דניס אלבאו אחרי מכירת החברה למכתשים: "אני בוס נוראי"
אלבאו נחשב לאיש העשיר באיווה - עם הון אישי של 2 מיליארד דולר, אחוזת ענק, ו-147 מכוניות שברולט. על המאבק בייצור חומרי ההדברה בסין: "זה היה מאוד עצוב. לא השגתי תמיכה"
דניס אלבאו כבר היה מיליארדר והאיש העשיר ביותר באיווה כשחתם בחודש שעבר על העסקה למכירת חברת ההדברה שלו תמורת 1.3 מיליארד דולר למכתשים אגן. עם שווי אישי המוערך בלמעלה מ-2 מיליארד דולר, הוא לא יצטרך לעבוד עוד יום בחייו, אולם בגיל 60 הוא מתכוון לשמור על העבודה שלו.
"אני
המשרדים הראשיים של אלבאו מזכירים יותר מועדון גולף, והם אכן ממוקמים בסמוך למגרש הגולף האישי שלו. "יש ימים שאני עובד 18 שעות, בימים אחרים אני עובד שעתיים שלוש ואז הולך למגרש", מודה אלבאו. בבניין ליד משוכן אוסף המכוניות שלו שכולל 147 מכוניות שברולט קלאסיות. העושר הזה הוא תוצאה של חברת חומרי הדברה בעלת הכנסות שנתיות של למעלה ממיליארד דולר, שני שליש מהמכירות במקסיקו ובדרום אמריקה.
הסוד שלו הוא התמדה. "אני לא מוותר", הוא מודה. "זה הופך אותי לבוס נוראי, אני לא מאפשר לאף אחד לוותר". אלבאו הצליח לשרוד את המיתון החקלאי של שנות ה-80, כשחקלאים וספקים קיצצו עלויות. ב-1991 החברה הכניסה 7 מיליון דולר - והחליט לרכוש את יצרנית חומרי ההדברה סנט. ג'וזף, שהייתה בגודל דומה לחברה שלו. העסקה הכפילה את הגודל של החברה ושילשה את המכירות. הוא הרוויח את המיליון הראשון שלו באמצע שנות ה-90.
בשלב הבא החליט אלבאו לרכוש את יצרנית חומרי ההדברה הארגנטינאית אטאנור (Atanor). אמנם הוא היה זקוק ל-60 מיליון דולר כדי לרכוש 51% מהחברה, שהייתה פי 4 יותר גדולה מאלבאו. "פניתי ל-28 בנקים בארגנטינה, וכולם דחו אותי," הוא נזכר. "לקח לי שנה וחצי לגייס את הכסף, עם הלוואת גישור בגובה של 30 מיליון דולר". אלבאו השתלטה על אטאנור וחמשת מפעלי הייצור שלה ב-1997, בדיוק בזמן למהפכת הביוטכנולוגיה בזרעים.
אטאנור החזיקה במתכון ליצירת גלייפוסט, חומר הדברה למגוון רחב יותר של עשבים עם פחות סיכונים סביבתיים מכימיקלים אחרים. החקלאים בארגנטינה רכשו בהמוניהם את הגרסה האתית שיצרה חברת מונסנטו. אלבאו הצליח להגיע להסכם עם מונסנטו למכירת גלייפוסט בארגנטינה לפני פקיעת תוקף הפטנט ב-2001.
חקלאי דרום אמריקה הבינו מהר את היעילות שבחומר ההדברה. אלבאו הוסיפה עוד מפעלים בארגנטינה ובמקסיקו.
המכירות זינקו מ-120 מיליון דולר ב-1997 ל-700 מיליון דולר ב-2005 ומיליארד דולר ב-2008.
בדיוק כפי שאלבאו ידע מתי להיכנס לעסקי הגלייפוסט הוא ידע מתי לצאת. הגרסה הגנרית של גלייפוסט שטפה את השווקים העולמיים, כשסין היא הספקית הגדולה ביותר של הגרסה הזולה. הירידה במחירים פגעה בהכנסות של אלבאו שירדו מתחת למיליארד דולר ב-2009.
אלבאו ניסה להגיש תלונה על מסחר לא הוגן בממשלה האמריקאית, אך לא הצליח לאסוף תמיכה מהתעשייה. "זה היה מאוד עצוב. לא השגתי תמיכה", הוא מספר. לכן הוא הסכים למכירת החברה למכתשים אגן. העסקה צפויה להיסגר עד סוף השנה. אלבאו יהיה בעל מניות עיקרי בחברה הישראלית – ויחזיק בחוזה ניהול עם הבעלים החדשים. לדבריו, לא רק שאנשים יוכלו לשמור על מקום עבודתם, ככל הנראה אפילו יעסיקו עובדים נוספים.