ראיון "כלכליסט" - מארק פאבר: "קנו אג"ח של ארה"ב ותלו אותה על הקיר. בעוד 20 שנה היא לא תהיה שווה כלום"

ד"ר מארק פאבר קנה את עולמו בתחום ההשקעות בשנת 1987, אז ייעץ בצעד חריג ללקוחותיו למכור את כל אחזקותיהם במניות, שבוע בלבד לפני שאלו קרסו ב־19 באוקטובר, במה שנודע לימים כ"יום שני השחור של וול סטריט".

החלטה זו, שהתבררה כהצלחה גדולה, זיכתה אותו בכינוי המאיים ד"ר דום (אבדון). מאז פאבר דבק בגישה הלעומתית (contrarian), שמהותה הליכה נגד הזרם המרכזי. לקראת 2011 פאבר שוב מנבא רעות לשווקים הפיננסיים, מזהיר מהסכנות שעתידות לבוא, אך עדיין מוצא הזדמנויות שבהן ניתן להחנות את הכסף, לפחות עד יעבור זעם.

"קנו איגרות חוב של ממשלת ארצות הברית ב־100 דולר", אמר לאחרונה פאבר, שמיד מיהר להוסיף בציניות האופיינית לו: "אחר כך תמסגרו אותה ותתלו על הקיר. כך תוכלו להסביר פעם לילדים שלכם מהי אינפלציה, כי בעוד 20 שנה מהיום היא לא תהיה שווה כלום".

אין בהמלצה של פאבר כדי לחדש. בראיון ל"כלכליסט" לפני שנה וחצי הוא נקט גישה דומה, אבל נדמה כי הנבואה השחורה שלו הופכת ממשית יותר מיום ליום.

"לא הייתי נוגע באג"ח של ממשלת ארה"ב, אף שהן עשויות לזנק בטווח הקצר", מחדד פאבר בשיחה עמנו. "אני ממליץ על מכירה בחסר (שורט) שלהן. מאז קיץ 2008 כלכלת ארה"ב עוברת טלטלה רצינית. מדד S&P 500 נגע בשפל במרץ 2009 ומאז הוא מתאושש, אך זו לא התאוששות חזקה, כי לסקטורים השונים קצב הבראה שונה והתמונה מאוד מורכבת.

"לממשל האמריקאי יש גירעון תקציבי עצום, ואני מניח שהוא ימשיך לגדול. מכיוון שמהלכי ההקלה הכמותית (Quantitative Easing) כבר בוצעו ברובם, לטעמי קצב ההתאוששות מאוד מאכזב. אם הקונגרס לא יחליט על קיצוצים מסיביים בתקציב, הגירעון ימשיך להתנפח והאיכות של האג"ח האמריקאיות תרד. מכאן קצרה הדרך עד שאלו ייהפכו לאג"ח זבל (Junk Bonds)".

התיקון יגיע בקרוב

לא רק אג"ח אינן חביבות על פאבר, הוא גם אינו נלהב משוקי המניות בעת הנוכחית. לדבריו, כבר באפריל האחרון התחיל לממש חלק מהפוזיציות שלו בהן. "באפריל 2010 מדד S&P 500 כבר הגיע ל־1,217 נקודות, וכעת אנחנו סמוך לרמה של 1,230 נקודות. כלומר, לא התקדמנו יותר מדי במחצית השנה האחרונה".

צילום: בלומברג

"אני מעריך שהרווחים הגדולים בשוק המניות כבר מאחורינו. היה ראלי אדיר בין נקודת השפל של מרץ 2009 לאפריל 2010. זה נכון שהיה תיקון מסוים לאחר מכן, אבל הוא לא היה רציני ואני צופה שהשווקים יחוו תיקון משמעותי יותר בתחילת 2011".

באוגוסט 2009 התבטא פאבר בחריפות כנגד יו"ר הפדרל ריזרב בן ברננקי ושר האוצר האמריקאי טים גייתנר בטענה ש"במקום לכבות את האש, האנשים שהציתו אותה עסוקים ביצירת הבועה הבאה". פאבר הדגיש אז שאינו מאמין בתוכניות התמריצים של ממשל אובמה.

"כל המערכת הכלכלית האמריקאית תתמוטט, כי כשממשלה מתערבת, הכל מתמוטט".

כיום הוא סבור שבטווח הקצר מדיניות ההקלה הכמותית השנייה של ממשל אובמה, במסגרתה הצהיר הפדרל ריזרב על רכישה של אגרות חוב ממשלתיות על מנת להוריד את שיעור הריבית לטווח ארוך, תגרום לנדנדה במחיר הדולר מול מטבעות אחרים, אולם בטווח הבינוני הדולר צפוי לשנות את המגמה. "בטווח הקצר הדולר צפוי להיות תנודתי מאוד אל מול היורו, אבל הוא צפוי להתאושש בעתיד".

האם תהיה לתוכנית השפעה על שוק המניות?

"אני לא יודע אם היא תשפיע, ואולי לברננקי יש את התשובות. אני לא בטוח בשום דבר ב־100%, בשונה מברננקי, שעושה רושם שהוא יודע הכל. הייתי שורי על שוק המניות בין מרץ 2009 לאפריל 2010, ועדיין יש לי מניות כי אני חושב שהן יותר אטרקטיביות מאג"ח של ממשלת ארה"ב או מזומן. אבל אני לא חושב שהשווקים יעלו עוד הרבה".

מדפסת הכסף גורמת נזק

"אם בנק מרכזי זורק שטרות של כסף, התוצאה עלולה להיות אינפלציה גבוהה, כמו שקרה בישראל בעבר", אומר פאבר בהתייחסו למהלכים של הפדרל ריזרב, שמחלישים את הדולר. "אף ממשלה בעולם לא יכולה לשלוט במעשיהם של אנשים ובמה הם יעשו עם הכסף שלהם. יכול להיות מצב שבו כסף שמודפס או מיוצר לא מתועל לפעילויות כלכליות ריאליות, אלא למניות, סחורות או מטבע חוץ".

"מדפסת הכסף הענקית של ארה"ב מוציאה כמות בלתי נתפסת של דולרים, שרובם זורמים לסקטור העסקי, לאנשים העשירים ולמוסדות פיננסיים. ממקומות אלו ממשיכים הדולרים לזרום לכלכלות המתעוררות ומגדילים את העושר שלהן ביחס לכלכלה האמריקאית. בסופו של דבר, המהלך הזה יכול להוביל לאינפלציה או לזינוק במחירי מניות או סחורות מחוץ לגבולות ארה"ב. זה לא יביא בהכרח תועלת לכלכלה האמריקאית".

לאן זורם הכסף הזה בסופו של דבר?

"אחת האפשרויות הסבירות היא שאותה נזילות נוספת תזרום לשוקי הספר, הפחות מפותחים, כמו וייטנאם, קזחסטן, סרי לנקה, קמבודיה או מונגוליה".

"בכלל, מדינות הספר מעניינות מאוד. וייטנאם, למשל, כמובן שלא חפה מבעיות, אבל הדינמיות של האוכלוסייה והצמיחה של הכלכלה מרשימות מאוד. מאז 1991 היא מציגה שיעור צמיחה ממוצע שנתי של 7.5%. יש בה סביבה פוליטית יציבה, היקף ההשקעות הזרות בה הוא גבוה מאוד, וההכנסה של המעמד הבינוני הולכת וגדלה", מוסיף פאבר. "סקטורים מעניינים להשקעה בה הם תחומי המזון והמשקאות, הקמעונאות, הבריאות, התשתיות והבנקאים".

"חוץ מווייטנאם, הייתי ממליץ על אג"ח של חברות בשוקי הספר, בעיקר ברוסיה ובקזחסטן. אפשר למצוא שם אג"ח קונצרניות שמניבות תשואה של 7%. עם זאת, צריך להביא בחשבון שחלק מהחברות עלולות שלא לייצר ערך בתקופה הקרובה, כי רובן כבר חוו את הזינוק הגדול בין אוקטובר 2008 לספטמבר השנה".

מה לגבי מקומות אחרים בעולם שמעניינים אותך היום?

"יפן היא אופציה מעניינת, במיוחד המניות של החברות הגדולות, מכיוון ששווי השוק שלהן נמוך יחסית בהשוואה לתשואות שאפשר לקבל מאג"ח, גם בשל העובדה שאני מעריך שהין היפני ימשיך להיחלש. אני סבור שהסיכון בשוק המניות ביפן נמוך יחסית, ושוקל בחיוב להגדיל את החשיפה שלי לשם".

ומה באשר ליבשת הישנה? משבר החובות יכניע את אירופה?

"כשגוש היורו נוצר, המדינות לא הביאו בחשבון את הצורך ברגולציה פרטנית על כל מדינה. כך נוצרה לאורך הזמן בועה ענקית של חובות ממשלתיים, ולבסוף הגוש כולו נקלע לבעיה. אני לא יכול לשפוט מה המהלך הנכון עכשיו או מה אסור לעשות, אך כנראה שהדרך הבריאה ביותר לטפל במשבר הזה עכשיו היא לאפשר לחלק מהמדינות, דוגמת יוון, אירלנד או פורטוגל, שנקלעו למשבר להגיע לחדלות פירעון".

"או שלא תהיה להן ברירה אלא לערוך פריסה מחודשת לחובותיהן. כנראה שאין ברירה אחרת. המצב בגוש היורו אמנם מאוד מתוח ושברירי, אך בשלב זה עדיין נמצא תחת שליטה".

מה היחס שלך לסחורות כיום?

"הסחורות הן הנכס שהשיג את שיעורי התשואה הטובים ביותר בעשר השנים האחרונות, בעיקר כסף וזהב. כסף הוא אטרקטיבי כי יש לו שימוש כפול, גם תעשייתי וגם מוניטרי. מעבר לכך, אני סבור שגם בשוק הסחורות צפוי תיקון, מכיוון שמעורבים שם יותר מדי ספקולנטים לאחרונה, וצריך 'לנענע' קצת את התחום כדי שהם ייצאו ממנו".

"מעבר לכך, בהינתן ההקלה הכמותית שמבצעות מדינות, ובהתחשב בעובדה שהיקפו של שוק הזהב והכסף מוגבל וגם קטן ביחס לגודלם של השווקים הפיננסיים, הרי ששתי מתכות אלו עדיין נחשבות בעיניי להשקעה בעלת ערך".

סין מורידה הילוך

"אחד האזורים שעמם מזוהה פאבר הוא היבשת האסייתית, שאליה גם העתיק את מגוריו לפני שנים. כתושב האזור, גם הוא אינו יכול שלא להשתהות מהמתרחש בכלכלה הסינית, אך הוא לא מהסס לכנות את ההתפתחות הזו כ"בועה".

"זה תלוי באיך מגדירים בועה. אם בועה מוגדרת כגידול מהיר באשראי ושיעור ריבית נמוך באופן מלאכותי ממה שצריך להיות, אז התשובה היא שכן, יש בסין בועה, ואכן יש כמה סקטורים בכלכלת סין שנופלים להגדרה זו כדוגמת שוק הנדל"ן. שאלה נוספת היא: האם היא תתפוצץ? והתשובה גם כאן היא כן. אם יש בסין בועת אשראי, סופה להתפוצץ. השאלה צריכה להיות מתי זה יקרה, ולא אם זה יקרה. לכך אין תשובה ודאית, אף אחד לא יודע בדיוק מתי. אני מעריך שכלכלת סין מורידה הילוך, ובשנתיים הבאות סין יכולה לחוות נסיגה מהותית בצמיחה".

איך זה ישפיע על יתר האזור?

"מדינות אסיה הציגו שיעורי צמיחה גבוהים מאוד בעשור האחרון. אם כלכלת סין תאט, זה ישפיע לשלילה על דרום־מזרח אסיה, אבל ההשפעה תהיה שונה בכל מדינה. צפויה השפעה כמעט מיידית על שווקים סמוכים, כדוגמת שוקי הנדל"ן בהונג קונג או סינגפור. מי שקונה שם הם לא האמריקאים אלא הסינים. גם אוסטרליה וברזיל צפויות להיפגע, מירידת היקפי הסחר לסין".

"בהינתן ההקלה הכמותית שמבצעות מדינות, ובהתחשב בעובדה שהיקפו של שוק הזהב והכסף מוגבל, שתי המתכות האלו, זהב וכסף, נחשבות בעיניי להשקעה בעלת ערך".

"אם יש בסין בועת אשראי, סופה להתפוצץ. השאלה צריכה להיות מתי זה יקרה, ולא אם זה יקרה. אני מעריך שכלכלת סין מורידה הילוך, ובשנתיים הבאות היא יכולה לחוות נסיגה מהותית".

"הרווחים הגדולים בשוק המניות כבר מאחורינו. היה ראלי אדיר בין השפל של מרץ 2009 לאפריל 2010, ואני צופה שהשווקים יחוו תיקון משמעותי בתחילת 2011".

"דוקטור דום" איש האפלה, הגאות והאבדון

פאבר, בן ה־64, נולד בציריך שבשווייץ, ואת תקופת לימודיו עשה בז'נבה. למרות מזגו החם, בילדותו נהג להשתתף בתחרויות סקי, ואף היה חלק מנבחרת הסקי הלאומית של שוויץ. בגיל 24 בלבד סיים בהצטיינות לימודי דוקטורט בכלכלה באוניברסיטת ציריך, ושם פעמיו לוול סטריט.

בהמשך העתיק פאבר את מקום מגוריו להונג קונג ומאז נותר אזרח נאמן של אזור דרום־מזרח אסיה, בדומה לקולגות כמו ג'ים רוג'רס וסטפן רואץ'. פאבר הקים חברת ייעוץ השקעות עצמאית הנושאת את שמו והספיק לחוות, פרט למפולת המפורסמת של 1987 בוול סטריט אותה חזה, עוד כמה מפולות כדוגמת התפוצצות בועת הנכסים ביפן ב־1990 והמשבר בדרום־מזרח אסיה.

בשנים האחרונות מפרסם פאבר מדי חודש את דו"ח האפלה, הגאות והאבדון בבלוג שלו הנושא את אותו שם (gloomboomdoom.

com).

בדו"ח זה הוא מנתח את המגמות הכלכליות בעולם כשלרוב, דבריו אינם קלים לעיכול, אך הסבריו תמיד פשוטים ותמציתיים. רוב חציו מופנים כלפי קובעי המדיניות האמריקאית, שמהווים מושא לביקורת גם בטורו האחרון, שכותרתו "המערכת הפיננסית עסוקה בקישוט וצחצוח של הכלוב שבו לכדה את המשקיעים".