בשעה טובה: חברת החשמל פירסמה דוחות רבעון שני - ההפרשה לפנסיה ירדה ב-8.8 מיליארד שקל
בדוחות מאשימה החברה את העובדים בנזק של 192 מיליון שקל בעקבות עיצומים שערכו על רקע המלחמה על קרנות הפנסיה. הרווח ברבעון השני של 2009 הסתכם ב-80 מיליון שקל, ירידה של 80% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. החברה אישרה את הפירסום ב"כלכליסט" לעסקת ענק עם השותפות בתמר לרכישת גז טבעי תמורת 7.5 - 10.5 מיליארד שקל
לאחר מספר דחיות עקב אי הסכמות לגבי הרישומים של קרנות הפנסיה בחברת החשמל, פירסמה החברה את דוחותיה לרבעון השני של 2009. בעקבות הרישום החדש קטנו ההתחייבויות האקטוריות ב-8.8 מיליארד שקל, כאשר ההפרשה למקופת הפנסיה של החברה להונה העצמי נקבעה על 4.4 מיליארד שקל, זאת בנוסף להפרשות של 1,874 מיליון שקל להשבת סכומים בגין הצגת הדו"חות מחדש.
חברת החשמל התעכבה בהגשת הדו"חות לאחר שאקטואר החברה גילה הפרשות עודפות לקופת הפנסיה שמקורן בקידום מואץ של עובדים לקראת פרישה וקידום עובדים בזמן הפרישה. הפרשה, שנחשפה ב"כלכליסט", עיכבה מספר פעמים את הצגת הדו"חות.
את מחצית השנה הראשונה של 2009 סיימה חברת החשמל בהפסד של 52 מיליון שקל, זאת לעומת רווח של 463 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2008. הכנסות החברה מינואר עד יוני השנה הסתכמו ב-9.27 מיליארד שקל, ירידה של כ16% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. צריכת החשמל במחצית השנה הראשונה של 2009 הצטמצמה בכ-6%, והסתכמה ב-24.48 מיליארד קוט"ש. ההכנסה הממוצעת לקוט"ש נקבעה על 40.27 אגורות, קיטון של כ11% ביחס להכנסה שנרשמה במחצית הראשונה של 2009. התשואה להון במחצית הראשונה של השנה הייתה שלילית 0.677% לעומת תשואה חיובית של 6.46% בתקופה המקבילה אשתקד.
נתונים נוספים: הוצאות חברת החשמל על רכישת דלקים במחצית הראשונה של 2009 הגיעה לכ-4.7 מיליארד שקל, ירידה של כ21.5% ביחס להוצאות על דלקים שנרשמו בין ינוואר לסוף יוני 2008. התפלגות השימוש בדלקים מעידה על קיטון של כ-68% בשימוש בסולר (261,984 טון), קיטון של 46% בשימוש במזוט (79,315 טון), קיטון של 3.3% בשימוש בפחם (210,287 טון) וגידול של 5.4% בשימוש בגז טבעי (57,712 טון).
כמו-כן טוענת החברה בדוחותיה כי שביתות העובדים גרמו לנזק של 192.3 מיליון שקל לחברה והיא תפנה לרשות החשמל לקבלת החזר.
חברת החשמל סיכמה את הרבעון השני של 2009 עם רווח של 80 מיליון שקל, זאת לעומת רווח של 409 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, ירידה של 80%. הכנסות החברה ברבעון הסתכמו ב-4.253 מיליארד שקל, זאת לעומת הכנסות של 5.52 מיליוני שקלים ברבעון המקביל אשתקד, ירידה של כ23%.
עלות הפעלת מערכת החשמל הסתכמה ב-3.539 מיליון שקל, ירידה של 18.6% ביחס לרבעון השני של 2008. הוצאות הנהלה וכלליות גדלו בשיעור של 42%, מ-159 מיליון שקל ברבעון המקביל ל-226 מיליון שקל ברבעון השני של 2009. הוצאות המימון גדלו אף הן בשיעור חד מ-246 מיליון שקל ברבעון השני בשנה שעברה ל-343 מיליון שקל ברבעון השני של 2009, זינוק של 40%.
תרכוש גז טבעי ב-7.5 - 10.5 מיליארד דולר
כמו-כן וכפי שפורסם לראשונה ב"כלכליסט" הודיעה היום חברת החשמל על החלטת דירקטוריון החברה לנהל מו"מ לרכישת גז טבעי ממאגר הגז בקידוח תמר. על פי מכתב הכוונות שנחתם בין הצדדים חברת החשמל תרכוש גז טבעי משדה "תמר" שיחליף בבוא העת את אספקת הגז הישראלי משדה מרי-B של קידוח ים תטיס שממוקם מול חופי אשקלון. על פי חברת החשמל בכך יובטח רצף אספקת הגז ממקורות ישראלים, בהתאם למדיניות החברה.
על פי הצהרת חברת החשמל היא עתידה לרכוש כמות גז שנתית שלא תפחת מ-2.7 BCM (מיליארד מ"ק) לתקופה של 15 שנה. הצדדים סיכמו על בלעדיות במו"מ לרכישת הכמויות הנ"ל. היקף ההתקשרות השנתי נאמד בתחום של בין 400 ל-750 מיליון דולר, היקף שיושפע מכמויות הגז השנתיות שירכשו בפועל ומתנודות מחיר הגז. מחיר העסקה מוערך ב-7.5 - 10.5 מיליארד שקל. הצדדים מעריכים כי ניתן לסכם תוך 6 חודשים הסכם מפורט ולהביאו לאישורים כנדרש.
בנוסף לכניסה למו"מ לרכישת גז משדה תמר הנחה הדירקטוריון את הנהלת החברה לנהל מו"מ עם קבוצת ים תטיס, לרכישת גז ושרותי אחסון לגז בשדה הגז מול חופי אשקלון (שדה מרי-B). המו"מ יתנהל על בסיס מכתב כוונות, לפיו מאגר הגז מול חופי אשקלון יוסב לשימוש כמאגר אחסון גז אסטרטגי ותפעולי ויחל לפעול ככזה עם תחילת הזרמת הגז משדה "תמר". שרותי האחסון יבטיחו את אמינות אספקת הגז במקרה של כשל באספקת הגז ממקורות הגז השוטפים, וכן תושג גמישות אספקה בעת שיאי הביקוש.
יו"ר הדירקטוריון חברת החשמל, מוטי פרידמן ומנכ"ל החברה עמוס לסקר מסרו שההסכם הצפוי מבטיח אספקה סדירה ארוכת טווח של גז טבעי ממספר נקודות אספקה ועמידה ביעדי מדיניות החברה להגיע להיקף של לפחות 40% בייצור חשמל מגז טבעי. פרידמן ולסקר הדגישו, שבכך תורמת חברת החשמל להורדת הוצאותיה עבר דלק בהיקף שנתי של מאות מיליוני שקלים זאת במקביל לצמצום רמות הפליטות ולשמירה על איכות האוויר בתהליך ייצור החשמל.
