המאבק על יו"ר לאומי: ועדת המניות תייצג את עצמה בבג"ץ מאור
הוועדה בראשות עו"ד מרגלית נוף תגיש לבג"ץ מסמך הנמקות לבחירת מאור כמועמדת לתפקיד דירקטורית. העליון אישר למאור לדחות ביומיים את מתן תשובתה לעתירות נגד מינויה
ועדת המניות בראשות עו"ד מרגלית נוף לא שוכרת עו"ד פרטי ותייצג את עצמה בהתנהלות מול בג"ץ בעתירות שהוגשו נגד מועמדותה של מנכ"לית בנק לאומי גליה מאור לתפקיד דירקטורית. העתירות הוגשו בשל דרישה לתקופת צינון בת שנתיים הקבועה בחוק המניות הבנקאיות שבהסדר במעבר בין תפקיד בהנהלת לאומי לבין תפקיד בדירקטוריון. מאור היא אחת מחמישה המועמדים של ועדת המניות לתפקיד דירקטורית בבנק.
| קנייה חזקה | קנייה | המתן | מכירה | מכירה חזקה |
ל"כלכליסט" נודע, כי הוועדה עתידה להגיש לבג"ץ ביום ראשון מסמך המנמק את בחירתה במאור. במסמך ההנמקות שהעבירה הוועדה לדירקטוריון בנק לאומי ב-31 בינואר נכתב, בין השאר, כי "הוועדה הפעילה שיקול דעת והגיעה למסקנה כי למאור כשירות מיוחדת לכהונת דירקטור בבנק לאור ניסיונה הרב בתפקידים שבהם נשאה בשלושה העשורים האחרונים".
שופטת בית המשפט העליון, איילה פרוקצ'יה, קיבלה אתמול את בקשתם של עורכי דינה של מאור, דוד ליבאי וצבי אגמון, לדחות ביומיים את מועד הגשת תשובתה לשתי העתירות שהוגשו לבג"ץ עקב שהות השניים בחו"ל. שאר המשיבים לעתירות: הוועד הציבורי בראשות השופטת (בדימוס) שולמית ולנשטיין, ועדת המניות, היועץ המשפטי לממשלה ובנק ישראל - יגישו את תשובותיהם ביום ראשון.
"אין הממשלה יכולה להתערב בהחלטות הוועד הציבורי"
במקביל, אתמול פורסמה חוות דעת שכתב עו"ד מיכאל הרצברג, ששימש בעבר כיועץ המשפטי של בנק ישראל, בעבור מאור. לפי חוות הדעת הזו, "אין הממשלה יכולה, לא מראש ובוודאי שלא בדיעבד, להתערב בהחלטת הוועד הציבורי ואיני רואה כל סיבה משפטית להתערבות בהחלטת הוועד הציבורי לכלול אותך (מאור, צ"פ ות"ז) ברשימת הכשירים להיות דירקטור בבנק לאומי".
בחוות הדעת של עו"ד הרצברג נכתב, כי "חוק המניות הבנקאיות שבהסדר נותן את הסמכות לוועד הציבורי והוא זה שבוחן וקובע את כשירות המועמדים. החוק במפורש רצה כי ועדה ציבורית תחליט לגבי כשירות המועמדים ולא הממשלה או גורם מן הגורמים המשרתים בה. עצמאות הוועד הציבורי ו-ועדת המניות היא אחד מיסודות החוק".
מאור מתמודדת על תפקיד דירקטורית בשני מסלולים: מועמדות מטעם ועדת המניות של בנק לאומי ומועמדות ב"מסלול הפרטי", שבו הציעה את עצמה לתפקיד מתוקף היותה בעלת מניות בהתאם לתקנון הבנק. חוות הדעת של הרצברג מתייחסת גם להתמודדותה של מאור במסלול הפרטי: "אין כל מניעה, מן הדין ומהוראות נוהל בנקאי תקין 301, למנות אותך כדירקטור בבנק ולאחר מכן כיו"ר הדירקטוריון. הוראות המפקח על הבנקים מתירות זאת במפורש. המעבר מהיות אדם מנכ"ל בנק (או חברה ציבורית אחרת) להיותו יו"ר דירקטוריון הינו מקובל ואירע פעמים רבות בעבר".
בעוד שעמדת המדינה שתוגש לבג"ץ צפויה - התנגדות למועמדותה של מאור לדירקטורית עקב חובת הצינון - עמדתו של בנק ישראל היא עדיין בגדר תעלומה. עתירתה של התנועה לאיכות השלטון מבקשת מבנק ישראל לנמק מדוע אינו מביע בנושא עמדה ציבורית נוכח היותו הגורם הממונה על יציבות הבנקים ועל ניהולם התקין.
