שי זמיר, אקסלנס: "אני לא מנסה לתפוס את הסכין כשהיא נופלת"
אומרים עליו: "שי הוא מנהל השקעות מוכשר הנשען על ניסיון של יותר מ־15 שנה בשוק. לאורך זמן, ביצועי הקרנות שאותן הוא מנהל מצוינים"
מנהל את קרן אקסלנס ממוקדת תל אביב 001
זמיר (40) החל את דרכו בשוק ההון במאי 2000, בקרנות הנאמנות להק ("אני אוהב את שוק ההון, זה בדם שלי. אני חי את זה כל היום"). כשהקרנות נמכרו לפריזמה, הוא עבר איתן לבית ההשקעות החדש ("האווירה בפריזמה היתה מצוינת בהתחלה. זה היה מקום ששידר עוצמה, מצוינות והצלחה, אבל זה הלך ודעך"). עם סגירתו של בית ההשקעות הוא המשיך לאקסלנס, שרכשה את הקרנות של פריזמה ("לכל מקום עבודה יש את הפרופיל שלו, אבל בניהול השקעות אי אפשר להמציא את הגלגל. מחקר טוב וראיה טובה של המאקרו זה הכי חשוב. אני אחד שזורם לאן שלוקחים אותי").
האסטרטגיה שלי:
"אני משלב בקרן השקעות 'עוגן', שזה אומר בעצם את רוב החברות הגדולות במדד. חברות כמו טבע, כיל, הבנקים הגדולים, פריגו. יש התייחסות משמעותית לחלק של אותן חברות במדד, אני לא יכול להתעלם מזה שטבע, למשל, מהווה קרוב ל־9% ממנו. מובן שהמטרה היא להכות את המדד, אבל אני רוצה להיות בנקודת התייחסות שנותנת מתאם גבוה אליו. אחרי העוגן יש תמהיל של חברות שאנחנו בונים על סמך ניתוח מעמיק של מחלקת המחקר שלנו.
"אני דוגל באסטרטגיה של 'טופ דאון' - קודם כל הסתכלות כוללת על העולם, קבלת תמונה כללית של השווקים, ומשם אני יורד למטה, לניתוח מפורט ברמה הסקטוריאלית. אני מאתר סקטורים בולטים ובודק את ההשלכות על השוק המקומי, מה המכפילים בכל סקטור ואם זה זול או יקר כרגע. משם אני יורד לרמת המיקרו, לניתוח פרטני שבמסגרתו אני מחפש חברות שיכולות להציג ביצועים טובים יותר מהשוק.
"אני מתבסס על מספרים ועל אנליזה כדי לבחור מניות, אבל ברור שגם אינטואציה מעורבת בזה. אין סקטור מסוים שהייתי מתרחק ממנו, כל סקטור שווה בדיקה. מצד שני, יש חברות מסוימות, בתחום הביוטכנולוגיה למשל, שקשה להסביר את השווי שלהן. גם אם אני מנסה מאוד להיות אופטימי לגביהן, אני לא אשקיע בהן. זה כלל ברזל: בחברות שאני לא יכול להסביר את השווי שלהן - אני לא נוגע. במקביל, כשאני רואה שיש סקטור שזוכה לעדנה מצד משקיעים זרים, כמו הבנקים והתקשורת בזמנו, אני מרשה לעצמי להחזיק בו עוד קצת - כדי ליהנות מהעליות שהם מספקים לו.
שי זמיר. "בחברות שאני לא יכול להסביר את השווי שלהן - אני לא נוגע" צילום: אילן ספירא
"בשנת 2009 למשל, השווי של חברת הביטוח כלל היה ברצפה, והגעתי למסקנה שאני יכול להיכנס לפוזיציה גדולה בחברה שסיפקה רמת ביטחון גדולה מאוד, בדומה לבנקים שנסחרו בחצי מההון העצמי. היה לי ברור שהבנקים יעמדו במשבר ויפרצו קדימה. אני מסמן לעצמי נקודות שבהן אני מחליט להיכנס להשקעה - אני לא מנסה לתפוס את הסכין בעודה נופלת, אני נכנס רק כשאני מרגיש שיש תיקון, וכשהמניה מתחילה לעלות אני מחכה לרגיעה. אני שם משקולות עודפות על המדד בבנקים, בביטוח ואפילו במניות האנרגיה - אבל תלוי איזה, כמובן. חברה כמו אבנר שחתומה על חוזה עם חברת החשמל, מבחינתי זה סיכון אחר לגמרי מאשר חברות שעוד לא גילו שום דבר".
מה הלאה:
"השווקים הפיננסיים כיום רגישים מאוד לכל התפתחות בחו"ל. אנחנו רואים היום בשווקים סטיות תקן גבוהות, ולכן יש חשיבות גדולה מאוד לבחירת חברות עם מודל עסקי חזק וברור, לתזרים מזומנים יציב לאורך זמן ולחברות שמחלקות דיבידנדים. להערכתי, הבנקים המרכזיים בארצות הברית ובגוש היורו ימשיכו להחזיק את הריבית נמוכה, מה שאומר שיש כסף נזיל שהולך ונערם בכל האפיקים. ככל שעובר הזמן, תיאבון המשקיעים לתשואה יגדל, ולכן חברות שמחלקות דיבידנדים הן פתרון טוב.
"בשלב הראשון, הכסף הזה ילך לחברות היציבות ולא לחברות שמוכרות חלומות. הסקטור המועדף עליי הוא הבנקים בארץ: החשיפה שלהם לאירופה נמוכה, וכיום הם נסחרים במכפילי הון נמוכים במיוחד וממשיכים להציג שיפור בתוצאות הכספיות. אני גם מעריך שהמשנה הבעלות החדש הצפוי בדיסקונט ולאומי יוביל לחלוקת דיבידנדים וימשוך משקיעים זרים.
"באופן כללי, אנחנו עדיין בתוך המשבר באירופה. זה לא הזמן להיות בחוד החנית ולהשקיע בחברות עם סטיות התקן הגבוהות, אלא לחפש חברות יציבות עם חלוקת דיבידנדים קבועה".
ההמלצות שלי:
1. מניית בנק הפועלים
סקטור הבנקאות מצליח לשמור על יציבות תוך ירידה בסיכונים והתמקדות במשק המקומי. האטרקטיביות של סקטור זה תגדל לדעתי, ועמה החזרה של משקיעים זרים. החילופים בהנהלת בנק הפועלים נתפסים כמהלך חיובי ונחוץ שיחזיר את הבנק להובלת המערכת הבנקאית, כפי שהיה בעבר. בשנת 2010 עשוי הבנק להציג תשואה של 10% ומעלה על ההון, ומאחר שהוא נסחר כיום סביב 0.9 על ההון, הוא אטרקטיבי ביחס הסיכון־סיכוי.
2. יחידת השתתפות אבנר
מניות הגז זוכות לעדנה לאור התגליות במאגרי תמר, דלית ולווייתן. קיים כיום קושי גדול לתמחר את שווי המאגרים ולגזור ממנו שווי לחברות, אך אפשר להתייחס לדיווחיהן וכך לכמת שמרנית את הנכסים. אפשר לקבל חשיפה רחבה לחלק גדול מהתגליות בארץ דרך אבנר (הנשלטת ע"י יצחק תשובה, בעל השליטה בהפניקס). החברה נמצאת בסיכון השקעה גבוה יחסית, אך משלבת תזרים קיים בחלום בדמות פוטנציאל לתגליות נוספות.
