מרוויחים ראשונים מפרשת הבקדייטינג: מנורה עשויה לקבל 40 מיליון דולר מהפיצוי שתשלם קומברס
גורם משפטי בכיר מעריך כי מנורה מבטחים, מובילת התביעה הייצוגית נגד קומברס, תקבל כ־15% מהפיצויים שתשלם חברת התוכנה לבעלי מניותיה
חברת מנורה מבטחים עשויה לקבל כ־40 מיליון דולר במסגרת ההסכם המתגבש בין קומברס לבין מגישי התביעה הייצוגית נגד קומברס, ובראשם מנורה מבטחים. לפי הסכם הפשרה המתגבש תשלם חברת התוכנה והבילינג 200–250 מיליון דולר כפיצוי למשקיעיה, שספגו ירידות ערך חדות בתיק המניות כתוצאה מפרשת הבקדייטינג (תיארוך לאחור של אופציות).
גורם משפטי בכיר העריך אתמול שמנורה מבטחים, שמחזיקה מניות קומברס בשווי כמה מיליוני דולרים בחשבון העמיתים שלה, עשויה לזקוף לזכותה כ־15% מסכום הפשרה מתוקף היותה המובילה של התביעה. קומברס מצדה מעוניינת בסיום הפרשה כחלק ממהלך החזרה לדיווח על תוצאות כספיות בתחילת 2010. מנורה מבטחים הובילה את הגשת התביעה הייצוגית עוד בשנת 2006 באמצעות משרד עורכי הדין האמריקאי פומרנץ.
במסגרת הפשרה ייהנו מפיצוי כל בעלי המניות של קומברס, לרבות גופים מוסדיים אמריקאיים ומשקיעים פרטיים. ואולם, שני הנהנים העיקריים יהיו חברת הביטוח, כאמור, שתזכה בתשלום גבוה יותר, שעשוי להשתנות בכמה אחוזים לכאן או לכאן, בהתאם להסכם שעליו חתמה עם משרד עורכי הדין האמריקאי, הנהנה העיקרי השני. משרד עורכי הדין הוא גם זה שהגיש את התביעה בארה"ב.
מנורה מבטחים החזיקה מניות קומברס בכמה מיליוני דולרים לפני התפוצצות פרשת הבקדייטינג, שבה קומברס תיארכה מחדש אופציות של מנהלים בחברה. ערב גילוי הפרשה נסחרה המניה ב־29 דולר, מחיר ששיקף לקומברס שווי של 6 מיליארד דולר.
בימים אלה, כמעט שלוש שנים לאחר שנמחקה מהמסחר בנאסד"ק בתחילת 2007, נסחרת המניה ברשימה שמעבר לדלפק, ובמחיר של כתשעה דולרים, פחות משליש משווייה אז. בעלי המניות ספגו את הירידה החדה במחיר המניה, אך נראה כי על רקע הפשרה תרשום מנורה מבטחים תשואה נאה על ההשקעה, על אף הירידה החדה במחיר השוק.
כך דאגו לבכירים
ב־13 במרץ 2006 הודתה קומברס, בראשותו של המייסד והמנכ"ל דאז קובי אלכסנדר, בקיומם של אי־סדרים בדרך שבה נרשמו מועדי חלוקת האופציות למהלים בחברה. התופעה, שנקראת בקדייטינג, התגלתה בתקופה של חשד לרישום כוזב של אופציות במאות חברות אמריקאיות. רשות ניירות ערך האמריקאית חשפה כי חברות אלו העניקו אופציות לבכירים, בחרו רטרואקטיבית בתאריכים שבהם היה מחיר המניה בשפל ודיווחו עליהם כתאריכים שבהם הוענקו האופציות. הפרשה עלתה לכותרות בישראל עם גילוי מעורבותן של קומברס, מרקורי וחברות נוספות, והגיעה לשיאה עם בריחתו של קובי אלכסנדר לנמיביה, מחשש לגורלו בארה"ב.
מבחינת קומברס, ההיבט הפלילי של הפרשה הסתיים בהגשת כתבי אישום נגד אלכסנדר, סמנכ"ל הכספים דיוויד קריינברג והיועץ המשפטי וויליאם סורין. סורין ישב בכלא, קריינברג חתם על הסכם טיעון עם התביעה הכללית בניו יורק ואילו אלכסנדר נמלט לנמיביה, וארה"ב עדיין מנהלת מאבק להסגרתו.
