הצד האפל של הגז

בשנת 1977 הגה האקונומיסט את המונח 'המחלה ההולנדית' כדי לנסות ולתאר את המצב העגום אליו נקלע הסקטור התעשייתי בהולנד בשנות ה-70. 

גילויי הגז בשנות ה-60 בהולנד הביאו מאוחר יותר בשנות ה-70 את מטבע הגילדן להתחזק בצורה משמעותית מול יתר המטבעות. התחזקות זו הייתה

האם מצב דומה יקרה גם בישראל? קידוחי תמר ודלית יניבו הכנסות של כ-20 מיליארד שקל בשנים הקרובות. מכירת כל הגז הזה בחו"ל תביא לכניסה של הרבה דולרים לישראל - דולרים שביכולתם להביא להתחזקות משמעותית של השקל. מה שיכול להעצים את התופעה הוא גילוי של עוד מאגרי גז ואפילו נפט, שיביאו לפריחה של שוק האנרגיה המקומי ולהרבה חיוכים בבורסה - אך עלולים להשפיע לרעה על שערי החליפין.

גם אם לא נייצא את הגז מהקידוחים בהיקפים גדולים - הרי שעצם הצריכה הפנימית בישראל תביא לירידה בייבוא ממדינות אחרות. ירידה בייבוא משמעותה פחות הון במטבעות זרים שזורם החוצה מישראל. אם הגילוי יתבטא בייצוא רב, התופעה עשויה להחמיר.

הסקטור התעשייתי בישראל מהווה כ-50% מסך הייצוא בעוד שהיתר הוא ההייטק שבשנים האחרונות היה בין הגורמים המשמעותיים לצמיחה בכלכלה הישראלית. התחזקות של הדולר תפגע בראש ובראשונה בסקטור התעשייה, שמוכר בדולרים ומשלם משכורות בשקלים.

נכון להיום מתערב בנק ישראל בשער החליפין ומממתן את ההתחזקות של השקל מול סל המטבעות. אי אפשר וכנראה שלא יהיה ניתן לכמת את ההשפעה הפסיכולוגית והמעשית על שער החליפין באותן התערבויות, אבל ככל שבנק ישראל ימשיך להתערב במסחר במט"ח הביקורות יגברו. האם יצליח בנק ישראל לעמוד בתרחיש בו התפתחות שוק הגז מביאה להתחזקות משמעותית בשקל? ימים יגידו.

מנגד, אסור לשכוח שהכלכלה העולמית שונה היום בתכלית מהתנאים שהיו בשנות ה-60 וה-70 כשהמחלה ההולנדית השפיעה על כלכלת הולנד. המידע זמין יותר למשקיעים, השווקים משוכללים יותר, והתגובות של השוק כתוצאה מכך שונות בתכלית. בכל מקרה, מדובר בתרחיש שנמצא כיום בסבירות נמוכה מאוד.