בלעדי ל"כלכליסט" - נאשמי הרצת המניות בפרטנר: "בגיל 37 יצאנו לפנסיה"
רונן רשף וגולן כהן, נאשמי הפרשה, שוברים שתיקה לראשונה מאז זיכויים. "מעוד סוחרים בשוק הפכנו בתוך רגע להיות אויב המדינה"
ינואר 2002, דקות ספורות לפני השעה שבע בבוקר. דפיקות חזקות על הדלת. חוקרים בחליפות, מצוידים בצווי חיפוש, נכנסים אל תוך דירותיהם של רונן רשף וגולן כהן ומתחילים להפוך את הבית. "כשהחוקרים נכנסו הבנות היו בבית, ילדה בת ארבע ותינוקת בת שנה וחצי. הם החלו לחפש. בהתחלה במקומות סבירים, כמו בתיק של העבודה ובחדר המחשב, אך בסופו של דבר גם הגיעו למגירת התחתונים של הילדה, שבדיוק התעוררה כדי ללכת לגן", משחזר היום כהן.
לאחר חיפוש מדוקדק מורים החוקרים לשני סוחרי המניות להתלוות אליהם לחקירה. עד אחת עשרה בלילה שוהים השניים בחדר החקירות של רשות ניירות ערך, ומשם הם מובלים למעצר - הכי רחוק שאפשר מהמשרדים המהודרים שלהם בחברת המסחר אופמת.
מאותו יום והלאה השתנו לחלוטין חייהם של שני נאשמי פרשת הרצת מניות פרטנר. הפרסומים האחרונים על החשדות להרצת ניירות ערך בבית ההשקעות הגדול בישראל פסגות החזירו את כהן ורשף אחורה לאותו יום לפני שמונה שנים. בראיון ראשון מאז זיכויים הסופי מחמת הספק לפני חודשיים מספרים השניים ל"כלכליסט" כי מקרה פסגות עורר בהם "תחושת דה ז'ה וו חזקה". לתקשורת ולציבור הם מציעים שלא למהר לחרוץ את דינם של סוחרי הנוסטרו, "המככבים" היום בכותרות העיתונים, דוד אדרי ושי בן דוד.
| קנייה חזקה | קנייה | המתן | מכירה | מכירה חזקה |
"אני עומד היום מהצד ומסתכל על שני הסוחרים מפסגות, מנסה לדמיין מה עובר עליהם. אני חושב שאני יודע. הם מסתכלים מסביבם ותוהים, 'מה זו הרכבת הזו שנכנסה בי עכשיו?'", אומר כהן. "אני זוכר את הנקודה שהבנתי שהעולם מתהפך. רק לפני יומיים היינו עוד סוחרים בשוק ההון, ופתאום, בתוך רגע, הפכנו לאויב המדינה".
הייריה נורתה
פרשת אופמת היתה אחת מחקירות הדגל שניהלה רשות ניירות ערך בעשור הקודם. הפרשה החלה בהצהרות גדולות, שהניבו כותרות ענק בעיתונים, על שני סוחרים מחברת המסחר אופמת השקעות, הנחשדים בגריפת רווחי ענק כתוצאה מהרצת מניות. כאמור, לפני חודשיים הסתיימה הפרשה בזיכויים של השניים מחמת הספק. בית המשפט לא השתכנע כי פעילותם היתה בבחינת עבירה על החוק.
תחילת הפרשה ב־31 ביולי 2001, יום לפני כניסתה הרשמית של מניית פרטנר למדד ת"א־25. שניות ספורות לפני סיום המסחר בבורסה נתנו כהן ורשף הוראת קנייה של 28 אלף מניות פרטנר בשער הגבוה ב־49% משער הבסיס. הוראה זו הביאה לזינוק של המניה ב־49%, והניבה לאופמת, שהיתה אז חברה־בת של אקסלנס ובבעלות חלקית של כהן ורשף, רווח של מיליוני שקלים. בתחילת 2002 החל השלב הגלוי של חקירת רשות ניירות ערך, כאשר ב־2005 הוגשו נגד בכירי אופמת כתבי אישום תחת הסעיף הרצת מניות והשפעה בתרמית על מדד ת"א־25.
גולן כהן, 42. נשוי + 3, גר בקדימה, פנסיונר
את היום הגורלי שבו בוצעה הפעולה המדוברת כהן ורשף לא ישכחו לעולם. "כמה ימים קודם הודיעה הבורסה שמניית פרטנר תיכנס למדד ת"א־25", מספר כהן. "באותו יום פעלנו במניה הזו בדיוק כפי שפעלנו במניות האחרות שנכנסות ויוצאות מהמדד - עקבנו אחר הפעילות בשוק ולקראת סוף המסחר הזרמנו את הכמות שרצינו. במהלך היום עשינו ניסוי טכני מסוים, 'בדיקת כלים', כי פרטנר מעולם לא נסחרה במדד. כמה שניות לפני הכניסה הרשמית למדד שידרנו את כל ההוראות, שמלבד פרטנר בוצעו במלואן. לגבי ההוראה של פרטנר הופיעה התראה על המסך, ומסיבה לא ידועה לא יכולנו לראות את ההיצע והביקוש שקיימים עבור המניה, אלא רק להקליד את הלימיט מחדש. כשעשיתי את זה - והייתי חייב לעשות זאת כדי לא לפספס - נורתה הירייה".
כהן מסביר שאחת הטענות של הפרקליטות היתה שאף שהסוחרים ראו שאין אף בקשת מכירה על המסך, הם נתנו את הפקודה. "טענה זו אינה נכונה. לא ראינו שאין מוכרים. יצאה התראה ללימיט של פרטנר, ורק אז התעדכן המסך, לאחר שהפעולה שלנו כבר נעשתה", הוא אומר.
ואז מה קרה?
כהן: "ואז זהו. נגמרו לנו החיים לשמונה שנים".
כהן ורשף מקפידים להדגיש היום שהם לא כועסים על רשות ניירות ערך, אולם לטענתם ביטול הוראת מסחר, באשר היא, פסול. "לא משנה אם נשלחה פקודה הגבוהה ב־20% מהשער האחרון, או אפילו גבוהה ב־80% - אסור לבטל את הפקודה. לי כסוחר אין מושג מה המחיר הכלכלי של מניה מסוימת, זה בעיני המתבונן, ולכן כל עסקה של קונה מרצון ומוכר ברצון זה משהו שאסור לבטל, אחרת אנשים לא יאמינו בשוק ההון. אמרתי את זה לרשות כבר מהתחלה. תוצאת המהלך שעשינו לא היתה מה שקיווינו לו. כל מה שרצינו זה שההוראה שלנו תיבלע בתוך כל השכבות, בתוך ההוראות האחרות. באותו יום הרווחנו כסף גם במניות האחרות שלהן הזרמנו הוראות, והיינו מאוד מרוצים מהתוצאה. לאחר המהלך פנינו לבורסה באמצעות עורך דין, והצהרנו שמבחינתנו העסקה בסדר. ואכן, הבורסה באמת אישרה את העסקה לאחר כמה דקות".
מוציאים את הידיות מהחלונות
הוראת הקנייה ששיגרו שני הסוחרים לבורסה עשתה רעש גדול בשוק, וגררה כותרות רבות בעיתונים. מאוחר יותר, עם מעצרם של השניים, נודע כי רשות ניירות ערך פתחה בחקירה מקיפה בנושא.
כהן (מימין) ורשף. "צריך להבין, סוחרים באים לבושים לעבודה בבגד ים וחולצת בילבונג קרועה. אין כאן קטע כוחני"
"שולחן, כיסא ומחשב, לא יותר", מתאר רשף את חדר החקירות שבו בילה לא מעט שעות. "מדובר בחדר בגודל שלוש על שלוש", מספר כהן. "בחדר המנוחה הם דאגו להוציא את הידיות של החלונות, כנראה כדי שאף אחד לא יקפוץ".
במהלך החקירות שהו השניים עשרה ימים במעצר, מתוכם חמישה ימים במעצר בית. עבור שני אנשים נורמטיביים, שרגילים לשבת כל היום מול המחשב ולסחור, מעצר אינו החוויה שלה ציפו. כהן, שהיה עצור באבו כביר, מסביר שמבחינתו המעצר היה קשה. "אני לא רוצה שיצחקו עליי, אבל כשהגעתי לשם, ביקשתי מהסוהר תא של לא מעשנים, כי אני לא סובל ריח של סיגריות. הוא צחק עליי, אבל בסוף הסכים לתת לי תא לבד בתנאי שאבטיח שלא אתאבד.
"בלילה שאחרי כבר הכניסו אותי לתא עם עצורים אחרים, הייתי בהלם. רוב העצורים ישבו שם על עבירות של אלימות. לא היו שם סיגריות, אז עישנו דברים אחרים. לא התקלחתי חמישה ימים, זה היה לא נעים ברמות על. החלק הטוב בכל הסיפור היה שאת החקירות במהלך היום בילינו במשרדי הרשות, ורק בלילה היינו צריכים לחזור למעצר. כשחזרתי הביתה, מצאתי את אשתי מפורקת לגמרי. היא עמדה ובכתה בכי מטורף".
רשף דווקא זוכר את המעצר אחרת לגמרי. מבחינתו זה היה כמו "עוד טיול ברחבי העולם". "היו שם כל מיני טיפוסים מוזרים, אבל למדתי מהם המון. הייתי לבוש יפה, כמו החוקרים. היו רגעים שלא ידעו מי החוקר ומי העצור", הוא אומר בחיוך.
התכוננו לנורא מכל
רשף וכהן הם טיפוסים שונים מאוד באופיים. רשף מופנם יותר ולא מרבה לדבר, לעומת כהן - היפוכו המוחלט. עבור השניים לא קל לשבור שתיקה של שמונה שנים. כשהם נשאלים על תקופת המשפט הארוכה, גם כאן הזיכרונות שונים לחלוטין. "אני בעייתי יותר מגולן", מעיד על עצמו רשף. "לא חשבתי על המשפט כל הזמן. אולי מנגנון ההדחקה פעל הפעם לטובה".
כהן: "אני דווקא טחנתי את הסיפור הזה כל הזמן. בכל פעם שעמדתי בפקק חשבתי על זה. לפחות חצי שעה מדי יום".
לדבריהם, לאורך כל הדרך מעולם לא עלתה מחשבה על עסקת טיעון. "אין מצב. לא יכולתי לסבול שיאשימו אותי במשהו שאני חושב שהוא בסדר. לא הסכמתי להתפשר אפילו על קנס", אומר כהן.
רשף וכהן מסבירים כי לאורך כל הפרשה חשו שהם והרשות בעולמות נפרדים, כלשונם. לדבריהם, המציאות שתיארה התביעה בבית המשפט לא תאמה לאיך שהם עצמם רואים את הדברים. "לאורך כל המשפט הוצג באור שלילי הרצון שלנו להרוויח כסף. מבחינתי, לא התכחשתי לעניין הזה לרגע, מה פסול בכך שבאנו להרוויח? זו המהות של העבודה שלנו. בפסק הדין כתב השופט שזה יהיה חמור אם מניע של תמריץ כספי יהיה סיבה למעשה פלילי", מסביר כהן.
רשף: "הרצון להרוויח הוא דבר טבעי בכל חברה".
אומרים שיש סוחרים ש"משתכרים" מהכוח שיש להם בידיים.
רשף: "לא אנחנו".
כהן: "צריך להבין, סוחרים באים לעבודה לבושים בגד ים וחולצת בילבונג קרועה. אין כאן קטע כוחני. בסופו של דבר הסוחרים לא רוצים להזיז שווקים, הם רוצים שוק יעיל. מה שכן, ברור שיש תחושת ניצחון אם אתה מצליח. זה אולי יציג אותי באור שלילי, אבל אני נהנה להרוויח ולדעת שמישהו אחר הפסיד. ככה זה בבורסה, כל שקל שהרווחת מישהו אחר הפסיד. אבל זה לא 'שיכרון כוח'. זה המשחק, וזה בסדר גמור".
היה לכם אמון בבית המשפט?
כהן: "יש לנו חברים עורכי דין שהתמחו אצל שופטים. כולם הכינו אותי לרע מכל. אמרו לנו, 'חבל על הזמן, אין לכם טעם לספר את הצד שלכם. עזבו, תחתמו על עסקת טיעון, תעשו עבודות שירות ותשלמו איזה קנס. להגיע לבית משפט זה אסון, השופטים נוראיים, הם מזלזלים בך'. זה היה מאוד מדאיג. אבל בסוף גילינו מערכת משפט מדהימה".
רשף: "היה לנו מזל גדול עם השופט מנחם קליין (שהיה השופט בבית משפט השלום, שבו זוכו השניים לראשונה - ה"ר וא"ה). היו לו היכולת והרצון להבין את החומר ולהתעמק. מההתחלה ידעתי שאנחנו צריכים שופט חכם שיתעמק, שייכנס לעומקם של הדברים".
יש בכם כעס על המערכת?
כהן: "כן, על היחס שקיבל השופט קליין. גורמים בפרקליטות וברשות ניירות ערך הטיחו בו ביקורת אישית ולא עניינית. על זה אנחנו בהחלט מאוד כועסים".
רשף: "יש דברים בהתנהלות שאולי היינו משנים, היה צריך אולי לחקור את הפרשה, אבל משם ועד להגיש כתב אישום יש מרחק גדול".
כהן: "אנשי הרשות היו צריכים לחקור בראש פתוח. לבוא, להסתכל על זה כמו שקליין הסתכל על זה: אתם מציגים לי תיק ואני מקשיב לשני הצדדים. אני חושב שצריך להקשיב, אבל ברשות בחרו להחליט מראש שאנחנו אשמים. בסך הכל, יש הרבה אנשים שמגיעים לרשות ומסתירים דברים ולא אומרים את כל האמת. פתאום באו שני חבר'ה שאומרים את האמת בפרצוף, והיה להם קשה עם זה.
"מהצד שלנו, אני לא מרגיש שהפלו אותי לרעה. הם עשו את עבודתם. לגבי הפרקליטות והעובדה שהיא החליטה לערער על פסק הדין, יכולתי לומר 'איזה ניג'וס'. אבל אין לי מה לכעוס, זה לא שזה היה על בסיס אישי. אני מודה, זה האיץ לי את דפיקות הלב כשהם החליטו לערער, ואני מעדיף שהלב שלי ידפוק כשאני קופץ ממדרון תלול בסקי שלג, אבל בסוף הכל יצא לטובה".
למרות המשקעים, כהן מבקש להעביר היום מסר לאנשי רשות ניירות ערך. "אני מאוד אשמח אם הם יהיו בקשר איתי, או אם זה לא יהיה נוח איתי - אז עם סוחרים אחרים. המטרה היא שהם יהיו יותר קשובים לשוק. שיהיו פתוחים. מפגשים בין פעילים בשוק לרשות חשובים כי לשני הצדדים יש את אותה מטרה - שיהיה שוק הוגן", אומר כהן.
רונן רשף. "החקירה הראשונה היתה הרגע הכי קשה בכל הפרשה"
מתי היה הרגע הכי קשה?
רשף: "החקירה הראשונה. אתה לא מוכן, ופתאום מישהו נופל עליך. זה היה קשה מאוד. גם החקירה הנגדית בבית המשפט היתה קשה. התביעה רצתה להראות את הצד שלה, והיא עשתה כל מאמץ כדי להציג זאת כך. כל דבר שהם אמרו היה כמו יקום מקביל לשלנו".
חמש השנים הטובות
פרשת אופמת הסתיימה סופית בנובמבר אשתקד, כאשר רשף וכהן זוכו בשנית, לאחר שהפרקליטות ערערה על זיכוים הראשון בבית משפט השלום.
"בזמן הקראת הזיכוי היתה תחושה של שמחה באולם, אני מאמין ש־99% מהאנשים היו שמחים", אומר רשף. "יצאתי החוצה וצעקתי מהחלון 'יש!'. השקענו אלפי שעות עם עורכי הדין שלנו, עבדנו מאוד קשה. היתה תחושת הקלה גדולה'".
האם אקסלנס תמכו לאורך הדרך?
כהן: "בטח. לאחר האירוע המשכנו בפעילות עם הביטחונות של אקסלנס. הם לא אמרו לנו, 'אתם לבד, תלכו מפה'. מבחינה כלכלית, חמש השנים הראשונות של המשפט היו חמש השנים הכי טובות שהיו לנו אי פעם".
הראיון עם רשף וכהן מתקיים בביתו רחב הידיים של כהן בקדימה. מי שנכנס לבית לא יוכל לנחש שבשנים האחרונות נלחמה המשפחה הזאת בכל כוחה על טיהור שמו של האב. השניים, היושבים זה לצד זה, מעידים שאת התקופה הקשה עברו ביחד, ולמרות העובדה שהכירו רק שנתיים לפני שהפרשה החלה, היום הם כמו שני אחים.
במהלך השנים האחרונות המצב הפיננסי הטוב אפשר להם לפרוש משוק ההון. לדבריהם, מדובר בפנסיה מוקדמת, לא משהו שקרה בעקבות הפרשה.
"בגיל 18 תכננתי לצאת לפנסיה בגיל 35, בסופו של דבר יצאתי לפנסיה בגיל 37. למה לעבוד אם זה לוקח לך תשע שעות מהיום?", אומר רשף.
את מרבית יומם מקדישים היום השניים לילדיהם. בין לבין כהן גם משמש כיו"ר פאי פיננסים, חברה שבה כהן ורשף גם בעלי מניות.
מדינת ישראל נגד כהן
ינואר 2010. שמונה שנים לאחר תחילת הפרשה אוספים כהן ורשף 120 מחבריהם הקרובים ומתאספים באולם אירועים כדי לחגוג את הזיכוי הרשמי. בין הנוכחים היו גם עורכי הדין שליוו אותם בפרשה, וכן רוני בירם וגיל דויטש, מייסדי בית ההשקעות אקסלנס.
"שרון, אשתי, התקשרה לאולם כדי לסגור את התאריך, ושאלו אותה באיזו מסיבה מדובר. האמת, לא ידענו מה להגיד, אבל הם לחצו, כדי שיוכלו להכין את האולם", מספר כהן. "אשתי אמרה שמדובר ב'מסיבת זיכוי', והם לא ממש ידעו איך לעכל את זה".
במהלך המסיבה ביקש כהן לשיר את השיר, שלדבריו ליווה אותו במהלך כל התקופה. 'אחרי כמה שורות ששרתי 'יהיה מה שיהיה... אני עוד אשנה... יבוא היום אוכיח צדקתי', הצטרף אליי גם הזמר שלומי שבת. היתה שמחה גדולה".
במהלך הערב ביקש כהן לומר כמה דברים, מעין סיכום של כל התקופה. "במהלך המשפט היו דברים שהיה לי קשה להתמודד איתם. אחד מהם, שאולי נראה למביט מהצד קטן ושולי, הפריע לי במיוחד", אמר אז. "תיק פלילי מספר 4131/05: מדינת ישראל נגד גולן כהן. מדינת ישראל נגד גולן כהן? לא נשמע לכם קצת קיצוני?! עכשיו כבר אין יותר מדינת ישראל נגד גולן כהן, ואולי מעולם לא היתה".
