רשות ני"ע: קרב צמוד בין הכלכלן למשפטן

אחרי בחירת החשכ"לית החדשה אתמול, יתפנה שר האוצר יובל שטייניץ לאיוש התפקיד הבא - יו"ר רשות ניירות ערך. זוהר גושן, היו"ר הנוכחי, יעזוב את התפקיד בחודש הבא.

ל"כלכליסט" נודע כי שני המועמדים הסופיים כרגע הם שוני אלבק, היועץ המשפטי של רשות ני"ע, ופרופסור שמואל האוזר, דקאן המכללה האקדמית בקריית אונו ומי ששימש במשך 17 שנה, עד 2006, ככלכלן הראשי של רשות ני"ע.

בניגוד לסברה שרווחת אולי עד כה, ועדת הכשירות שהקים שטייניץ עדיין לא התכנסה, ולא יהיה לה משקל בבחירת המועמד. תפקידה יהיה לבדוק אם המועמד או המועמדים שבחר שר האוצר כשירים לכהונה מבחינת ניגודי עניינים, או בעיות אפשריות אחרות. עוד נודע ל"כלכליסט" כי שטייניץ נפגש עד כה עם כמה מועמדים, ובהם דורית סלינג'ר, ראובן קובנט, פרופ' אסף חמדני, אלבק והאוזר, וזימן לפגישה שנייה את האוזר ואלבק - מה שמצביע על מירוץ צמוד בין השניים.

זוהר גושן. תומך באלבק צילום: עמית שעל

ההערכות בשוק ההון הן כי אלבק הוא המועמד בעל הסיכוי הגדול ביותר, גם בשל מעמדו הבכיר בהנהלת רשות ני"ע כיום, גם בשל הגיבוי שלו הוא זוכה במערכת הפוליטית, ובעיקר בשל לובינג מסיבי שמפעילה עבורו שורה של מקורבים למשרד האוצר. נוסף על כך, מועמדותו לתפקיד זוכה לגיבוי מוצק מצד גושן עצמו, והוא מקורב גם למשה טרי, חבר ועדת הכשירות, שכאמור לא יהיה לה תפקיד בבחירה אלא רק בפסילת מועמדים של השר.

אבל לצד היתרונות של אלבק, כאיש "ענייני שמכיר את השטח", עולות גם שאלות כמו חוסר הניסיון שלו בניהול. אלבק שימש בחמש השנים האחרונות כראש המחלקה המשפטית ברשות, ובמשך ארבע שנים קודם לכן היועץ המשפטי של הרשות להלבנת הון. לפני כן היה עורך דין מן השורה.

רקע אקדמי וניסיון ניהולי עשיר

שמו של פרופ' שמואל (שמוליק) האוזר, שהיה שותף בכיר בעיצוב וביישום המהלכים שנקטה הרשות בעת עבודתו בה, הועלה כמועמד גם בבחירות הקודמות, בדצמבר 2007, שבהן נבחר זוהר גושן.

האוזר שימש יו"ר הוועדה הציבורית "האוזר 1", שהוקמה כדי להסדיר את פעילותם של עושי שוק בבורסה בתל אביב, ו"האוזר 2", שהמליצה על דרכים למזעור מניפולציות בשוק ההון. כן היה האוזר מרכז וחבר ועדת פרוקצ'יה שמינה יו"ר הראשות לשעבר טרי, ב־2004, להסדרת זירות מסחר חלופיות בשוק ההון.

שמואל האוזר

"הרפורמות שלו הביאו לחסכונות של מיליארדים באיגרות החוב הממשלתיות, כשהצליחו להכניס לפה בנקים זרים", מספר בכיר לשעבר באוצר שבא במגע עם עבודתו. "אם עד אז הבנקים הזרים זכו ב־0.5% מהמכרזים, בעקבות הרפורמות שלו הצלחנו להכניס כ־50% בנקים זרים".

הבכיר מציין כי לצד הרפורמות והידע המקצועי, מתנהל האוזר בנועם הליכות, ואחת התכונות הבולטות שלו היא עבודת הצוות. "הוא איש מדהים. הוא מאוד צנוע ובעל יכולת מרשימה בקבלת החלטות בצוות - אי אפשר לקדם דברים בלי עבודת צוות טובה וזה חלק מהניסיון הניהולי שלו. הוא הרי פגע בבנקים במיליארדים והם עדיין אוהבים אותו. הוא יודע להוביל שינויים בהסכמה ובנועם".

האוזר מביא איתו רקע מהאקדמיה בשילוב עם ניסיון ניהולי ברשות עצמה, מה שמבדיל אותו מיתר המתמודדים. "להרבה תפקידים במשק מביאים או אנשים שהם חסרי רקע בתחום או אנשי אקדמיה תלושים", אומר הבכיר. "יש מעט מאוד אנשים שהם גם בעלי רקע אקדמי וגם בעלי ניסיון ניהולי מתאים. באופן כללי אני חושב שלא צריך למנות לרשות משפטן - זה לא בולשת חוקרת; המוקד פה הוא הרפורמות שנועדו לטפל בריכוזיות במשק, כי המשק שלנו מאוד ריכוזי ולא תחרותי".

מומחה במימון

האוזר היה דירקטור בחברת מעלות, וכיום משמש דירקטור בחברת מגדל, חבר בורסה וחברת גאון בית השקעות תעודות סל. בשנת 2007 הוא ייסד, עם עומרי לוי, את מועדון ההשקעות בחברות סטארט־אפ - SIC - העוסק בהשקעות וגיוסי הון פרטי למיזמים שונים של סטארט־אפים בתחומי החומרה, התוכנה, התקשורת והסלולר. החברה המתמחה בגיוס ממשקיעים פרטיים (אנג'לים) עבור חברות סטארט־אפ בשלב הראשון של מימון פיתוח מוצרים חדשניים לקראת יישומם, ובשלב השני, מימון באמצעות חברות הון סיכון (VC).

האוזר נחשב למומחה בעל שם עולמי במימון ובשוק ההון, בעל קשרים ענפים בישראל ובעולם עם גופים המחפשים השקעות. הוא בעל תואר ראשון בסטטיסטיקה וכלכלה, תואר שני עם התמחות במימון ודוקטורט מאוניברסיטת טמפל בפילדלפיה, ארה"ב. האוזר הוא פרופסור מן המניין באוניברסיטת בן־גוריון בנגב וכן, כאמור, דקאן הפקולטה למינהל עסקים בקריה האקדמית אונו.

האוזר צפוי להיות פחות נוקשה ביישום חוק האכיפה המינהלית החוק מעניק לרשות סמכויות לנהל הליך אכיפה משלב החקירה ועד שלב הטלת העונש. עפ"י הערכות האוזר צפוי ליישם את החוק באופן פחות נוקשה מאלבק גולן חזני והדס שפר לכתבה המלאה 

האוזר זכה בכמה פרסים על עבודות מחקר בשוק ההון הישראלי בארץ ובעולם, ובהם פרס המדען המצטיין באוניברסיטת בן־גוריון לשנת 2006. הוא פרסם מחקרים רבים במסגרת המחלקה הכלכלית של רשות ניירות ערך, ועשרות מאמרים בכתבי עת מקצועיים בישראל ובעולם, דוגמת Journal of Finance, Journal of Financial Economics, Review of Financial Studies ועוד.

עבודותיו של האוזר כוללות מגוון רחב של נושאים, ובהם עבודה על השוואת זכויות הצבעה שבעקבותיה שונה חוק ניירות ערך, שאסר על הנפקת מניות שנבדלות בזכויות ההצבעה שלהן, עבודה על השימוש בזכויות הצבעה על ידי משקיעים מוסדיים, כמה עבודות על יעילות השוק ביחס להנפקות ראשונות והנפקות חוזרות, וביחס לקשר בין רווחיותן של החברות לבין מבנה השליטה בהן, מדיניות הדיווידנדים של החברות ומדיניות השכר של המנהלים, בחינה של מידת יעילותן של שיטות המסחר בבורסה בכלל ושל שיטת הרצף בפרט.

נוסף על כך, פירסם האוזר עבודות על ה"ערך" של הערכות השווי בישראל, ועל האפשרויות לעשות מניפולציות בשוק מעו"ף בימי פקיעה, על הקשר בין ריכוז שליטה לבין רווחיות (התמורה לבעלי המניות), שיטת החיתום, מדיניות השכר בישראל, שיטת המסחר, הנפקות ראשונות ועוד.

"מבחינת הידע, אין מה להשוות בין האוזר לאלבק. האוזר כתב עשרות מאמרים שהתפרסמו בכתבי עת עולמיים בנושא שוק ההון הישראלי, ונחשב בעל שם עולמי", אומר גורם המקורב לנושא. "המטען הניהולי שלו, כמי שמנהל 100 מרצים ואלפי סטודנטים, עדיף בהרבה. הוא שימש דירקטור בכמה חברות ומכיר את הנושא מקרוב, כשמולו נמצא עורך דין ללא ניסיון מעשי ממשי. אפילו בתוך הרשות יש להאוזר יותר ניסיון. הוא היה שם 17 שנה ומכיר את העסק לפני ולפנים".

אחיו של אלבק מחזיק בשליטה בחברה ציבורית

שוני אלבק צילום: אוראל כהן

המצדדים במינויו של אלבק מציינים בעיקר את הפרקטיות שלו. "הוא בחור חכם, מאוד פרקטי, דבר שעכשיו חסר ברשות שמנחיתה בוקר וערב כל מיני הנחיות", אומר עו"ד בכיר שעובד באופן קבוע עם הרשות, "שוני יהיה גורם ממתן. הוא מבין את השוק, ולדעתי הוא מועמד טוב ובנוסף גם אדם נחמד. הוא הרבה יותר מעשי מזוהר גושן. גושן אדם מבריק אבל תיאורטיקן שלא התמודד עם חיי היומיום; שוני כן התמודד".

נקודה חשובה נוספת שעמדה בעבר למבחן היא העובדה שאחיו של אלבק, עופר אלבק, הנו בעל השליטה והמנכ"ל בחברה הבורסאית טסקום. בעבר פורסמו כתבות נרחבות בתקשורת על הבדלים מהותיים בין נוסח ההודעות לעיתונות ששיגרה על עסקאות שעליהן חתמה, לבין הדיווחים לבורסה על אותן עסקאות. ככל הידוע, אלבק נמנע מטיפול בנושאים הקשורים לטסקום במסגרת תפקידיו ברשות.

לפני כמה חודשים טען האוזר שיש להגביל את שכר הבכירים בחברות ציבוריות תמורת אופציות ארוכות טווח במסגרת ועדת נאמן. "אני מתנגד לכך שרגולטור יתערב ויקבע כללים לגבי האופן שבו ייקבע השכר של מנהלים בחברות הציבוריות", אמר האוזר. "עם זאת, אני מודע לכך שאין כיום קשר בין שכר המנהלים לבין הרווחיות. במקרים רבים השכר בחברות הציבוריות גבוה ופוגע בבעלי מניות חיצוניים". האוזר הציע, כדרכו, פשרה, כך שמחד הרגולטור לא יתערב, ומאידך השכר יהיה פונקציה של רווחיות החברה. "היתרון בהצעה שלי הוא שהתניית האופציות ברווחיות

מתמשכת של החברה תגרום למנהל להיות זהיר בסיכונים שהוא לוקח, ויהיה קשר בין הרווחיות של החברה לבין האופציות שיקבל", הסביר.

שטייניץ אמור לקבל את ההחלטה בשבוע הבא. הן טרי, שכיהן שתי קדנציות ונחשב למנהל מצוין, והן היו"ר היוצא גושן הגיעו מחוץ לרשות לתפקיד היו"ר, אבל סבורים שאלבק צריך להיות היורש. שטייניץ הצטיין עד כה במינויים מפתיעים של אנשים איכותיים מהמגזר העסקי לתפקידים בכירים באוצר. כך מינה שר האוצר את חיים שני, מנכ"ל נייס, לתפקיד מנכ"ל המשרד, ואת פרופ' עודד שריג לתפקיד הממונה על הביטוח ושוק ההון. בשבוע שעבר מונה פרופ' דיוויד גילה לתפקיד הממונה על ההגבלים על ידי שר אחר, שלום שמחון. השאלה אם שטייניץ ייכנע ללובינג המסיבי שמופעל למינויו של אלבק, או שיבחר להמשיך ולמנות בכירים מעולם העסקים ומהאקדמיה לתפקידי מפתח.