היעד הבא של טבע
הנעץ הבא במפת העולם של טבע: יפן
את שלמה ינאי, גנרל בדימוס ומנכ"ל טבעבהווה, לא תשמעו מדבר במונחים של "באתי, ראיתי, ניצחתי" (או קניתי). הוא גם אינו מסמן בנעצים על מפת העולם את השווקים שבהם טבע כבר שולטת, ואת אילו שיהוו את יעד ההשתלטות הבא. אבל במפת העולם הדמיונית של טבע כן ננעץ ביום חמישי הנעץ על אחד משני היעדים החשובים שינאי סימן לעצמו בשנה האחרונה - גרמניה, שוק התרופות הגנריות השני בגודלו בעולם.
טבע היא לא שחקן חדש בשוק הגרמני. למעשה, כבר כיום היא נחשבת לשחקן החמישי בגודלו שם. אלא שהפער בין שלוש הראשונות (הקסאל, רציופארם ושטאדה) לבין כל השאר היה עצום, ולכן סגירתו היתה יכולה להתבצע רק באמצעות רכישה של אחת מהשלוש.
הקסאל כבר מזמן לא רלבנטית, לאחר שנרכשה לפני שנים אחדות בידי המתחרה העיקרית של טבע סנדוז (שמרכזת את הפעילות הגנרית של נוברטיס), מה שהשאיר לינאי שתי אפשרויות בלבד - רציופארם ושטאדה - כאשר הראשונה המועדפת על בכירי טבע. מסיבה זאת, במכרז שנערך ביום רביעי האחרון ידע ינאי להיות אגרסיבי ולהביס אפילו את חברת התרופות הגדולה בעולם, פייזר, עם הצעה שמשקפת לפעילות של רציופארם שווי של 3.6 מיליארד יורו - 200 מיליון יורו יותר מהמחיר שהסכימה פייזר לשלם.
הפיטורים ייאלצו לחכות
המחיר שטבע משלמת אינו נמוך, יש שיגידו אפילו גבוה, אבל הוא לבטח לא גבוה מדי. הסיבה לכך היא שהפלטפורמה שטבע תקבל באופן מיידי (וכוללת מתקני ייצור בגרמניה, סל רחב של מוצרים ומערך בנוי של מכירות והפצה) תקפיץ את טבע ממעמד של שחקן משני למעמד של שחקן ראשי.
| קנייה חזקה | קנייה | המתן | מכירה | מכירה חזקה |
מצד שני, גם ניצול הסינרגיות בין החברות, שאותו יודעת טבע לעשות כל כך טוב, ייאלץ הפעם לחכות. בגרמניה קיימת רגישות גבוהה לפיטורי עובדים, ולכן פירוקה של רציופארם לגורמים לא יתחיל מיד עם השלמת רכישתה.
ככלל, טבע מטמיעה חברות נרכשות בתוכה, באמצעות פירוקן ושילובן במערכים השונים ש לה. מתקני הייצור של החברה הנרכשת מצטרפים מיידית למערך הייצור הגלובלי של טבע, ואילו אנשי ההפצה והמכירות של אותה חברה מוצאים את עצמם בתוך הפעילות המקבילה של טבע, שמחולקת לפי מדינות ויבשות. בהמשך, נמכרים או נסגרים מתקני ייצור מיותרים, וכפילויות בתחום המכירות מתבטאות בפיטורים.
הפעם, כאמור, זה לא יקרה כל כך מהר כמו ברכישות הקודמות (של איווקס ובאר), ועלויות שנתיות חופפות של כ־300 מיליון יורו ייחסכו רק בעוד כשלוש שנים. למרות זאת, הנעץ נתקע - גרמניה של טבע.
לפחות עיתונאי אחד לא התאפק, ובמסיבת העיתונאים לאחר ההכרזה על רכישת רציופארם מיהר לשאול את ינאי האם הוא כבר מתחיל לתכנן את הרכישה הבאה. ינאי ניפק את התשובה הרגילה, לפיה רכישות הן חלק מאסטרטגיית הצמיחה של טבע והיא תמשיך לבצע אותן בהתאם לכדאיות הכלכלית ולהזדמנויות בשוק. אלא שאת ינאי לא צריך לשאול על הרכישה הבאה, אלא על הנעצים הבאים על מפת העולם, וכאן התשובה היא ברורה - קודם כל יפן ואחר כך מדינות מתעוררות כדוגמת ברזיל.
מחכים לרגולטור בברזיל
כמדינה שבה מהפכות מתרחשות לאט, יפן טרם אימצה את הגנריקה, ומשכך נשלט שוק התרופות שם (שהוא השני בגדולו בעולם) בידי חברות מקומיות שמפתחות מוצרים מקוריים. אלא שהזדקנות האוכלוסייה, שרק מגדילה את הוצאות הבריאות הגבוהות ממילא, תביא לבסוף לשינויים רגולטוריים המהפכניים ולפתיחת האי המבודד לגרסאות גנריות זולות יותר. וכשזה יקרה, טבע כבר תהיה מוכנה שם עם צבר עצום של תרופות ועם מערך שיווק והפצה מתאים שהוקם עם השותפה היפנית קואה.
גם ברזיל, בהיותה ענק מתעורר עם אוכלוסייה של כ־200 מיליון איש, קורצת לטבע. אלא ששם הבעיה הפוכה. אם ביפן הרגולציה היא שמפריעה לטבע, הרי שבברזיל מפריע לה היעדר הרגולציה. בברזיל אין עדיין דרישה שהתרופות הגנריות יהיו זהות לתרופות המקור. הרגולטורים המקומיים הסתפקו עד לאחרונה בדרישה לדמיון בלבד בין הנוסחאות הכימיות, והמצב הזה יוצר עודף מתחרים עם מוצרים נחותים שפוגעים במיצוב הגנריקה כולה.
במצב הזה מעדיפה טבע (לפי שעה) למכור שם רק את תרופות המקור הקופקסון והאזילקט. אלא שההחלטה של הרגולטור מאשתקד, לאמץ את תפיסת הגנריקה האמריקאית (חיקוי=נוסחה זהה), תביא בהכרח להרמת רף הדרישות מהחברות המקומיות. כשזה יקרה, הנעצים יתקעו גם ברחבי ברזיל.
