירון.
עם התפוצצות דבר החקירה החלו בפסגות ובאייפקס לנהל מו"מ להפחתת מחיר העסקה בתקווה כי הפרשה תסתיים בעסקת טיעון. אלא שבספטמבר 2010, שבועות ספורים לפני המועד לסגירת העסקה ("קלוזינג"), החליטה רשות ני"ע להעביר את תיק החקירה לפרקליטות בהמלצה להגיש כתב אישום כנגד המעורבים.
כך יצא שעסקת פסגות־אייפקס נסגרה סופית באוקטובר 2010, כשאייפקס הצליחה להוריד את שווי העסקה ל־2.75 מיליארד שקל. והנה, חודשיים לאחר שאייפקס הגיעה למסקנה שפסגות שווה 2.75 מיליארד שקל בלבד, היא משערכת את בית ההשקעות בספרים לפי שווי של 3.68 מיליארד שקל.
באייפקס סירבו להסביר כיצד פסגות שווה היום אפילו יותר מהשווי המקורי שיוחס לו לפני התפוצצות פרשת חשבון הנוסטרו. יתרה מכך: מאז העברת השליטה מיורק לאייפקס, פסגות לא הציג ביצועים מרשימים שמצדיקים בהכרח את השיערוך הנדיב.
לדוגמה, בשלהי אוקטובר 2010 (מועד סגירת העסקה בין יורק לאייפקס וקביעת תג המחיר לבית ההשקעות) ניהל פסגות נכסים בהיקף של 140 מיליארד שקל - שמהם הוא גוזר את ההכנסות מדמי הניהול. ואולם בסוף 2010, המועד שאליו מתייחס השיערוך החדש, ירד היקף הנכסים ב־5% ל־133 מיליארד שקל. זאת, חרף עליות שנרשמו באותה עת בשוקי ההון שהעלו את שווי הנכסים. הסיבה לירידה בהיקף הנכסים של פסגות היו הפדיונות שרשם בית ההשקעות - הן בקרנות הנאמנות והן בקופות הגמל, שני תחומים שבהם הוא מחזיק בנתח שוק מוביל.
ב־2010 כולה רשמו קופות הגמל של פסגות צבירה שלילית (נטו) של 1.145 מיליארד שקל. אמנם חלק לא מבוטל מהחוסכים של פסגות מחזיק בקופות נזילות, אך לשם השוואה, כלל גמל - שהוא הגוף השני בגודלו בענף הגמל, וגם אצלו יש קהל לקוחות מבוגר עם קופות נזילות - רשם צבירה חיובית (נטו) של 21.4 מיליון שקל. חשוב מכך: ב־2010 כולה עברו 385 מיליון שקל מהקופות של פסגות לקופות של המתחרים. יודגש כי היקף ההעברות הגדול ביותר, 220 מיליון שקל, בוצע בחודשים ספטמבר, אוקטובר ונובמבר. כלל גמל, לעומת זאת, רשמה העברות חיוביות באותה שנה של 191 מיליון שקל.
גם בתחום קרנות הנאמנות פסגות לא רווה נחת. ב־2010 פדו הקרנות של פסגות 2.9 מיליארד שקל. בשלהי 2010 ביצע פסגות מהלך דרמטי שבו העלה את דמי הניהול בקרנות הכספיות, וכתוצאה מכך ספג פדיונות גבוהים בחודשים האחרונים של השנה, אך גם בנטרול הפדיונות הללו, נפדו כמיליארד שקל מהקרנות המסורתיות של פסגות.
בעוד שבאייפקס משוכנעים שהשווי של פסגות עלה מאז הרכישה, המשקיעים בבתי ההשקעות המתחרים פחות אופטימיים לגבי ההשקעות שלהם.
כך, למשל, מניית בית ההשקעות אקסלנס ירדה מאז הקלוזינג של עסקת פסגות ב־3.6%, ומניית דש איפקס איבדה באותה עת 2.6% מערכה.
חרף הפדיונות בקרנות ובקופות הגמל של פסגות, באייפקס מצאו לנכון לשערך את ההשקעה כלפי מעלה. אלא ששיערוך כאמור עלול לעלות להם ביוקר. מ־2009 מחזיקה מרקסטון ב־24% מפסגות. אייפקס מעוניינת לרכוש את חלקה של מרקסטון וניהלה איתה מגעים בעניין. אלא שמרקסטון דרשה אופציה לקבלת תשלום נוסף אם אייפקס תמכור בעתיד את פסגות לפי שווי גבוה יותר. אך אייפקס סירבה לדרישה והמו"מ נתקע. כעת מספקת אייפקס למרקסטון תג מחיר חדש לבית ההשקעות, הגבוה ממחיר העסקה עם קרן יורק, באופן שייקר את רכישת חלקה של מרקסטון בבית ההשקעות.
מקרן אייפקס נמסר בתגובה: "בהיותה קרן פרטית, אייפקס אינה מגיבה על השווי בספרים של חברות שהיא מחזיקה בהן".