רכישות אגרסיביות של פישר לא הצליחו להעלות את הדולר מעל 3.6 שקלים
בנק ישראל ביצע רכישות בהיקף חריג של 600-500 מיליון דולר. שערו היציג של הדולר נקבע על 3.5910 שקלים, ירידה של כ-0.3%. שערו היציג של היורו חצה את הרף הפסיכולוגי של 5 שקלים - נקבע על 5.0238 שקלים בזינוק של 0.9%
הדולר המשיך לאבד גובה היום (ה'), אחרי שצנח אתמול אחרי קביעת שערו היציג. גם היום בנק ישראל התערב במסחר בהיקפי ענק - באחד מחדרי המסחר העריכו כי מדובר בהתערבות של 600-500 מיליון דולר.
עם זאת, בחדרי המסחר האחרים מעריכים כי מדובר בהתערבות בהיקף נמוך יותר של עד 300 מיליון דולר. ההתערבות של בנק ישראל לא נעשתה כולה במנה אחת - אחד הסוחרים מסר ל"כלכליסט" כי בנק ישראל ביצע היום בסך הכל שלוש התערבויות כשהאחרונה הייתה בשעות הצהריים.
בעקבות ההתערבות בתחילת היום עבר הדולר תוך דקות מירידה של 0.8% לירידה של כ-0.3%. וההתערבויות הנוספות מיתנו את הירידות עוד יותר.
שערו היציג של הדולר נקבע על 3.5910 שקלים, ירידה של כ-0.3%. שערו היציג של היורו חצה את הרף הפסיכולוגי של 5 שקלים - נקבע על 5.0238 שקלים בזינוק של 0.9%.
בשבעת ימי המסחר האחרונים נחלש המטבע האמריקאי לעומת השקל בשיעור מצטבר של 2.5%. אתמול ירד שערו היציג של הדולר ב־0.5%, ונקבע על רמה של 3.601 שקלים. לאחר קביעת השער היציג המשיך הדולר להיחלש, וירד במסחר הבין־בנקאי עוד ב־0.5% לנקודת שפל חדשה של 3.58 שקלים.
התחזקות השקל בולטת במיוחד על רקע מאמצי בנק ישראל להחלשתו: מאז העלאת הריבית בתחילת השבוע שעבר, בנק ישראל מתערב במסחר במט"ח כמעט מדי יום, ובתקופה זו רכש מאות מיליוני דולרים המצטרפים ל־1.3 מיליארד הדולרים שרכש בנק ישראל באוגוסט־ספטמבר.
פריימן: "התערבות בנק ישראל תביא לעלייה באינפלציה"
סטנלי פישר. התערבות אגרסיבית בשוק המט"ח צילום: חיים צח
יוסי פריימן, מנכ"ל קבוצת פריקו מסר: "כפי שהערכנו, בנק ישראל נכנס לשוק בהתערבות מהותית בשער של 3.58 שקלים לדולר. חלק מהכלכלנים הבכירים המקורבים לבנק ישראל תומכים בהעלאה משמעותית של יתרות המט"ח של ישראל ל-100 מיליארד דולר לעומת 65 מיליארד דולר שמחזיק הבנק המרכזי כיום. עם זאת, חשוב לזכור שפישר מנסה לשמור על איזון עדין שקשה לשמור עליו".
עוד הוסיף: "היציבות בשערי המט"ח שנובעת מהתערבויות מאסיביות, עלולה להיות חרב פיפיות משום שהיא מזרימה שקלים לשוק, עשויה לגרום לעליה באינפלציה שתגרום לצורך בהעלאת ריבית נוספת שתגדיל את פער הריביות של השקל מול המטבעות הזרים בעולם שבהם הריבית אמורה להישאר יציבה".
"בנק ישראל ימתין עם התותחים הכבדים עד לרגע שבו שער הדולר יירד ל־3.52–3.48 שקלים. ברגע שתיפרץ הרמה של 3.45–3.4 שקלים, רמת המטרה החדשה של השוק תעמוד על 3.23 שקלים - שהיתה הנקודה שבה התחיל בנק ישראל לקנות 100 מיליון דולר ביום, ב־9 ביולי 2008. הדולר יכול לרדת גם מתחת לנקודה הזאת", כך העריך מנכ"ל קבוצת פריקו יוסי פריימן, בראיון ל"כלכליסט" המתפרסם היום.
בנק לאומי: "תנאי הרקע הבסיסיים הפועלים על השקל תומכים בתיסוף לאורך זמן"
"תנועות ההון במט"ח לישראל התאפיינו בשמונת החודשים הראשונים של 2010 בגידול ניכר ברכיב ההשקעות הפיננסיות קצרות הטווח של המשקיעים הזרים. לעומת זאת, ההשקעות הישירות, שהן בעלות אופי אסטרטגי, בישראל נחלשו בהשוואה לשנים קודמות", כך נכתב בבלוג של בנק לאומי.
עוד הוסיפו כלכלני בנק לאומי: "תנאי הרקע הבסיסיים הפועלים על השקל תומכים בתיסוף לאורך זמן. בפרט, מדובר על עודף מתמשך בחשבון השוטף של מאזן התשלומים הקיים במשק הישראלי מאז שנת 2003, בשיעור ממוצע של כ-3% תוצר. בשנים הקרובות אנו צופים שימור רמה זו של עודף 'בסיסי' התומך בהתחזקות השקל".
בבנק לאומי התייחסו גם לתיסוף השקל: "בימים האחרונים התחזק (תוסף) השקל באופן משמעותי וחרג כלפי מטה מהגבול התחתון של 'הרצועה' הבלתי מוצהרת של טווח ניוד שער החליפין המצוי בפועל בשנה האחרונה סביב 3.8-3.7 שקל לדולר".
באשר למדיניות בנק ישראל אמרו בלאומי: "מוקדם לומר האם מדובר רק בהשפעת היחלשות הדולר בעולם או שמא בשינוי מדיניות (הנגלית להבדיל מהמוצהרת) של בנק ישראל. במילים אחרות, ייתכן ובנק ישראל מאפשר ייסוף משמעותי יותר, גם מתוך הערכה כי הפגיעה בצמיחת המשק תהיה מועטה מאשר העריך בעת האחרונה ולכן דורשת התערבות מינורית יותר".
