ראיון "כלכליסט": "המוסדיים, ולא הרגולטור, ישפרו את הממשל התאגידי"

בשבוע שעבר אישרה הכנסת את חוק האכיפה המינהלית המאפשר לרשות ני"ע למצות את הדין עם מפרי חוק ניירות ערך באמצעות הליך מינהלי, כאופציה חלופית להליך הפלילי המורכב. שינוי זה הוא דוגמה אחת מתוך מכלול של תהליכים חקיקתיים ואחרים שמובילים בשנים האחרונות גורמי האכיפה השונים בישראל בתחומי הממשל התאגידי, המלמדים על המקום המרכזי שהנושא עומד לתפוס בפעילותן של החברות בשנים הקרובות בכלל וב־2011 בפרט.

בראיון משותף לקראת כנס "ממשל תאגידי 2011" של KPMG סומך חייקין ומשרד עו"ד פישר בכר חן וול אוריון ושות', שייערך היום בחסות "כלכליסט", מנתחים רו"ח אורן גרופי, המשמש ראש תחום ממשל תאגידי ב־KPMG, ועו"ד אברמי וול, ראש המחלקה העסקית במשרד פישר בכר חן וול אוריון ושות', את המשמעויות שיהיו לתהליכים אלה על פעילות החברות ואת ההתפתחויות הצפויות בתחום הממשל התאגידי בישראל ב־2011.

הגנה מאחריות אישית

"חוק האכיפה המינהלית מחייב את המנכ"ל לדעת ולגלות הבנה בכל הנעשה אצלו בחברה, בין היתר באמצעות בניית תוכנית אכיפה פנימית המספקת סדרה של נהלים ודרכים לטיפול בהפרות שלהם. תוכנית זו, בתנאי שהיא מיושמת ואפקטיבית, מספקת למנהלי החברות כלים שיגנו עליהם מהאחריות האישית שמטיל עליהם החוק", אומר גרופי.

"האכיפה המינהלית תביא, בין השאר, לכך שכל הנושא של ממשל וציות יפסיק להיות טריטוריה של היועץ המשפטי ויהפוך להיות משהו שהמנכ"ל והיו"ר מתעסקים איתו באופן יומיומי", מוסיף וול. "יש לזה פוטנציאל להפוך לכלי ניהולי ולא רק למשהו שעושים עליו 'וי'".

אברמי וול: "אחת ההצדקות המרכזיות שניתנו לרפורמת האכיפה המינהלית היא שכך עושים גם בארה"ב, אבל בהרבה היבטים הלכנו מעבר למה שמקובל שם" צילום: אוראל כהן

עם זאת, לא כל המנהלים מקבלים את השינויים בברכה. "אחת הבעיות ביישום אלמנטים של ממשל תאגידי בישראל היא שמנהלים לא רואים באלמנטים האלה מנוף שיכול לקדם את החברה שלהם", אומר גרופי כשהוא תוקף את היחס השלילי האוטומטי שלו זוכים שינויי החקיקה בתחום הממשל התאגידי מצדן של החברות. "תוכנית האכיפה הפנימית, לדוגמה, יכולה להוות למעשה מוטת ניהול ופיקוח עבור ההנהלה הבכירה בחברה, וזה אבסורד שנותנים למנהלים כלים ניהוליים שיכולים לשדרג אותם, וחלקם, כנראה מחוסר הבנה, מעדיפים לבכות ולבקר את הרגולטורים".

"העלויות יגדלו"

למרות התפיסה החיובית בעיקרה בנוגע לחקיקה בתחום הממשל התאגידי בישראל, לגרופי ובעיקר לוול יש גם לא מעט השגות עליה. "אחת ההצדקות המרכזיות שניתנות לרפורמת האכיפה המינהלית היא שכך עושים גם בארצות הברית, אבל אני חושב שבהרבה היבטים הלכנו מעבר למה שמקובל שם", אומר וול. "בארה"ב, למשל, ההפרדה המבנית בין הגוף שמחליט על פתיחת הליכי האכיפה לטריבונל שמוסמך להטיל את הסנקציות המינהליות היא חמורה יותר מאשר אצלנו, כשבארה"ב מי שדן בנושא הוא שופט מינהלי מקצועי, בעוד שבישראל כולל הטריבונל נציג של רשות ני"ע ושני נציגים של משרד המשפטים".

הבדל נוסף, לדברי וול, הוא בכך ש"בישראל הרף להפרות המינהליות החמורות שבגינן אפשר להטיל על אדם יחיד קנס של מיליון שקל ואף להרחיקו מתפקידו הוא רף הרשלנות, כלומר רף ה'היה עליו לדעת'. בארה"ב, לעומת זאת, ניתן להטיל את הקנס המקסימלי ליחיד, העומד על 150 אלף דולר בלבד, רק כאשר העבירה כוללת יסוד נפשי של זדון או פזיזות".

מה דעתכם על הטענות שהסיכונים שמגלמות חלק מהוראות החוק ימנעו ממנהלים מלקבל עליהם תפקידים?

גרופי: "לדעתי, השאלה לא רלבנטית כי מנהלים תמיד יהיו. מנהלים ונושאי המשרה בכל החברות צריכים לעצור רגע לפני שהם נבהלים ולעשות הערכת מצב של השינויים שאירעו בשנה האחרונה אל מול מה שקורה בחברות שלהם. זה יאפשר להם לתכנן ולבנות את הדברים לקראת 2011. אני חושב שיש היגיון בחקיקה הקיימת, ובכל מקרה תהליכים שלא יהיו סבירים יעוררו תגובה שתוביל לתיקון ולאיזון".

וול: "קשה להניח שחברות איכותיות לא ימצאו דירקטורים ונושאי משרה, אבל העלויות יגדלו כי ברגע שמכוונים את הזרקור לסוג מסוים של החלטות זה עולה כסף: לתוכניות אכיפה יש עלויות, ליישום ובקרה והשתלמויות יש עלויות".

אורן גרופי: "זה אבסורד שנותנים למנהלים כלים ניהוליים שיכולים לשדרג אותם, וחלקם, כנראה מחוסר הבנה, מעדיפים לבכות ולבקר את הרגולטורים" צילום: אוראל כהן

האם עלויות אלה עשויות לגרום לחברות קטנות לשקול להימחק מהמסחר?

גרופי: "המחשבה הזו בהחלט עולה בחברות הקטנות, אבל צריך להבין ששוק ההון דורש סטנדרטים מסוימים, וזה לגיטימי להגיד שיש רף מסוים של פעילות הנדרש כאשר יש בידיך כספים של הציבור. עם זאת, צריך לזכור שהיישום של החקיקה בחברות הוא לרוב מידתי".

"חסם שינפה עסקאות"

שינוי חקיקה נוסף שעורר התנגדות הוא תיקון 12 לחוק החברות שנדון בשבוע שעבר בכנסת, הכולל שינוי מהותי בהליכי האישור של עסקאות בעלי עניין ושל מינויי דח"צים בחברות ציבוריות. על פי התיקון המוצע, עסקאות ומינויים אלו יצטרכו לזכות בתמיכתם של רוב בעלי מניות המיעוט המשתתפים בהצבעה, בניגוד למצב כיום שבו נדרשת תמיכתם של שליש מהם בלבד.

גם בנושא זה, מתקשה וול להבין על מה המהומה: "שותפתי עו"ד נטלי משען־זכאי עומדת לדבר על הנושא בכנס, ומבדיקה שערכה עולה שהעלאת שיעור התמיכה הנדרש לאישור עסקאות עם בעלי עניין אמורה להשפיע רק בכ־2% מהמקרים, כך שההשפעה הפרקטית של התיקון זניחה".

לדברי וול, "גם כיום, העובדה שמי שרוצה לאשר עסקה עם בעל שליטה צריך להביא אותה לאישור האסיפה הכללית מביאה את אותו גורם לשקול מראש את הדברים בקפדנות יתרה, ומהווה איזשהו חסם מקדמי שמנפה עסקאות שלא היו צריכות לקרות".

אילו שינויים נוספים נדרשים לדעתכם מבחינת הממשל התאגידי בישראל?

גרופי: "השינויים הנוספים שנדרשים לא צריכים בהכרח להיות בחקיקה או באמצעות הכוונה והנחיה. צריך לזכור שלא ניתן לשים שוטר בכל נקודה ונקודה.

"הנושאים שדורשים עוד טיפול בממשל התאגידי בישראל הם בעיקר בכל הנושא של ניהול סיכונים ושל התנהלות ארגונית כוללת המחברת את כל המרכיבים הפיננסיים, הרגולטוריים והתפעוליים. זו תפיסה ניהולית שהופכת את הנושא של ניהול סיכונים לזרוע המהווה משקל נגד לאלמנט המרכזי בניהול חברות בישראל כיום. השילוב הזה הוא אופטימלי לניהול, וזו פרקטיקה מאוד מקובלת בעולם שמאפשרת לחברות להסתכל על המכלול הרחב הזה שנקרא ממשל תאגידי".

וול: "המהלך המרכזי שנדרש הוא לא מהלך רגולטרי, אלא מהלך של השוק המוסדי. הגורם העיקרי שיכול להמשיך ולדרבן את השיפור באיכות הממשל התאגידי הוא שהשוק המוסדי ייתן פרמיה מובהקת לחברות המצטיינות בתחום הזה. כבר היום חברות לא אדישות לדעתם של המוסדיים, וזה נכון אף במקרים שבהם בעל השליטה יכול להעביר את ההחלטה גם בלעדיהם".

מכלול תהליכים, מנהגים, מדיניות, חוקים ומבני בקרה שעל פיהם מתנהלים ומבוקרים תאגיד או ארגון