בלעדי ל"כלכליסט" - סרט הודי: זיסר מוותר על בתי החולים והמחלבות בהודו

בדצמבר 2006 הכל נראה ורוד יותר. "זיסר מרחיב את הפעילות בהודו. נכנס להשקעות ביותר ממיליארד דולר", זעקה כותרת בתקשורת הכלכלית. בידיעה צוין כי אלביט הדמיה שבשליטת זיסר נכנסת לשורה של פרויקטים, בהם רשת בתי חולים, בתי מלון, קניונים, מבני משרדים ומבני מגורים.

עוד צויין כי אמבוג'ה רילטי, חברה הודית מקומית, תקים עם אלביט הדמיהרשת של 18 בתי חולים פרטיים, הראשון שבהם בכלכותה, עם 1,000 מיטות בהשקעה של 230 מיליון דולר, עם מרכזי מחקר ביוטכנולוגי וקניונים ליד בתי החולים. אלביט הדמיה גייסה לצורך הפרויקט את ד"ר איתמר עופר, משנה למנכ"ל בית החולים בילינסון ואחיו של מנכ"ל דיסקונט גיורא עופר.

ביולי 2009 פורסמו בתקשורת ההודית ידיעות שעל פיהן ממשלת מדינת אנדרה פרדש שבהודו אישרה לחברה־בת של אלביט הדמיה להקים את החווה החקלאית הגדולה בהודו, במחוז Chittoor. לפי דיווחים בהודו, החברה־הבת, אלביט מיזמים חקלאיים, היתה אמורה להשקיע בפרויקט - מחלבת ענק שתשתרע על שטח של כ־1,400 דונם ויהיו בה כ־10,000 פרות - כ־125 מיליון דולר.

מחלבה נוספת היתה אמורה לקום גם במחוז Kadapa. הפרות היו אמורות להיות מיובאות מניו זילנד. המחלבה היתה צפויה לייצר כ־400 אלף ליטר חלב ביום, תוך שימוש בטכנולוגיה ישראלית. אבל, ככל הידוע, עד היום לא הגיעה אפילו פרה אחת מניו זילנד לפרוייקט.

ל"כלכליסט" נודע עתה כי אלביט הדמיה החליטה לסגור את פעילותה בהודו בתחום הרפואי ובתחום המחלבות. תחומים אלה כללו תוכניות להשקעות בהיקף של מאות מיליוני דולרים, ובוצעה כבר השקעה פיזית. אלביט הדמיה תישאר עם השקעות בתחום הנדל"ן, שבתקשורת ההודית פורסם גם לגביהן כי זיסר מחפש עבורן קונה.

ידיעות אלה מוכחשות בידי אלביט הדמיה, שעברה לאחרונה להשקעות בארה"ב באמצעות רכישת קרן ההשקעות ADT. מהחברה נמסר כי היקף ההשקעות בתחומים שנסגרו הסתכם במיליוני דולרים בודדים וכי לא צפויה להתבצע מחיקה על ההשקעה.

איתות מוקדם לצעדים אלה ניתן היה לראות בפרישתו ביולי של רמי גורן, מי שלמעשה הקים את הפעילות בהודו, מתפקיד סגן נשיא בכיר באלביט הדמיה. גורן הסביר את הקושי של הישראלים להצליח בהודו. "הישראלים לא מצליחים בהודו כי הם באים לעשות סיבוב.

בא מתווך, מציע להם עסקה והם מתנפלים. אבל זה לא עובד ככה. צריך לעשות הרבה שיעורי בית, ללמוד היטב את האנשים המקומיים ולהבין את המנטליות שלהם, כי בלי לסמוך על האנשים אין מה לחפש בהודו", אמר גורן.

כשנשאל אם הוא חושב שאלביט הדמיה היא סיפור הצלחה בהודו, ענה בחיוב: "כבר עכשיו יש לנו כמה פרויקטים בשלבים מתקדמים, ואין לי ספק שהם יצליחו בצורה מדהימה. השקענו כ־400 מיליון דולר לפי התכנון. ולהבדיל מאחרים, הדברים הלכו לפי תכנון. לא נפלנו ולא מחקנו מההשקעות, ובכל הדברים בעתיד נדע לפעול נכון".

זיסר מצטרף בכך לשורה של משקיעים ישראלים שהימרו על הודו ונכוו: אזורים של נוחי דנקנר ומאוחר יותר של שעיה בוימלגרין, בסר אירופה של נחשון קיוויתי, גזית גלוב של חיים כצמן ודורי סגל וכן קרדן שבשליטת יוסף גרינפלד.

מאלביט הדמיה נמסר בתגובה: "המשבר העולמי מכתיב לחברות גלובליות סדרי עדיפויות שונים. אלביט הדמיה קיבלה החלטה אסטרטגית כי ב־2012–2011 היא תתרכז ותרחיב את פעילות הנדל"ן בארה"ב ובהודו ותמשיך לפעול חלקית במזרח אירופה בהתאם לתנאי השוק. הקבוצה תתרכז בפעילות נדל"ן שתניב שיעורי צמיחה ורווחיות גבוהים בדגש על תחום הנדל"ן בהודו, הן למגורים והן המניב, אשר יהוו את אחד ממנועי הצמיחה העיקריים של הקבוצה בשנים הקרובות.

"במרוצת 2011 ייפתח המרכז המסחרי הראשון שלנו בהודו - 'קורגון פארק' - בניין המשרדים הראשון שלנו ולהערכתנו גם נתחיל למכור דירות בתת היבשת. לאור זאת הוחלט כרגע לעכב את פעילות בתי החולים והחלב בהודו, פעילויות שעדיין לא הושקע בהן הון משמעותי, לתקופה מאוחרת יותר עד לחזרת המצב הכלכלי לקדמותו".

את תשעת החודשים הראשונים של 2010 סיימה אלביט הדמיה ברווח של 5.4 מיליון שקל, לאחר הפסדים של 530 מיליון שקל ב־2009. רכישת קרן ההשקעות EDT בארה"ב הניבה לה השנה רווח חשבונאי גבוה, שכן החברה נרכשה לפי שווי 237 מיליון דולר בעוד שמעריכי השווי העריכו את שוויה ב־450 מיליון דולר. מניית אלביט הדמיה ירדה מתחילת השנה ב־42%, והחברה נסחרת לפי שווי שוק של 1.28 מיליארד שקל.