אחרי הזינוק המדהים במחיר - האם הסוכר ימשיך לעלות?

הגורמים המשפיעים על מחיר הסוכר אריה גורן לכתבה המלאה 

במשך מאות שנים שימש הסוכר תבלין יקר ערך, שנצרך רק בבתיהם של בני אצולה. קולומבוס לקח עמו לאיים הקריביים שתילים של קני סוכר, שנהפכו עם הזמן לגידולים המרכזיים ברבים מהאיים. קנה הסוכר גדל רק באזורים טרופיים, אבל בסביבות 1750 הצליח מדען גרמני למצוא חלופה המתאימה לגידול בארצות קרות, בעת שהפיק סוכר מסלק סוכר.

כיום 70% מהסוכר המיוצר בעולם מופקים מקנה סוכר הגדל בארצות חמות, ו־30% מופקים מסלק סוכר הגדל באירופה ובצפון אמריקה. בשני המקרים התוצר הסופי זהה. באופן כללי, עלות הפקת הסוכר מקנה סוכר היא נמוכה יותר לעומת עלות הפקתו מסלק סוכר.

70% מהסוכר המיוצר בעולם נצרכים במדינות המפיקות אותו, והשאר נסחר בשוקי העולם. ברזיל, תאילנד, אוסטרליה, מדינות האיחוד האירופי וגואטמלה מספקות כ־73% מיצוא הסוכר בעולם. ברזיל לבדה, שהיא יצרנית ויצואנית הסוכר הגדולה בעולם, מספקת כ־48% מכלל היצוא העולמי, ועלות ייצור הסוכר במדינה היא גם הנמוכה ביותר.

צריכת הסוכר הממוצעת, המחושבת בק"ג לנפש לשנה, עמדה אשתקד על 61 ק"ג בברזיל, 56 ק"ג באוסטרליה, 46 ק"ג במקסיקו, 39 ק"ג ברוסיה, 34 ק"ג במצרים והאיחוד האירופי, ו־31 ק"ג בתאילנד, דרום אפריקה וארצות הברית.

גשמי ברכה לסוכר

רוב הסוכר המופק בעולם נצרך במדינות המפיקות אותו (תחת פיקוח מחירים ממשלתי) או מיוצא לארצות אחרות בחוזים ארוכי טווח. רק הסוכר שאינו נכלל בהסדרים הללו נסחר באופן חופשי בין מדינות, חברות וסוחרים פרטיים.

מסיבה זו שוק הסוכר החופשי מקיף פחות מ־50% מהייצור העולמי. לכן, די בשינוי קטן בהפקה או בצריכת הסוכר כדי לחולל שינוי גדול הרבה יותר בהיצע או בביקוש בשוק החופשי. למעשה, השינויים התכופים במאזן בין ההיצע לביקוש הם הגורמים העיקריים לתנודתיות הרבה במחיר הסוכר.

בשנתיים האחרונות היטלטל מחיר הסוכר בחדות: מ־11.23 סנט לפאונד (5 בדצמבר 2008) ל־30.4 סנט לפאונד (1 בפברואר השנה). מדובר בזינוק של 171% - לערך הגבוה ביותר מ־1981. ואולם מפברואר ועד 7 במאי 2010 צנח הסוכר ב־57% ל־13 סנט לפאונד. אלא שמאז עלה מחירו שוב, ל־33.1 סנט לפאונד (נכון ל־10 בנובמבר) - זינוק של 155%.

בתחילת 2010 זינק מחיר הסוכר עקב הערכה שהודו, הצרכנית הגדולה בעולם, תצטרך לייבא את הממתיק גם ב־2010, לאחר שנאלצה לייבא בשנה הקודמת 2.8 מיליון טונות סוכר. ב־2009 הודו ייבאה סוכר משתי סיבות: פגיעה בגידולים המקומיים - בין השאר עקב מיעוט גשמי מונסון - והחלטתה להקטין את שטח הגידולים בגלל מחיר הסוכר הנמוך. אלא שהשנה התברר שיבול הסוכר בהודו יהיה גדול בהרבה מהתחזיות, עקב ריבוי גשמי ברכה, וכתוצאה מכך צנח מחיר הסחורה.

מי שהזניקה שוב את מחיר הסוכר בחצי השנה האחרונה היתה ברזיל, יצרנית הסוכר הגדולה בעולם, שסבלה מיובש בכמה אזורי גידול, עובדה שעתידה להקטין את יבול הסוכר במדינה. לכך יש להוסיף את החלטת הודו, יצרנית הסוכר השנייה בעולם, להטיל מגבלות על יצוא סוכר מחשש למחסור עתידי.

צילום: shutterstock

ואם לא די בכך, הרי שלפי תחזית משרד החקלאות האמריקאי, צריכת הסוכר עתידה השנה להיות גבוהה בכ־2 מיליון טונות מהיקף הייצור, ולכן מלאי הסוכר העולמי צפוי לרדת לערכו הנמוך ביותר ב־20 השנים האחרונות, 26.5 מיליון טונות, שהם 17% מהצריכה השנתית.

עם זאת, מחיר הסוכר היה בעבר גבוה הרבה יותר. למשל, ב־1974, לאחר שנתיים שבהן הביקוש לסוכר היה גדול מההיצע, התגלו הוכחות שכמה תאגידי מזון ענקיים אוגרים סוכר מחשש לעלייה חדה במחירו. לאחר שהתפרסם הדבר, החלו הצרכנים לאגור כמויות גדולות של סוכר בבתיהם, ובסוף 1974 נסק מחיר הסוכר ל־66 סנט לפאונד, פי תשעה ממחיר הסוכר כיום - אם מביאים בחשבון את מרכיב האינפלציה - ועלייה של 650% לעומת המחיר בסוף 1973. ההתייקרות העצומה במחיר הסוכר גרמה לתופעות מוזרות: לקוחות החלו "לסחוב" שקיות וקוביות סוכר מהשולחנות בבתי הקפה, ואורחים החלו להביא חבילות סוכר כשי במקום בקבוק יין או פרחים.

איך משקיעים?

בארה"ב קיימת קרן סל בשם iPath DJ AIG Sugar TR Sub-Idx ETN הנסחרת בניו יורק תחת הסימול SGG אשר עוקבת אחר מחירי החוזים לסוכר בבורסת ICE. הקרן גובה דמי ניהול של 0.75% לשנה.

בלונדון ובבורסות אירופיות קיימת קרן סל בשם ETFS Sugar שסימולה SUGA ושגובה דמי הניהול של 0.49% לשנה. הקרן צוברת ריבית המחושבת על בסיס יומי. לצדה קיימת קרן הסל ETFS Short Sugar הנסחרת תחת הסימול SSUG שמתאימה למי שצופה שמחיר הסוכר יירד; וקרן הסל ETFS Leveraged Sugar הנסחרת תחת הסימול LSUG , אשר מעניקה תשואה כפולה ביחס לשינוי במחיר הסוכר, ומתאימה למי שצופה שמחיר הסוכר יעלה וששואף למנף את רווחיו.

הכותב הוא אנליסט גלובלי בכלל פיננסים. האמור אינו מהווה בגדר ייעוץ השקעות. הכותב עשוי להחזיק בניירות הערך המוזכרים