רשות ניירות ערך נאבקת בפה הגדול של מנהלי החברות

נושאי משרה בחברות ציבוריות - נא להתנהג בהתאם. רשות ני"ע ביטלה הנפקת אג"ח נוספת על רקע התבטאות נושא משרה בכיר בכלי התקשורת. מדובר בגיוס שביקשה חברת דלק ישראל לבצע בהיקף של 400 מיליון שקל שבוטל עד להודעה חדשה. הסיבה: התבטאות מנכ"ל החברה אבי בן אסאייג בראיון לעיתון כלכלי.

הנהלת הרשות מסרה לחברה כי התבטאות בן אסאייג, שכללה התייחסות לכוונת החברה לפתוח עשרות מרכזים מסחריים ולחנוך 40 חנויות של רשת מנטה, עלולה להיחשב ככזו שהופכת להצעה לציבור לרכוש ני"ע של החברה שלא על פי התשקיף. המלצה זו היא בניגוד לסעיף 15 לחוק ני"ע, ולכן ההנפקה מבוטלת ואף ייתכנו סנקציות נוספות.

לבייב היה ראשון

דלק ישראל אינה החברה הראשונה שהנפקתה התבטלה לאחר שמנהליה לא שמרו על לשונם. למעשה, לב לבייב, בעל השליטה באפריקה ישראל, היה בין הראשונים שהופעל עליו סעיף 15 לחוק ני"ע שקובע כי "ני"ע יש להציע רק על פי תשקיף".

ב־2007 לבייב פיזר בעיתונות הצהרות לגבי האטרקטיביות של מניית אפריקה. הרשות, שלא ראתה בעין יפה את הדברים, מנעה מאפריקה לבצע הנפקות במשך שלושה חודשים, אולם היא לא הסתפקה בכך והוציאה נייר עמדה בנושא שיחדד את פרשנותה לאותם נושאי משרה קלי לשון.

הרשות ציינה אז כי היא נתקלה בכמה מקרים של התבטאויות נושאי משרה בכירים ובעלי שליטה בכלי התקשורת שעניינם פרטים החשובים למשקיע, ושלא פורסמו בדיווחיה הרשמיים של החברה.

על פי הרשות, התבטאויות אלה כללו אמירות, הצהרות ותחזיות שונות שטרם דווחו לציבור ביחס לשווי העתידי או הנוכחי של החברה ומניותיה, ומידת כדאיות ההשקעה בהן ותמחורן בחסר של המניות. הרשות הבהירה אז חד־משמעית כי אין לפרסם כל מידע בטרם הוגש לרשות, ועל אחת כמה וכמה ב"תקופה השקטה", כלומר 30 יום לפני קבלת הזמנות על פי תשקיף.

"המטרה המרכזית של הרשות היא למנוע הכאה בתופים מצד נושאי המשרה בכלי התקשורת שעלולה לגרום לגל של התנהגויות בלתי רציונליות", מסביר מומחה מתחום המשפט.

"מבחינת הרשות התגובה של המשקיע להצעת מכר של ני"ע צריכה להיות מדודה, דרך קריאת תשקיף, ניתוח אנליסטים, המלצות של מתווכים פיננסים. זה לא כמו לקנות מכונית או מלפפונים שנמכרים בצעקות בשוק", הוא מסביר.

דלק ישראל ציינה בדיווח לבורסה כי כל התבטאויותיו של המנכ"ל בתקשורת כבר נכתבו בעבר בדיווחים שלה, כך שאין מדובר במידע חדש. לטענת המומחה, "השאלה מבחינת הרשות היא פחות אם המידע מטעה או לא, ואפילו לא כל כך משנה אם כבר פורסם, אלא הרצון הוא למנוע שיווק אגרסיבי של ני"ע, שמצריכים הבנה ותיווך של אנשים מקצועיים ומאוד לא מקובלת הדרך הזו שבראיון עיתונאי משווקים ני"ע".

אותו מומחה מספר כי רשות ני"ע האמריקאית אף החמירה יותר בסוגיה שזכתה לכינוי "שליפת אקדח": "במקרה שחברה רוצה לצאת בהנפקה ובאופן מסתורי חודש לפני שפורסם התשקיף מפרסמת קו מוצרים חדש, בלי שום המלצה על ני"ע, הרשות האמריקאית אומרת שמדובר במהלך חריג של שיווק מוצר כדרך אגב למכר של ני"ע ויש חשש שהשם של החברה הוא הדבר היחיד שייקלט בציבור, וזה לא מקובל עליה".

הרשות ביטלה עוד הנפקות

לטענת אותו מומחה, על אף הרציונל של הרשות, עדיין יש אפשרות לתקוף את החלטתה. "יש הבדל גדול בין טיוטת תשקיף לשלב לאחר הגשתו. רשות ני"ע האמריקאית מחמירה עד הטיוטה, ואחרי זה אומרת שהמידע כבר נמצא בשוק. אין פסיקה בעניין בישראל. החברות יכולות לטעון שההנפקה נעשית על פי תשקיף, ואפשר לעצור אותה רק אם מדובר בדיווח מטעה, ופה דובר רק על חזרה על נתונים מהתשקיף. הרשות תטען מנגד שיש תשקיף אבל נעשתה פעילות שיווקית נמרצת חיצונית לו".

באחרונה חברות הביומד הפכו מוקד עניין ובדיקה של הרשות. כך לדוגמה רשות ני"ע עצרה בשבועיים האחרונים הנפקות נוספות בגלל התבטאויות של נושאי משרה.

מנכ"ל די־פארם אמר לתקשורת: "אנחנו כבר יכולים לראות את המיליארדים", וזאת בהתייחס לפוטנציאל המסחרי של מוצר החברה המיועד לטיפול בשבץ מוחי.

חרף טענת החברה כי הערכותיה על כך שאם המוצר יגיע לשלב המסחור, פוטנציאל המכירות העולמי שלו עשוי לעלות על מיליארד דולר לשנה, כבר פורסמו בדו"ח השנתי של החברה ל־2009, הקפיאה רשות ני"ע הנפקת ני"ע של החברה עד להודעה חדשה.

בתחילת פברואר חטא גם מנכ"ל חברת ביומד אליום מדיקל. רונן קסטרו בחר לבשר לציבור באמצעות כלי התקשורת כי "מחיר המניה היום עדיין נמוך לעומת מה שאנחנו שווים".

החברה ניסתה לתרץ ולהסביר כי קסטרו התייחס בהקשר זה להשוואה בין שווי השוק של החברה לבין שווי השוק של חברות דומות, אך ציין כי הדיון אינו רלבנטי לשווי השוק של החברה ומבוסס על דעתו האישית בלבד. הרשות מצדה היתה עיקשת בהחלטתה להקפיא עד להודעה חדשה את הנפקות החברה.