בלעדי ל"כלכליסט" - סאמיט: איך התכווצה חבילת הטבות של 200 מיליון שקל ביותר מחצי?
זוהר לוי, בעל השליטה ויו"ר סאמיט, הגיע להסכם ניהול חדש ל־10 שנים המפחית את התגמול מ־200 מיליון שקל ל־80 מיליון שקל. גם גלולת הרעל שמנעה את ביטול הסכמי התגמול - בוטלה
בתום חצי שנה של משא ומתן עם הגופים המוסדיים ועם רשות ניירות ערך הגיע זוהר לוי, בעל השליטה ויו"ר חברת סאמיט, להסדר בנוגע לתנאי העסקתו. במסגרת ההסדר יוותר לוי על כ־120 מיליון שקל שאותם אמור היה לקבל לפי הסכמי העסקתו המקוריים. אבל אין מה לדאוג: לוי יזכה לתגמול בשווי של כ־80 מיליון שקל - שאותו יקבל בדמות דמי ניהול ואופציות לחלוקה עד 2020.
ללוי הסכמי העסקה עם סאמיט, שבמסגרתם הוא זכאי לדמי ניהול כנגזרת מהיקף הפעילות הנדל"נית של החברה. לפי אותם הסכמים, לוי זכאי ל־0.8% מהיתרה המופחתת של הנכסים להשכרה של החברה.
ב־2009 ביצעה סאמיט מהלך דרמטי שבמסגרתו היא רכשה את מרבית מניותיה של סאמיט גרמניה - חברה־בת שנסחרה בבורסה המשנית של לונדון (AIM) - מחקה אותה מהמסחר ואיחדה את תוצאותיה לתוך תוצאות החברה־האם.
כתוצאה מהמהלך זינק ההון העצמי של סאמיט פי 4 ושווי הנכסים שברשותה עלה מ־255 מיליון שקל לכמעט 4.7 מיליארד שקל.
אותו מהלך שהקפיץ את ההון העצמי, שווי המניה ושווי הנכסים, גרם גם לצמיחה משמעותית בהיקף נכסי החברה להשכרה. כתוצאה מכך שודרגו מאוד דמי הניהול שלוי אמור היה לקבל - לכ־32–33 מיליון שקל בשנה (לפי הסכם ניהול מ־2004 עם סאמיט ישראל והסכם ניהול מ־2006 עם סאמיט גרמניה).
בסוף מרץ האחרון הודיעה סאמיט כי ועדת הביקורת שלה, וכן לוי עצמו, יזמו תיקון להסכמי ההעסקה מכיוון שהסכומים שהצטברו לזכותו של לוי גבוהים מאוד ועשויים להוות נטל תזרימי על החברה. לפי ההסכם המתוקן (שלבסוף לא עלה להצבעה באסיפת בעלי המניות), חלה ירידה בדמי ניהול שלוי אמור לקבל מ־0.8% ל־0.3%, שהם כ־12 מיליון שקל בשנה.
מלבד זאת, לוי ויתר על 10.5 מיליון שקל בדמי ניהול שלהם היה זכאי ב־2009 ונקבע כי יהיה זכאי להקצאה של 11 מיליון מניות סאמיט בשווי כלכלי של 6.87 שקלים לאופציה. מכיוון שמדובר היה במניות הניתנות למימוש ללא תמורה, הרי ששווי ההטבה עמד על 75.5 מיליון שקל.
המוסדיים מתעוררים
ההסכמים המקוריים של לוי עם סאמיט כללו גם "גלולת רעל", שלפיה החברה לא תוכל לפטר את לוי מתפקידו כיו"ר ואם תעשה זאת, היא תצטרך להמשיך ולשלם את שכרו עד תום תקופת ההעסקה. המנגנון עורר את רשות ניירות ערך ובעקבות הדיווחים בכלי התקשורת היא פתחה במגעים מול סאמיט ומול לוי לתיקון ההסכמים.
במקביל התקיימו בחודשים האחרונים גם מגעים עם הגופים המוסדיים המחזיקים במניה ובראשם כלל ביטוח המחזיקה ב־11% מזכויות ההצבעה בסאמיט.
בימים האחרונים השלימו הצדדים את המשא ומתן וסיכמו עקרונית על שורה של תיקונים בהסכם השכר שבמסגרתם יוותר לוי על כ־60% מגובה ההטבה שלה היה זכאי, אולם עדיין יקבל דמי ניהול מכובדים של כ־8.5 מיליון שקל בשנה. גם לפי ההסכם המתוקן, לוי עדיין ניצב ברף העליון של מקבלי השכר בחברות הציבוריות במשק.
איפה הגלולה?
במסגרת ההסכם החדש יקבל לוי בעשור הקרוב דמי ניהול בשיעור של 0.22% משווי הנכסים - שהם כ־8.5 מיליון שקל בשנה, במקום 0.8% שאותם אמור היה לקבל בהסכם המקורי (כאמור 32 מיליון שקל). מלבד זאת, לוי יוותר רטרואקטיבית על דמי ניהול של 21 מיליון שקל שאמור היה לקבל על השנים 2009 ו־2010.
נוסף על כך שונה מנגנון הקצאת האופציות שלוי אמור לקבל. לפי ההסכם החדש, לוי יקבל 10.5 מיליון אופציות שרק 2.5 מיליון מהן ניתנות למימוש ללא תמורה. יתרת האופציות תינתן ללוי בתמורה לתוספת מחיר מימוש שתזרים לסאמיט 52 מיליון שקל (בהנחת מימוש מלא) שתגדיל את אחזקותיו בחברה ב־7.25%. שווי ההטבה המגולמת באופציות על פי נוסחת בלק אנד שולס עומדת על 40 מיליון שקל.
בהתאם לדרישת רשות ני"ע, לוי גם ויתר על "גלולת הרעל" שהיתה כלולה בהסכמים המקוריים, לפיה הסכמי הניהול אינם ניתנים לביטול. מעתה, יהיה אפשר לבטל את הסכמי הניהול החל מסוף שנת 2013 והם יעמדו בתוקף עד 2020.
