האם כלכלת אירלנד על סף קריסה?

הסערה הפיננסית המשתוללת באירלנד קיבלה תפנית בלתי צפויה בימים האחרונים, כאשר חצי זעם הופנו מהרחוב האירי ומהקהילה העסקית המקומית כלפי קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל. הסיבה: התבטאויות של הקנצלרית אשר הובילו לבהלת מכירות של אג"ח איריות בשבוע שעבר בשווקים הבינלאומיים.

בהתבטאות

מרקל וטרישה מתנגחים

לקראת פגישת שרי האוצר של אירופה מחר, מרקל מעלה הילוך ולוחצת על אירלנד לקבל סיוע מיידי. מלבד רצונה להרגיע את השווקים, גרמניה שואפת לכונן מנגנון קבוע שיחייב משקיעים למחוק חובות של מדינות שקיבלו סיוע מחשש לחדלות פירעון. סוגיית המנגנון המיוחד, אשר הגשת הטיוטה שלו נקבעה לדצמבר והחלתו אמורה להתבצע ב־2013, כבר גרמה להתנגחות בין מרקל לנגיד הבנק המרכזי של אירופה ז'אן־קלוד טרישה, שטען כי דרישה כזו מהמשקיעים תפגע באמונם בגוש היורו.

בשבוע שעבר אמרה מרקל בפסגת ה־G20 בסיאול כי היא מודעת לכך שמאמציה לאלץ משקיעים לשלם על משברים עתידיים עלולים "לעורר מחלוקת", אך הוסיפה כי על השווקים לקחת בחשבון את מצבם של הפוליטיקאים: "אנחנו לא יכולים להסביר שוב ושוב למצביעינו כי משלמי המסים הם אלה שצריכים לקחת את הסיכון, ולא האנשים שמרוויחים הרבה כסף".

אם תיכנע ללחצים, הסיוע שתקבל אירלנד יהיה מתוך קרן חירום בהיקף של 60 מיליארד יורו. קרן החירום היא חלק מקרן חילוץ נרחבת יותר, בהיקף 750 מיליארד יורו, שהקימו במאי האיחוד האירופי וקרן המטבע הבינלאומית בעקבות משבר החוב של יוון. עלות חילוץ המערכת הפיננסית של אירלנד עשויה להגיע ל־50 מיליארד יורו.

מנהיגי אירופה אינם תמימי דעים באשר להצעתה של מרקל, כמו גם באשר לשאלה האם אירלנד צריכה לבקש סיוע לאלתר - כך מסר לבלומברג גורם רשמי בגרמניה. ראש ממשלת לוקסמבורג ז'אן־קלוד יונקר, הנגיד טרישה וראש ממשלת ספרד חוסה לואיס רודריגס ספאטרו מתחו ביקורת על עמדתה. "זה יגרום למשקיעים לנטוש את גוש היורו, בייחוד מהמדינות הפריפריאליות", אמר יונקר לפוליטיקאים אירופים בשבוע שעבר.

על רקע החשש להתפשטות משבר החוב האירי לכלכלות החזקות באירופה, העיתון "אייריש מייל" חשף אתמול כי בנקים באירלנד רכשו אג"ח ממשלתיות בהיקף של מיליארדי יורו, לאחר שקיבלו חבילות חילוץ מכספי משלמי המסים בשנה שעברה.

אחזקות בנק אנגלו־אייריש באג"ח ממשלתיות זינקו מ־165 מיליון יורו בדצמבר 2007 - הנתונים האחרונים לפני שהחל חילוץ הבנק - ל־4.1 מיליארד יורו ביולי השנה, עלייה של פי 25. בנק אוף אירלנד ואנגלו־אייריש קיבלו בפברואר 2009 חבילות חילוץ ממשלתיות בהיקף של 3.5 מיליארד יורו כל אחת. באותה עת, שר האוצר האירי בריאן לניהאן הדגיש כי מטרת הזרמת כספי החילוץ היא לגרום לבנקים להתחיל שוב להקצות אשראי ולהפשיר את הקיפאון בשווקים. "הצעד הזה, מטרתו להביע אמון בבנקים", אמר אז שר האוצר. "המטרה היא להראות שהם אינם ניתנים לכליה".

אך כפי שמצבה הפיננסי של אירלנד הידרדר בשנה האחרונה, כך גם נרשמה הרעה ביכולת לגייס כספים בשווקים הבינלאומיים. עוד לפני שאנגלו־אייריש ובנק אוף אירלנד קיבלו סכום כולל של 7 מיליארד יורו, הריבית כבר היתה גבוהה מאוד — כמעט כפולה מזו של אג"ח גרמניות לפירעון בעוד עשור.

בינואר 2009 דרשו משקיעים מאירלנד 1.5% יותר מגרמניה עבור הלוואות כאלה. בחודש שעבר הריבית נעשתה כה גבוהה, עד כי הממשלה האירית נאלצה לסגת משוקי האג"ח. לטענת אנליסטים, החשיפה כי שני הבנקים הגדולים באירלנד הזרימו 5.8 מיליארד יורו לרכישת אג"ח מחייבת עתה לברר האם שר האוצר לניהאן הפעיל לחץ על הבנקים כדי שירכשו אג"ח איריות - טענה אשר גורמים רשמיים הכחישו בסוף השבוע.

ג'ואן ברטון, דוברת מטעם מפלגת הלייבור, אומרת כי הממשלה חייבת להסביר את הרכישות הללו. "אם בנקים איריים פעלו כרוכשים משמעותיים של אג"ח של ממשלת אירלנד במהלך כל תקופות המשבר, פירושו של דבר כי התיאבון הבינלאומי לאג"ח הללו הוא מוגבל מאוד", ציינה ברטון בראיון ל"אייריש מייל". "עוד ניתן להסיק מכך, כי היכולת של הממשלה לחזור לשווקים בינואר תהיה מוגבלת מאוד", הוסיפה.

למנוע עלייה בריבית

בנק אנגלו־אייריש החל לרכוש אג"ח ממשלתיות בספטמבר 2008 ושוב לאחר שקיבל כספי חילוץ, בפברואר 2009. בסוף 2007 החזיק הבנק באג"ח איריות בשווי של 165 מיליון יורו, ובדצמבר 2008 היו בידו אג"ח איריות בהיקף של 1.5 מיליארד יורו. עם זאת, בעקבות המימון מחדש שקיבל במרץ 2009, הנתון זינק ל־3.9 מיליארד יורו. נתונים אחרונים מצביעים על חשיפה של 4.1 מיליארד יורו, נכון ליולי 2010.

בנק אוף אירלנד סירב למסור נתונים לגבי אחזקותיו באג"ח ממשלתיות ב־2007, ורק הסכים להודות כי היקף החשיפה הכולל שלו לחוב ריבוני עמד במרץ 2009 על 2.5 מיליארד יורו. נתון זה צנח ל־1.1 מיליארד יורו בדצמבר, שמתוכו, לפי הבנק, "חלק הארי" היה חשיפה לחוב אירי, אך עלה ל־1.7 מיליארד יורו ביולי 2010.

זה המקום לזכור כי גם הבנק המרכזי של האיחוד האירופי רכש אג"ח של ממשלת אירלנד, וזאת כדי לסייע למדינה ולמנוע עלייה חדה בריבית — מה שלא משאיר הרבה מקום למשקיעים מבחוץ.

בעוד שמשרד האוצר והבנקים חזרו וטענו כי רכישת החוב לא היתה חריגה ואינה קשורה לחבילות החילוץ שקיבלו הבנקים, בסוף השבוע טען מקור בכיר באופוזיציה כי רכישת החוב האירי היא בהחלט סיבה ל"הרמת גבה". אותו מקור ציין: "אם הממשלה נותנת תמיכה כספית לבנק אנגלו־אייריש בדלת אחת, והבנק מחזיר לממשלה את התמיכה הכספית בדלת אחרת, לא צריך להיות פרופסור לכלכלה כדי להבין שיש כאן מערכת של תמיכה הדדית", אמר. "בעוד שרכישה של אג"ח ממשלתיות על ידי בנקים היא נוהל מאוד נפוץ, היקף הרכישות על ידי בנקים כמו אנגלו־אייריש הוא בהחלט מפתיע".

"ברור שהבנקים רכשו"

דובר מטעם משרד האוצר האירי ציין: "ברור שהבנקים רכשו, הנפקנו כל כך הרבה אג"ח ממשלתיות שצפוי שהיקף האג"ח ברוב הבנקים יעלה. כך שאין בכך הפתעה. אם הם צריכים לספוג הפסדים, על הלוואות נניח, במצב כזה הזרמת ההון נכנסת לתמונה. היא לא נכנסת לתמונה ברכישת אג"ח. ההון משמש כעתודות כדי לספוג רווחים. הוא לא משמש לרכישות, את זה עושים עם מימון רגיל. זה ההבדל בין נזילות להון". אותו מקור הכחיש כי הופעל לחץ על הבנקים לרכוש אג"ח. "לא, בכלל לא, מדובר בהחלטה מסחרית גרידא של הבנקים", הדגיש.

כאשר נשאל האם הופעל לחץ על הבנקים על ידי משרד האוצר לרכוש אג"ח איריות בעקבות הזרמת כספי החילוץ, השיב דובר מטעם אנגלו־אייריש ל"מייל און סאנדיי" הבריטי: "אנחנו לא יכולים להגיב על כך". בנק אוף אירלנד לא השיב לפניות העיתון.

ממשלת אירלנד מתכננת להעביר בשבוע הבא תוכנית קיצוצים נרחבת נוספת בתקציב המגזר הציבורי, שהיקפה 15 מיליארד יורו. זאת, בנוסף ל־14.5 מיליארד יורו שכבר קוצצו. הכלכלן מורגן קלי, שצפה את התפוצצות בועת הנדל"ן באירלנד ב־2007, טען בשבוע שעבר כי הקיצוצים הם "מעשה עקר", בהינתן החוב של הבנקים הבריטי, העומד על 70 מיליארד דולר. לדבריו, בין אם יוחלט על קיצוצים נוספים או בין אם לאו, בשש או בשבע השנים הבאות כל סנט מכספי משלמי המסים באירלנד יועבר לכיסוי הפסדי הבנקים.