מבט לשווקים
האם הגיע הזמן לצאת מהשווקים?
סוגיית המשבר ביוון והשלכותיו על השווקים מטרידה לאחרונה את כולם, החל במשקיע הפרטי, עבור בגופי החיסכון המוסדיים וכלה בפירמות המחזיקות בתיקי השקעותיהם נכסים פיננסיים.
כולם מתלבטים בשאלה האם מדובר באירוע מתגלגל, שעלול להוביל את השווקים ואת הכלכלות לטלטלה עזה לא פחות מזו שפקדה את העולם בין שנת 2008 לשנת 2009, או שאנו חווים עכשיו "רעשים" בלבד, שאמנם מטלטלים את השווקים, אך בסופו של דבר לא יציתו משבר גלובלי מחודש. התשובה לשאלה מתחלקת בין שתי גישות.
הגישה האופטימית
גישה המאפיינת בדרך כלל חלק ניכר מפעילי השוק, ולפיה המשבר בדרך לפתרון. מצד אחד, ממשלת יוון אימצה תוכנית ריסון נרחבת, העלאות מסים וקיצוצים בשכר. מצד שני, מדינות גוש היורו וקרן המטבע הבינלאומית הודיעו על חבילת סיוע תלת־שנתית ליוון שתבוצע על פי "אבני דרך" במשך שלוש שנים, כאשר ה"מנה" הראשונה צפויה להינתן לפני מועד הפירעון הקרוב של איגרות החוב הממשלתיות. כמו כן, הבנק המרכזי של אירופה הודיע כי יהיה מוכן לקבל אג"ח של ממשלת יוון כבטוחות למתן הלוואות, גם כשדירוגן הופחת ל־+BB.
עוד סבורים האופטימיים כי מצבן של פורטוגל וספרד טוב יותר מזה של יוון. בפורטוגל התגבשה חזית אחידה של קואליציה ואופוזיציה, בגיבוי של האיגודים המקצועיים, להכנת תוכנית מקיפה של קיצוצים כדי להפחית את הגירעון בתקציב (יצוין כי היחס חוב־תוצר בפורטוגל טוב ואינו מהווה בעיה). ספרד מצדה היא מדינה גדולה, ולפי הדעה הרווחת, היא תצליח לצאת מהמשבר ללא סיוע חיצוני. בשבוע שעבר גייסה ספרד חוב של 2.4 מיליארד יורו, בריבית גבוהה יחסית של 3.5%.
הטלטלה בבורסות היא פועל יוצא של אי־ודאות. מנהיגי גוש היורו מודעים לכך, ולכן מאיצים את המגעים לפתרון המשבר. לחיזוק האופטימיות, מציינים מצדדי הגישה, כי רק לפני כמה שבועות שררה בשווקים אווירה חיובית, דובר על המשך סביבת הריבית הנמוכה לפרק זמן ממושך וקרן המטבע פרסמה תחזית אופטימית לשיעורי הצמיחה בעולם בשנים 2010–2011. במקביל, בארצות הברית התפרסמו אינדיקציות מאקרו־כלכליות טובות.
נתון נוסף המעניק רוח גבית לאופטימיות, הנוגע לאטרקטיביות המניות, הוא היחס השורר היום בין גובה מדד S&P 500 לתוצר הגולמי. במבט רב־שנתי, יחס זה מצוי כיום ברמה נמוכה, המנבאת סיכוי טוב להתחדשות העליות.
הגישה הפסימית
מצדדי הגישה מאמינים כי ביצוע תוכנית הריסון ביוון ייתקל בקשיים. הבורסות בעולם ימשיכו להתנהל תוך תנודתיות גבוהה, כשברקע תמונות של פצועי ההפגנות. מחזיקי הגישה מאמינים כי בעתיד צפויה לפקוד את השווקים תופעת דומינו, שתגרור מדינות נוספות, שכן גם המדינות המבוססות של גוש היורו נפגעו במשבר האחרון, וסיוע ליוון ובמקביל לפורטוגל ולספרד עלול להטיל עליהן מעמסה נוספת.
טיעון נוסף של מחזיקי העמדה קשור למדינות אסיה, ובראשן סין. מדינות אלה מהוות יעד משמעותי ליצוא האירופי, וגם מהן מנשבות רוחות הרומזות על נטייה לריסון וכיווץ מוניטרי. לגבי שוקי המניות, הם סבורים, אלה עשו מהלך נאה של תיקון ועליות שערים במשך יותר משנה (ובישראל 15 חודשים), ויש כעת ממה לרדת.
גם לגבי הבורסה התל אביבית הדעות חלוקות. מומחים רבים סבורים כי הנזילות הגבוהה, הריבית הנמוכה ונתוני המאקרו המשתפרים (אבטלה, אינפלציה, צמיחה, גירעון תקציבי ומאזן תשלומים) יסייעו לשווקים המקומיים להתאושש. במונחים ריאליים, חשיפת ישראל ליוון היא אפסית, כמו גם החשיפה הלא משמעותית לפורטוגל. ההאטה באירופה כבר גרמה לירידה ביצוא המקומי ליבשת, אולם נתוני בנק ישראל והלמ"ס נותרו טובים. מנגד, ישנם מומחים המשמיעים קולות אחרים, הממליצים לצמצם פוזיציות ולהקטין חשיפה לשוק המקומי.
אני סבור כי בתקופה כה תנודתית ועצבנית כמו היום אין מקום להחזיק בנכסי סיכון ברמת החשיפה המרבית שנקבעה. מומלץ לאמץ גישה הגנתית ולבחון את האירועים בפרספקטיבה של כמה שבועות לפני שמשנים גישה.
