אקסלנס: לא פוסלים חדלות פירעון של מדינה בגוש היורו
המחלקה הכלכלית של אקסלנס ערכה מחקר בנושא חדלות פירעון של מדינות: "ארצות שהכריזו על חדלות פירעון ואחר כך הגיעו להסדר חוב נענשו בחומרה"
מחקר שפרסמה היום מחלקת המחקר של אקסלנס בדק מה מאפיין מדינות שנכנסו לחדלות פירעון בעבר וניסה לאפיין את המגמות האחרונות.
אקטים של חדלות פירעון של מדינה מוכרים בהיסטוריה מראשית המאה ה-19, אך לצורך הסקירה שערכו התמקדו במחלקת המחקר של אקסלנס רק בשנים 1900-2004.
"חלק ניכר מהאשמה של חדלות פירעון טמונה במשברים פיננסים שהוצתו על קרקע דליקה שהוכנה מראש. משברים פיננסים בעשורים האחרונים התרכזו בעיקר בשווקים מתעוררים (עד לפני משבר הסאב-פריים) והתאפיינו בתופעה הקרויה בספרות הכלכלית 'עצירה פתאומית'", כותבים הכלכלנים יניב חברון ואהוליאב לוי.
"עצירה פתאומית היא מצב שבו נעצרה זרימת ההון אל הכלכלה הבעייתית - מחשש להרעה משמעותית בתנאים הכלכליים ועלייה חדה בהסתברות לחדלות פירעון. שלב שני במשבר: בריחת ההון מאותם שווקים ויצירת מחנק נזילות איתו נאלצים להתמודד הלווה הממשלתי והלווה הפרטי. בנוסף, מתרחש משבר במאזן התשלומים המלווה בפיחותים חדים של המטבע המקומי", ציינו עוד במחלקת המחקר של אקסלנס.
עובדות מעניינות הקשורות לחדלות פירעון של מדינות:
- חדלות פירעון תלויה במחזור העסקים שנמצא העולם, ממצב הרוח העולמי ומהאופי של המדינות.
- בשלושים השנים האחרונות אנו עדים לירידה מהותית בחדלות הפירעון של מדינות.
- מדינות אמריקה הלטינית ואפריקה מובילות בחדלויות פירעון על פני מדינות אחרות בעולם.
- אירועי חדלות פירעון בעשורים האחרונים משויכים לשווקים מתעוררים בלבד ולא למדינות מפותחות ועשירות.
ב-12 השנים האחרונות התרחשו שני משברים פיננסים בעקבות ההכרזה על חדלות פירעון:
• ארגנטינה 2001 - חדלות פירעון על רקע היווצרותו של משבר פיננסי שהוא תולדה של שמירה על שער חליפין קבוע בין הפזו לדולר שהוביל להרעה משמעותית במאזן התשלומים. החובות העצומים שנצטברו, המיתון אליו נקלעה המדינה, קיצוצים והעלאות מיסים בתוספת שמירה על שער חליפין קבוע - הובילו לבריחת כספים מהמדינה - ובכך שיתקו את המערכת הבנקאית והובילו להחלטה על חדלות פירעון.
• רוסיה 1998 - חדלות פירעון על רקע משבר פיננסי שהחל במשבר מטבע באסיה וגרר בריחת כספים מהאזור ומשווקים מתעוררים. עוד תרמו למצב המדינה: מחירי נפט נמוכים וסביבת השקעות בעייתית באותה תקופה, שהבריחו הון מהמדינה.
המסקנות העיקריות מהמחקר של אקסלנס:
- מדינות אשר ביצעו חדלות פירעון ורק לאחריה הגיעו להסדר חוב עם המלווים "נענשו" בחומרה.
- מדינות אשר ביצעו פריסת חוב לפני ההכרזה על חדלות פירעון נענשו פחות.
- בגלל הזיכרון הקצר של השווקים, במקרים מסוימים העלייה בעלות הגיוסים העתידיים, יותר מאשר התועלת המיידית שתצמח משימוש באותו כסף לצורכי המשק המקומיים – במקום להחזיר אותו לבעלי החוב.
